אל דאגה • איך לא נכנעים ללחץ • שיעור בביזנס

הלחצים הם חלק מהחיים. הם מלווים כל אחד במהלך חייו. בסביבה העסקית, אך הכניעה ללחצים היא מכת מוות לעסק.

כאשר אנו בוחנים את צורת ההתמודדות עם לחצים, אנו נגלה שלושה סוגי אנשים:

א. האנשים המצליחים.

אתה עובר לידם, יכול לשוחח איתם על כל דבר שבעולם, ולא תראה פירור של דאגה על פניהם. אני ממש לא מתכוון לאלו שחיים כאילו אין מחר, אלו אנשים חסרי אחריות. אני מתכוון לאנשי עסקים מוצלחים ומצליחים. הם מתמודדים עם הלחצים שלהם בצורה מעוררת התפעלות. העסקים שלהם ממשיכים לפרוח על אף הלחצים.

ב. הבינוניים.

הם רוב העולם. פעם נכנעים ללחצים ופעם לא. תלוי ברמת העמידות שלהם.

לפעמים תוצאות הלחצים ניכרים בעסקיהם ולפעמים לא. ואצל רבים מהם ניתן לראות כאשר הם לחוצים (כסיסת ציפורניים, עישון מרובה, חוסר סבלנות, והתפרצויות מידי פעם.

ג. הנכנעים.

הם כבר נכנעו. הם לא עושים דבר ומשותקים מדאגה! ואת אלו שהלחצים הכריעו אותם לגמרי תוכלו לבקר במחלקות לבריאות הנפש.

אף אדם אינו רוצה שלחציו ישפיעו עליו בצורה השלילית, אך מצד שני כאשר אנו ממתינים בקוצר רוח לתשובות מלקוח גדול, שמשום מה החליט לצאת לחופש בדיוק כאשר אנו כל כך משוועים למעט מזומנים, אזי הלחץ יכול לגמור אותנו.

יכולים להיות מקרים בהם ריבוי המטלות וחוסר הבהירות בעסק גורמים לנו ללחץ נורא.

אנחנו יודעים שמשהו לא בסדר, ומתוך כך אנו רצים במשך היום סביב הזנב שלנו מבלי לעשות כלום, רק מרוב לחץ.

עשה ואל תעשה

מה עושים?

למעשה אם ניקח את הלחצים היומיומיים נוכל לפצל אותם לכמה סוגים, ועל ידי כך נוכל לפענח איזה סוג פתרון מתאים להם. למעשה לא נכול להקיף את כולם, אבל את חלקם הגדול נוכל לשייך לאחת מהקטגוריות הבאות.

1) לחצים הנובעים מציפיה למשהו.

החכם מכל אדם כתב, כי ציפיה עלולה לגרום לשברון לב. כאשר אדם כלשהו שם את מעייניו להגיע למשהו ספציפי - בסופו של דבר הוא יחלה.

למעשה, הרי אנו יודעים כי כאשר אדם שם לעצמו חזון לאן הוא רוצה להגיע, ועושה ככל שביכולתו עבור כך, הוא יגיע לשם בסופו של דבר. ואני אף כתבתי על כך לא מעט.

הנקודה שצריך לדעת את הצורה הנכונה בה אנחנו צריכים לשאוף לדברים.

לצורך העניין נשתמש בדוגמא: משה הוא משווק גדול של מוצרי פלסטיק. כוסות, שקיות, כלי אחסון וכד'. כבר בחנוכה הוא הזמין מסין מלאי גדול של סחורה ואף שילם את כולה בהלוואה שלקח מהבנק. על מחצית הסחורה הוא אינו דואג כלל הוא כבר קיבל הזמנה ואף מפרעה. אך את החצי השני, בו גלום כל הרווח שלו, הוא אינו יודע כלל למי למכור ומי יהיה הקונה.

למשה שתי אפשרויות.

האחת היא להיות לחוץ. לעשות את כל הסגולות המופיעות על לוחות המודעות, לדרוש הבטחות מצדיקים, לשלוח אימיילים לכל העולם בקשר לסחורה ששוכבת אצלו במחסנים.

