נדיר: אבריו של בחור חרדי הושתלו ב-5 אנשים
באורח נדיר, הושתלו אבריו של בחור חרדי שנהרג בתאונת דרכים בחזרתו מלשכת הגיוס, בחמישה אנשים שחיכו להשתלת אברים שונים, שהצילו את חייהם • "לא מעכלים את המוות הזה, ועדיין לא מעכלים שחלק ממנו ממשיך לחיות בגוף של אחרים"
אילוסטרציה. צילום: דניאלה שטרית, פלאש 90
דניאל קורסקוב, בחור חרדי בן 20, היה אמור להתגייס לצה"ל לפני שלושה שבועות, אולם בלשכה החליטו במפתיע לדחות את גיוסו וביקשו שיתייצב לחיול בעוד שלושה שבועות נוספים.
בדרכו חזרה מלשכת הגיוס, הלך דניאל בשולי הכביש נטול המדרכה בסמוך לקיבוץ צרעה, אלא שאז אירעה הגרוע מכל, משאית פגעה בו, הוא נפצע באורח אנוש והובהל לבית החולים הדסה עין כרם, שם אושפז ביחידה לטיפול נמרץ. טובי הרופאים ניסו להציל את חייו, אך לאחר מספר ימים בבית החולים, הבינו הרופאים שסיכויו של דניאל לשרוד, אפסיים. עקב כך, פנתה מתאמת ההשתלות למשפחתו, בבקשה לתרום את איבריו, במטרה להציל חיים של בני אדם אחרים.
משהבינה המשפחה כי אין סיכוי להצילו, ובתום שבוע של אשפוז, אישרו אחיו התאום איגור והאם נטלי - לתרום את איבריו להשתלה, ובזכותם ניצלו חייהם של חמישה אנשים.
ע"פ הדיווח באתר 'ynet' שפרסם את הסיפר, אחת מכליותיו של דניאל הושתלה בבילינסון בגבר בן 30 שסבל מאי ספיקת כליות וטופל בדיאליזה, הכליה השנייה והלבלב הושתלו באיכילוב בגבר בן 39, שסבל גם הוא מאי ספיקת כליות. הלב הושתל בחולה בן 53 שסבל מאי ספיקה, שתי הריאות הושתלו בחולה בן 52, והכבד הושתל באישה בת 44 – שתי ההשתלות האחרונות בוצעו בבית החולים בילינסון.
קרניות עיניו של דניאל ז"ל נמצאו גם כן מתאימות לתרומה, והן יושתלו בחולים שאיבדו את מאור עיניהם בשלב מאוחר יותר.
דניאל ואחיו איגור, הם תאומים לא זהים אך דומים, עלו לארץ מאוקראינה בגיל ארבע והתיישבו בבית שמש. כשהיו בני שמונה התייתמו מאביהם, שנפטר תוך כדי שינה.
התאומים למדו בבית ספר דתי ובכיתה י"א התפצלו: דניאל המשיך לבית ספר בתל אביב ואילו איגור בחר ללמוד בבית ספר בראשון לציון, בהמשך פנה לתוכנית לקידום נוער, אז התחיל השינוי בחייו: דניאל החל בתהליך חזרה בתשובה. "הוא רצה להשתנות לטובה. הוא הפסיק לשתות אלכוהול, החל ללכת עם כיפה, עד שבסופו של דבר הפך לחרדי. במקביל הוא חלם לשרת בצבא, להיות קרבי, ודיבר על זה בלי סוף", סיפר איגור אחיו של דניאל ל'ynet'.
איגור סיפר ל'ynet' גם על אשר אירע בתאונה וההחלטה לתרום אברים: "המצב שלו היה כל כך קשה עד שלא היה ניתן לזהות אותו. למזלנו הייתה לו תעודת זהות בכיס, כך שיכלו להזעיק אותנו. לא התלבטנו כשידענו מה מצבו, היה ברור לנו שזה מה שהוא היה רוצה. הוא היה מלא נתינה ודיבר על תרומת איברים עוד בתיכון. אנחנו עדיין לא מעכלים את המוות הזה, ועדיין לא מעכלים שחלק ממנו ממשיך לחיות בגוף של אחרים. אבל התחושה שהמוות הנוראי שלו הצליח להציל נפשות – מרגשת אותנו מאוד".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 41 תגובות