קברי צדיקים • האם ראוי לצאת לקברי הצדיקים בחו"ל?

כ"א אדר, הוא יומא דההילולא של רבי אלימלך מליז'נסק זצ"ל.

לקראת יום זה, נוהגים רבים לרכוש כרטיס-טיסה במיטב כספם ולטוס לליזנסק שבפולין, כדי להשתטח על הציון. יום זה הוא גולת הכותרת של הנסיעות לקברי צדיקים.

לא רק כ"א אדר מהווה מוקד משיכה עבור הנוהרים לחו"ל. כך למשל, בחדשי האביב והקיץ שבפתח, יש הטסים בכ"ה ניסן לטוס לצאנז שבפולין, לרגל יומא דההילולא של בעל 'הדברי חיים' מצאנז, ושוב בי"ח באייר לציונו של הרמ"א בקראקא, ולמחרת בי"ט אייר, בציונו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב, ולקראת חג השבועות למעז'בוז' שבאוקראינה, כדי לשהות בציונו של הבעש"ט.

דווקא קברי צדיקים, מהם גדולי תלמידי הבעש"ט והמגיד ממזריטש, שנטמנו בבית העלמין העתיק בטבריה, לא זכו לעדנה.

הרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטווקא, הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטעבסק, הרה"ק רבי מנחם מענדל מפרימשלאן, הרה"ק בעל ה'אוהב ישראל' מאפטא, ועוד רבים מקדושי עליון, שוכנים בין רגבי עפר ארץ הקודש, וביום ההילולא שלהם - אין עליה לרגל. מאות אוטובוסים אינם יוצאים מבני-ברק או ירושלים לעבר טבריה, ולמעט פה ושם מספר מועט של מתפללים - המקום שומם יחסית.

ישנם רבים המרימים גבה ותוהים, האם רק ציון של צדיק שנטמן בחו"ל ראוי לעליה, ואלו שזכו לחונן את עפר הקודש, ברוב תלאות ומסכת של קשיים, נגרע חלקם?

האם לא מדובר בתופעת העדר? כאשר חסידים נוסעים אל ציונו של רבם, כמו חסידי ברסלב לאומן, ניחא.

אולם התופעה החוצה גבולות, כאשר נחשול אדם שאינו מזוהה סקטוריאלית, נוהר דווקא לציונם של צדיקים שנטמנו בחו"ל, בעוד הציונים שבישראל, נותרים מיותמים - אומרת דרשני.

ובכלל, מהי דעת ההלכה בסוגיה זו? האם נסיעה לחו"ל כדי להשתטח על קברי צדיקים, נכללת בין העילות שמותר בגינן לצאת לארץ העמים?

בעד • הגאון רבי צבי כהן

הגאון רבי צבי כהן, מחשובי הרבנים בציבור הליטאי, ומחברם של עשרות ספרים בהלכה, אינו מצדד במפורש להיתר ואף מציין כי לא היה שואף להיות הכתובת שתצטרך להשיב במישרין לשאלה זו, אך הוא מנסה למצוא נקודות זכות, למה שמצטייר בעיני ההמון כהיתר גורף, שבחסותו נוהגים המונים לטוס לחו"ל לצורך השתטחות על קברי צדיקים.

"כאשר חז"ל ציינו את רשימת ההיתרים, שבעטיים ניתן לצאת לחוץ לארץ, הם מנו מספר מצומצם של היתרים, כמו 'ללמוד תורה' ו'לישא אשה', אבל לצאת להתפלל על קברים, שלא לדבר על אלו שיוצאים לנופש, לא נמנה בין השיטין.

"יש פוסקים הסבורים, כי כל האיסור נאמר, רק לאלו שיוצאים על מנת לשהות שם באורח קבע, אולם כאשר מדובר ביציאה ארעית, שמוגבלת בתקופה קצרה בלבד, לא אסרו חז"ל.

"מאידך מצאנו גם כאלו מגדולי הדור שיצאו בעצמם לחו"ל לצורך מנוחה, ובוודאי שאם נהגו כן, הרי שהדבר אינו נוגד חלילה את דעת ההלכה. אפשר, שכדי שהיציאה תהא ללא כל פקפוק, נהגו גדולי ישראל, למסור שיעורים במהלך שהותם בחו"ל. שהרי שכפי שהותר לאדם לצאת על מנת 'ללמוד' תורה, בוודאי שלא מן הנמנע לצאת גם כדי ללמד תורה.

"יש שרצו גם לחלק, בין מי שכבר יצא לחו"ל, שכלפיו אין כל-כך קפידא, לבין מי שעושה זאת לראשונה.

"שמעתי פעם, על אחד מנכדי הגר"ח קנייבסקי, שביקש לטוס לראשונה בחייו לארצות-הברית, כדי להשתתף בשמחת נישואין של קרוב משפחה. כאן, לכאורה, ישנו היתר מסויים, שכן מדובר בשמחת חתן וכלה, שאולי יכול להיכנס תחת הקטגוריה של 'לישא אשה'. הוא שאל לחוות דעתו של זקנו הגר"ח וזה השיב לו, שאם כבר יצא פעם לחו"ל, הוא רשאי לטוס שוב, אך אם מדובר ב'טיסת בכורה', ראוי להימנע מכך. כנראה, כי במקרה זה, אפפה אותו כבר אווירת החולין של 'טומאת ארץ העמים', וההתייחסות כבר לעניין שונה.

