האם כל האמצעים כשרים למאבק בחילול שבת?

בימים האחרונים בישרה חברת 'דלק' כי סניף 'מנטה' בצומת פת בירושלים, שהיה פתוח לרווחה בשבתות וימים טובים, ייסגר מעתה ואילך, "כדי לא לפגוע ברגשות התושבים הדתיים".

הנה, נשמו רבים לרווחה, עוד חברה צרכנית חילונית סוגרת סניף ומכבדת את השבת ואת ציבור שומריה.

בפועל, זה לא קרה ביומיים. כוח לא מועט נדרש למען השגת המטרה.

מי שפעל למען סגירת ה'קיוסק' הסמוך לתחנת הדלק, הוא הרה"ג רבי משה קלאזן, רב שכונת קטמונים שבגבולה נמצאת התחנה, בשיתוף עם הוועדה למען השבת, שאף איימה בחרם צרכנים חרדי נגד חברת 'דלק'.

שילוב הידיים האמור כופף את ידיה של 'דלק' ובסופו של דבר נסגרה חנות 'מנטה'. תחנת הדלק עצמה עדיין ממשיכה להעניק את שירותיה בשבת לציבור המתדלקים, ורשאית זאת לעשות לפחות על פי רוחו של חוק העזר העירוני.

האם ראוי לציבור החרדי לפעול בכל הדרכים העומדים לרשותו כדי להביא לסגירתן בשבת של חנויות הפועלות באזורים חילוניים מובהקים? האם המטרה מקדשת את האמצעים ולשם השגתה רשאים אנו לנקוט בכל תחבולה, כולל איום בחרם על צריכת מוצרי החברה מחללת השבת?

בעד • הרב משה קלאזן, רב שכונת קטמונים, ירושלים

הרב משה קלאזן, 'חתן הניצחון' שהצליח להביא את ההישג האמור, סבור כי אין כל מניעה ואולי אף חובה לעשות זאת. אם כי הוא מטעים "יש לפעול בדרכי נועם ולנסות להשפיע ברוך ובהבנות על בעלי החנות הסוררת, ולהניאו מפתיחתה בשבת, ורק כאשר נתקלים באטימות, ראוי להתאגד ככוח צרכני מלוכד, כדי שלא לתת יד לחילולי השבת.

"למעשה, התשובה לשאלה מתחלקת לשתיים. במידה שמדובר בחנות הפועלת בסביבה בעלת אוריינטציה דתית או מסורתית, ברור שתושבי המקום חשים אחריות קולקטיבית לפעול למגר את הפרצה בחומת השבת, כדי למנוע מפולת נוספת שעלולה להיגרם כתוצאה משתיקה, המתפרשת כהשלמה והסכמה.

"זה בעצם, מה שהתרחש בשכונתנו. כאשר מרבית התושבים הם מסורתיים. בתי כנסת רבים פועלים באזור, ולרוב, התחנה דלילה יחסית בשבתות ממתדלקים החולפים דרכה ומבקשים ליהנות משירותיה.

"בעבר, באתי בדברים עם סמנכ"ל דלק, והצעתי לו, לאחר שכ"ק האדמו"ר מערלוי, תושב השכונה, הביע הסכמתו למהלך המוצע, כי החברה תסגור את התחנה לצמיתות בשבתות, ובתמורה נארגן להם עצומה, שעליה יחתמו מאות חרדים שיתחייבו לתדלק בה, כדי לעודדה על שמירת השבת. הסמנכ"ל, הבטיח לבדוק את הדברים עם מנכ"ל דלק, אלא שעד היום הוא לא חזר אלי עם תשובה בנידון.

"אצלנו התחלנו לפעול בדרכי נועם. זו דרכנו מאז ומעולם ואין פנינו למאבק מיותר, אם ניתן להשיג את התוצאה בצורה אצילית ורכה. פתיחת קיוסק-בשונה מתחנת הדלק עצמה-היא בניגוד לחוק העזר העירוני.

