לא פנטזיה: כך תפעלו נכון להגשמת חזון אישי

מהו חזון, אתם שואלים? ובכן, חזון הוא מצב שבו אתם מדמיינים את העתיד הקרוב שלכם. פעמים רבות ניתן לראות זאת בראיונות של דמויות שונות. אחת השאלות היא: "היכן אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים". זו לא סתם שאלה. אצל מבוגרים, דמיון העתיד הקרוב הוא בין שלוש לחמש שנים, ואילו אצל ילדים הוא עד שנה.
אותו דמיון צריך להיות מאוד ברור עם כל הצבעים ואפילו להרגיש את התחושות והריחות בעתיד שלנו. לראות את המציאות שאנחנו רוצים לייצר ממש כפי שהיא, ולא כענן ערפל שיש בו רצון כלשהו ואין לנו מושג מה יש בו.

חזון הוא כלי שמקדם מאוד את האדם. מכיוון שאנחנו חווים את העתיד ומרגישים אותו - כך שאנחנו כבר רוצים להיות שם.

וזהו המפגש השלישי בסדרה שהתחלנו לתאר. מפגש החזון:
לאחר שבפגישה הראשונה הכרתי את המתאמן, ובהמשך למדתי את הערכים שלו, הגיע הזמן לבנות איתו את העתיד.

הוא היה ילד נמוך עם מבט חודר - שמאד רוצה להצליח לקרוא בתורה בבר מצווה שלו שתהיה בעוד כשנה. אלא שהקריאה לא פשוטה לו בכלל. נכון, הוא כבר יודע את הכללים בעל פה, אבל אין חיבור בין הידע לבין ההצלחה בקריאה. נתי, קראו לו.

באותו יום כשנתי נכנס לחדר, קידמתי אותו בהתלהבות בלתי מוסתרת:
"היום זה החזון"! הרעתי.
הוא הסתכל עליי ואמר: "נו, אז נתחיל".

הדלקתי נעימות שקטות שהחלו לעטוף את החדר, ביקשתי מנתי לעצום עיניים ונתתי לו דקה לנשים את ניחוחן הנעים של הנעימות השקטות. עכשיו ביקשתי ממנו לדמיין לפי ההוראות שלי.
"אתה נמצא שבוע לפני בר המצווה" ,התחלתי... והמשכתי לרצף צפוף של שאלות:
"באיזו שעה אתה קם בבוקר"?
"מה אתה עושה דבר ראשון"?
"אלו צבעים אתה רואה?"
"מה אתה לובש?"
"איך אתה נראה ?"
"את מי אתה פוגש?"
"על מה אתם מדברים?"
"מה אתה אוכל?"
"הגיע השעה של החזרה על ההפטרה, אתה מוכן כבר?"
"איך אתה קורא?"
"מה אומרים לך ההורים על הקריאה?"
"עד כמה אתה כבר מתרגש?"
"איך נראית החליפה של בר המצווה?"

תנשום עמוק ותחווה כל רגע מהחוויה הזו. הוריתי לו. תזכור כל שניה , כל צבע, ריח, ובכלל את התקופה הזו... ועכשיו פתח את העיניים לאט, ונכתוב יחד את החזון, עם המוזיקה השקטה ברקע.

והרי החזון לפניכם:
"השעה 6 וחצי בבוקר. אני מתעורר, נוטל ידיים, ורואה את החליפה של בר המצווה תלויה על ידיות הארון. הצבעים שאני רואה הם בהירים עם קצת ירוק. אני מצחצח שיניים והולך למטבח לשתות שוקו. מכין את הסנדוויץ' לתלמוד תורה, אומר בוקר טוב להורים ויוצא לתפילה בתלמוד תורה. אני לא שוכח לקחת את ספר 'תיקון קוראים' כדי לשנן שוב - למרות שאני יודע מצוין את ההפטרה, אני נהנה לקרוא את זה שוב ושוב. אני גבוה יותר, נראה בחור רציני כזה ומתרגש מאד מבר המצווה שמתקרבת. כל הבית מתרגש מאד מהשמחה שלי, ואני רגוע כי אני יודע לקרוא מצוין".

אחרי שכתבנו את כל החזון, נקפל אותו ונשמור אותו במעטפה עם תאריך ליום בר המצווה ורק אז נפתח אותו.

מה אתם עושים בבית?
בדיוק את אותו הדבר אבל לדברים קרובים. ממש לעוד שבועיים, להרגיש, לחוות, ולרצות להיות שם.

בשבוע הבא נתחיל לעבוד ממש על הגשמת החזון ובינתיים, בהצלחה!

מאמין בכם מצליחים.

יצחק לוי,
יועץ ומאמן אישי לתהליכים חינוכיים
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!