"מאידך, לאחרונה נפוצה התופעה, שגם רבנים חשובים יוצאים לקברי צדיקים בחו"ל, בעיקר מטעם קופות הצדקה השונות.

"אולי אפשר לומר, כי כשם שיולדת או חולה במצב של פיקוח נפש בשבת, שזקוקים לסיוע רפואי מיידי, אף על פי שיש להם רופא או מיילדת סמוכים, הרי שאם הם מבקשים דווקא את זה המרוחק, רשאים להיענות לדרישותיהם משום 'איתובי דעתיה' כלומר יישוב דעתם.

"אם נעשה אנלוגיה להיתר האמור, הרי שאולי מכיוון שאותם רבנים טסים על מנת להתפלל בין היתר לרפואתם של חולים, מתיישבת בכך דעתו של החולה. לפיכך, גם יחידים הפוקדים את הקברים בחו"ל, שמעתירים מן הסתם על חולי עמו ישראל, אינם שונים ויש למצוא זכות לאלו הנוהגים כן".

נגד • הגאון רבי חיים איידלס

הגאון רבי חיים איידלס, רב בצפון תל אביב, חבר מו"צ בבית דינו של הגרי"מ שטרן, ורב בקהילות נוספות ברחבי הארץ, טוען שראוי להימנע מלצאת לחו"ל, זולת לקברי יחידי סגולה, כמו הרה"ק מליזענסק או הרה"ק מברסלב שהביעו את שאיפתם, שהציבור יפקוד את מקום קבורתם.

"ידוע מהמקובלים כי נפש הצדיק שנפטר בחו"ל, איננה שוהה כלל במקום והיא עולה לארץ-ישראל, מיד עם סילוקה מהעולם.

גם ידוע בשם מקובלי חברון, כי בכל ערב שבת אחר חצות היום, גם סתם נשמות עם ישראל, מתקבצות ובאות אל הכותל המערבי עד מוצאי שבת.

"הרבי מקוצק זצ"ל, כמו רבים אחרים, היה מתנגד חריף לעליה לציוני הצדיקים בחו"ל, שכן כפי שנאמר, כולם הועלו לאחר הסתלקותם, בידי מלאכי מעלה לארץ-ישראל.

"היו צדיקים בודדים שאמרו עליהם, שעל אדמת קברם נמשכה קדושת ארץ ישראל, כמו הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל. גם בכל הכרוך בציונו של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זי"ע, מתהלכות עדויות מסמרות שיער מקרב אנשים, שנכחו בתקופת השואה, במהלך חפירת הקבר בידי הנאצים ימ"ש. אלו ראו את פניו הקדושות של הצדיק, והעידו כי זקנו נטף מים. ואמרו בשם אחד מצדיקי הדור הקודם, כי היו אלו מי הטהרה של המקווה.

"בנוסף, ידועים דברי הגר"א זצ"ל בפירושו על איוב שאומר, כי מאז שחרב בית המקדש, נדדה שכינה ועיקר מקום מנוחתה היא על קברי הצדיקים ובפרט על קבר רחל אמנו.

"שונה הדבר גם במסעות הנערכים על-ידי מנהיגי קהילות ואדמו"רים. בוודאי שטעמם הכמוס עימם, לעניין תפילה באותה שעה ויהי זה כהיתר לאותה שעה.

"אמנם, הנושא האמור שנוי קצת במחלוקת. עובדה, שנושא הטיסות לחו"ל, התקדש בקרב הציבור החרדי בצורה בלתי רגילה, ומדובר על פניו במסורת חדשה התמוהה לכאורה.

"למרות זאת, אם ניקח את דברי המקובלים וגדולי האדמו"רים בסוגיה זו, נמצא, כי אין מקום לכאורה לטוס לחו"ל לקברי צדיקים כלל, זולת הנוסעים למשל לליזענסק ביום ההילולא, או חסידי ברסלב לאומן לראש השנה, שכלפיהם ודאי שהדבר ראוי, מחמת הנסיבות המיוחדות של המקומות הללו. אך בוודאי, שאין מקום להעדיף קברי חו"ל, על פני הקברים המצויים בשפע, בירושלים, בחברון, בצפת ובטבריה, שהם ודאי שוכנים כאן.

"כך שבכל מקרה, למעט קברים חריגים במיוחד, שהצדיקים פעלו שתשרה במקומם, קדושת ארץ ישראל, אין מקום לכאורה להרחיק נדוד עד חו"ל, ובוודאי שראוי להשתטח ולפקוד את קברי הצדיקים שנטמנו בארץ-ישראל. בפרט, שעליהם נאמר 'וכפר אדמתו עמו', ובכך שהם שרויים בינינו, הם מגינים על הדור".

ומה דעתכם? טקבקו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!