האפשרות השניה היא "לעשות השתדלות" רוחנית וגשמית כאחת.

ראשית הוא מחליט "להיות רגוע". לקחת על עצמו קבלות טובות ובמישור הגשמי לעשות השתדלות הגיונית: לפנות ללקוחות פוטנציאליים. לחפש לקוחות חדשים ברוגע ובנחת.

והכי חשוב: הוא יודע שפרנסתו של אדם קצובה לו מראש השנה, ומה שנותר לו זה רק לעשות השתדלות ולבטוח בבורא. ואת השאר הוא משאיר לקב"ה.

כל ההבדל בין משה הראשון למשה השני היא הגישה.

מעלת הביטחון כבר כתובה בחז"ל. השלך על השם יהבך והוא יכלכלך.

מספרים שאחד האמוראים התקשה בהבנת המילה "יהבך" עד שיום אחד צעד במדבר כשקו הכבד על כתיפו, והנה הוא פוגש ערבי עם גמל. פנה איליו הערבי, ואמר לו: השלך יהבך על הגמל ולך איתי שלא תאלץ לסחוב על גבך משא שהגמל יכול לשאת.. הבין האמורא, כי כוונת הפסוק היא. השלך את השק שלך על הקב"ה. אל תסחוב דאגות לא שלך.

נקודה נוספת ואף היא מחז"לנו: הגמרא אומרת שאחד הדברים שביאם בהיסח הדעת היא המציאה. אדם מוצא מציאה רק מתי שהוא אינו מוכן לכך.

כאשר אנו מצפים ללקוח, לתוצאה עסקית רצויה, ואפילו לשידוך, ברמה של לחץ זה רק מפריע.

ברגע שנדע שאנו צריכים לעשות את ההשתדלות ואת השאר יעשה הקב"ה. זה פשוט קורה, מחליק כמו מרגרינה. השילוב בין ההחלטה של "להיות רגוע" בשילוב עם השתדלות והבטחון בקב"ה מחולל פלאים.

כשהכל נופל בבת אחת

עוד סוג לחץ הוא לחץ שנובע מעומס. הרבה מטלות שנדחקות לפרק זמן מוגדר מראש. כמה בעיות שצצות בו זמנית ועוד כאלה למכביר.

ישנם כאלה שפשוט אוהבים את התפקוד תחת לחץ. אבל הם מועטים. רוב העולם אוהב לטפל בכל בעיה בנפרד. כמו שתמיד אומרים "פרה-פרה".

הבעיה היא שאנחנו לא יכולים לקבוע לבעיות שלנו או ללחצים שלנו מתי לצוץ. מה עושים?

ישנם כמה פתרונות:

1) קחו דף ועט, צאו למקום נעים ושקט. והעלו את הבעיות על הכתב.

כאשר הבעיות מול העיניים קל יותר לפתור אותם. ואחרי שהעלתם את הבעיות על הכתב נסו לפתור אותם, שוב על הכתב.

השתדלו שזה יהיה מקום נעים ובלי מפריעים למיניהם.

2) שוחחו על כך עם חבר קרוב: התקשרו לחבר שרוצה בטובתכם ובעל שכל ישר. שיוכל להנכס לנעליכם. ולהבין את הלחץ בו אתם נתונים.

בקשו ממנו, בתור אחד שלא חי את הבעיה, להביע את דעתו, ולספר לכם איך הוא שנמצא מחוץ לתמונה רואה את המצב. ייתכן שישנם הרבה זויות שלא שמתם לב אליהם. שמשנות את כל התמונה. לא בחינם אמר שלמה המלך "דאגה בלב איש ישיחנה".

3) קחו פסק זמן מהלחץ, ככל שניתן. עשו משהו שמשמח אתכם ומעורר בכם את שמחת החיים. כמו, לרוץ, לשמוע מוזיקה טובה, לעשות עבודה שאתם נהנים לעשות, לקרוא ספר שגורם לכם להתמלא באדרנלין. ולאחר שעשיתם זאת ונתתם למוחכם קצת חופש מדאגות ולחצים. שבו עם עצמכם ונסו לראות האם אכן יש סיבה כה גדולה ללחץ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!