ומיהו הסניגור של 'חוק הישיבות הקטנות'? גדעון סער

משרד החינוך, באמצעות פרקליטות המדינה, הגיש היום (ה) לבג"ץ תגובה לעתירתם של פרופ' אמנון רובינשטיין ואוריאל רייכמן כנגד החוק הפוטר ישיבות קטנות מלימודי הליב"ה.

בתשובת המשרד נאמר, כי ההסדר המאפשר לימודים בישיבות הקטנות הינו הסדר שימיו כימי המדינה.

הסדר זה, שנועד לשמר את חברת הלומדים והמאפשר קיומם ותקצובם של ישיבות קטנות לצד מוסדות לימוד אחרים, הינו הסדר ראוי התואם את אופייה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בהתייחס לדרישה המרכזית של העתירה - חיוב לימודי ליבה במוסדות תרבותיים ייחודיים, קרי בישיבות הקטנות, טענה המדינה, כי הדרישה אינה נוגעת בהיבטים המוגנים של הזכות לחינוך.

משרד החינוך מגן על החוק ומסביר שהתפיסה החרדית מחייבת הקדשת כל עיתותיו של אדם ללימודי תורה, במיוחד בשנות הלימוד של צעיר חרדי בישיבה קטנה שהן השנים המעצבות את ערכיו בהתאם לערכים המקובלים בחברה החרדית, הרואה ערך עליון בלימוד התורה. תכלית נוספת של החוק הינה יצירת התאמה בין המצב בפועל - אי לימוד לימודי ליבה בישיבות הקטנות לכל אורך שנות המדינה וקודם לכן - למצב המשפטי, ואיזון הפער ששרר בין השניים.

כמו כן טענת המשרד היא, כי תוכן הלימודים בישיבה קטנה, הכולל לימודי קודש בלבד, נתפס קריטי בעיני החברה החרדית - כיסוד מכונן של החברה החרדית וכתנאי הכרחי לשמירה על המשכיותה. משכך, פגיעה באפשרות לקיים לימודי במתכונת של "ישיבה קטנה" עלולה דווקא לפגוע בזכויות של הפרטים והקהילה החרדים.

בהתייחסות לתשובת משרד החינוך לבג"ץ, מסבירים לנו גורמים מתוך המשרד כי עמדת המשרד היא, שהתערבות כופה עלולה להסיג אחורנית תהליכים של הידברות בין המשרד לבין הציבור החרדי, כחלק מהמדיניות של שר החינוך גדעון סער, שיחד עם סגנו מנחם אליעזר מוזס, מנסים להגיע להסכמה כוללת על מגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך החרדי, זאת כדי הידברות והגעה להבנות שונות.

"ניסיון חסר סיכוי"

והרי קטעים מתשובת משרד החינוך:

"עניינה של העתירה בתקיפת חוקתיות חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים, התשס"ח-2008 (להלן: "החוק"). החוק פוטר את הישיבות הקטנות, אשר מהוות את רוב מוסדות הלימוד העל-יסודיים לבנים במגזר החרדי מלימודי ליבה תוך כדי הפחתת שיעור התמיכה התקציבית בהם. לחילופין, מבקשים העותרים כי יקבע כי החוק אינו פוטר את המשיב מלאכוף את תכנית לימודי הליבה על מוסדות החינוך תרבותיים-יחודיים.

"לטענת העותרים, תוצאת החוק - היא שמתלמידי הישיבות הקטנות נמנע חינוך הכולל את הידע, הכלים מיומנויות היסוד החיוניים למימושה המלא של אוטונומיה האנושית, וליכולת להשתלב בחברה הישראלית ולהתפרנס בכבוד.

"אין לשכוח גם כי לאורך כל שנות קיום המדינה לא התקיימו לימודים אלה בישיבות הקטנות במגזר החרדי. המחוקק סבר כי עוצמת הפגיעה באוטונומיה של בני הישיבות הקטנות במגזר החרדי סבירה ביחס לתועלת הצומחת מכך שהמדינה אינה מנסה לכפות על החברה החרדית – הרואה בלימודי קודש את תמצית חייה ותכליתם – אורחות חיים הנוגדים את השקפותיה הבסיסיות ביותר ומסייעת בשימורן. נסיון כזה הוא גם חסר סיכוי.

"במקום מלחמת תרבות עכשיו, עדיפה חתירה לדיאלוג תרבותי נוקב השואף לדו קיום ולהשגת שינויים חברתיים מלמטה, בהתאם למבנה החברתי ולהסכמות החברתיות ולא בחיתוך חד. את תהליכי הקירוב של הקהילה החרדית לחברה הכללית יש לעודד תוך מתן אפשרות לקהילה החרדית לשמור על הערכים, המסורות והמנהגים המרכיבים את תרבותה הייחודית, לרבות עקרון תלמוד התורה לתלמידים בישיבות הקטנות – שהינו חיוני ביותר בעיניה – וכשתהליך הקירוב נעשה בהסכמה ולא בכפייה.

"המדינה סבורה כי אין זה נכון להשקיף על החוק כשהוא עומד לבדו, במנותק מהשלבים ברצף החינוכי החרדי הקודמים לו והמאוחרים לו בהם לימודי ליבה בקרב בנים חרדים בשכבות הגיל א'-ח'; לימודי ליבה בקרב בנות חרדיות בכל שכבות הגיל; מגוון תכניות הכשרה מקצועיות ואקדמיות המותאמות לאוכלוסיית הקהילה החרדית, כיוון שהולך ותופס תאוצה וזוכה להתעניינות מוגברת בקרב הקהילה החרדית עצמה; תכניות השמה ייעודיות לבני הקהילה ועוד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!