"יחד עם עמיתי רב השכונה הרב אברהם קריספין, באנו בדברים עם מי שרק אפשר בהנהלת החברה, ורק לאחר שנוכחנו כי איננו מתקדמים לשום מקום ויש מי שמגלה קהות חושים לתביעתנו הצודקת, נאלצנו גם לערב את הוועדה למען השבת, שלה ניסיון רב בניהול מאבקים למען כבודה של השבת.

"אינני יודע מה גרם לבסוף לשינוי הגישה, אפשר שמנהלי החברה, הבינו כי אכן השבת היא מקור הברכה, והחליטו כי לא תצמח להם כל תועלת ממדון מיותר זה, ולפיכך סגרה את שעריה.

"אבל, גם אם מדובר בחנות שבשכונה חילונית, כחרדים, איננו צריכים להגיש את הלחי השניה שלנו למי שסותרים על פנינו. אנו אמונים על מצוות תוכחה ולפיכך ראוי לנו בכל מקום אפשרי לנסות ולהשפיע כאמור בנינוחות ובניהול מגעים פרודקטיביים. אולם במידה ולא קיימת היענות, איננו צריכים לתמוך מכספנו, בכאלו שרומסים את כבודה של השבת.

"מרן הגרי"ש אליישיב, הורה, שבכל מקום שניתן להתאגד ולפעול כדי למנוע חילול שבת, זה דבר טוב. לכן, אין כל פגם בכך, שאנו מסרבים לתמוך ולפרנס חברה, שאיננה רגישה וקשובה לערכים הנעלים ביותר שהם אושיות חיינו".

נגד • הגאון רבי יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד

הגאון רבי יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב שכונת נחלת הר חב"ד בקרית מלאכי, אב בית הדין של קרית מלאכי ומזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ, מקדים כי יש לדון בכל מקרה פרטני לגופו, אבל לא תמיד יש לקדש מאבק וחרם צרכנים מול אותם בעלי חנויות.

"כיהודים, אנו מצווים לעשות הכל כדי להשפיע על הסביבה. בפרט שמדובר בחילולי שבת, שראוי לנו לפעול בכל כוחנו שלא תתרבינה הפרצות בחומת השבת, כפי שבאה לידי ביטוי לדאבוננו במקומות רבים בארץ.

"אצלנו בקריית מלאכי, ניהלנו לא אחת מאבקים למען קדושת השבת. כך למשל אירע כאשר העירייה הפעילה בריכת שחיה בשבת. אבל לא הפעלנו את שוט איומי החרמות, ולא ערכנו מפגני זעקה, אלא התנהלנו בתבונה ובמגעים שקטים. בסופו של דבר, המשא ומתן נשא פרי והעירייה התחייבה שלא למכור כרטיסים בקופת הבריכה בשבתות.

יש רבים הטוענים כי את החושך לא מגרשים במקלות. חז"ל אומרים 'הוי מחשב שכר מצווה כנגד הפסדה". לפעמים אנו מודעים לכך שלא יסכיתו ויצייתו לנו, ותוצאות המאבק ידועות מראש, אז לא בטוח שכדאי בכלל להתחיל בו.

"אני סבור, שבכל מקום בארץ, בפרט באזורים חילונים, אבל גם בכאלו בעלי אופי דתי או חרדי, על העסקנים הבאים להגן על השבת לשקול היטב בטרם פתיחת מערכה, מה הן הדרכים האופרטיביות והיעילות והאם הצעדים שהם סבורים לנקוט בהם, יביאו בכנפיהם את המטרה. חרמות ומאבקים, אינם בעליל הפתרון האולטימטיבי. לפעמים, בכך שנסגור מקום אחד, עלולים להביא להרחבת חילולי השבת כיוון שאותו חילוני, יאלץ להרחיק נדוד ולהרחיב את נסיעתו כדי להשיג את המוצר המבוקש.

"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, אינה רק סיסמא או סלוגן, זוהי המלצה אותה ראוי ליישם".

ומה דעתכם? טקבקו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!