כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

"להצמיד להם נהג": דרישה להעלות את שכר הרבנים הראשיים ב-25 אלף שקל

שני הרבנים הראשיים משתכרים כיום 55 אלף שקל בחודש כל אחד. מנהל בתי הדין הרבניים מבקש להכניס למשכורתם את רכיב הוותק שצברו בתפקידיהם בעבר, מה שיקפיץ את משכורתם לכ–80 אלף שקל בחודש. האוצר מתנגד

הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו. צילום: יעקב כהן, פלאש 90
הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו. צילום: יעקב כהן, פלאש 90



באפריל 2016 קיבלה ועדת הכספים, בראשות היו"ר, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), פנייה דחופה ומפורטת מטעם הרב שמעון יעקבי, המנהל בפועל של בתי הדין הרבניים. בפנייה, שנמצאת עדיין על שולחן הוועדה, מבקש יעקבי להגדיל את שכרם של שני הרבנים הראשיים ב–25 אלף שקל בחודש.

יעקבי מסביר בפנייתו כי "ניסיונם המקצועי של הרבנים הראשיים לא בא לידי ביטוי ברכיב הוותק במשכורתם, שנמוכה משמעותית משכרם של דיינים בבתי הדין האזוריים". משכורתו של כל רב ראשי כיום היא כ–55 אלף שקל ברוטו בחודש.

רכיב הוותק לא בא לידי ביטוי מכיוון ששני הרבנים הראשיים הנוכחיים לא היו דיינים לפני שנכנסו לתפקיד. הרב הספרדי הראשי, יצחק יוסף, היה ראש כולל. הרב האשכנזי הראשי, דוד לאו, היה רב העיר של שהם ומודיעין. מסיבה זו נרשם בתלוש השכר שלהם ותק כעובדי מדינה רק מרגע שנכנסו לתפקידם, לפני כשנתיים וחצי. יעקבי מבקש מוועדת הכספים להכיר בכל הוותק שצברו יוסף ולאו בתפקידיהם השונים בעבר.

אם יחושב השכר על פי ותק של 30 שנה, יקבל כל רב ראשי תוספת של23 אלף שקל בחודש ברוטו. אם החישוב יהיה לפי 40 שנה, תהיה התוספת 27 אלף שקל בחודש. מכיוון שמדובר בסכומי ברוטו, המדינה צריכה להוסיף עוד 30% עלות שכר. בסך הכל מדובר בתוספת של כ–800 אלף שקל בשנה.

בנוסף מבקש יעקבי הטבה גם לעצמו. יעקבי הוא מנהל בפועל של בתי הדין הרבניים בשנתיים האחרונות, שאינו ממונה למנהל קבוע בין היתר בשל בג"ץ שהוגש כנגד בתי הדין הרבניים שמבקש לתת גם לנשים להתמודד על התפקיד, ויתברר בספטמבר. יעקבי חושש כי לא יקבל את התפקיד, ולכן יאלץ לחזור לתפקידו הקודם — היועץ המשפטי של בתי הדין. בתפקידו בפועל הוא מבקש מוועדת הכספים לקבוע כי "ניסיונו המקצועי של היועץ המשפטי יחשב לוותק שיפוטי". במלים אחרות, היועץ המשפטי בבתי הדין הרבניים ייחשב שופט או דיין (שלא כמו כל היועצים המשפטיים האחרים בשירות המדינה), ומשכורותו תיקבע לפי זה, כלומר תקבל תוספת של כ–15 אלף שקל ברוטו בשנה.

"זה לא חוקי, אתה צריך להבין"

לצד תוספות השכר, מבקש יעקבי גמול ניהול מיוחד לנשיא בית הדין הרבני, והחזרים תמוהים לדיינים, למשל החזר הוצאות רכב למי שאין לו מכונית, או מימון מוניות למי שגר יותר מ–50 ק"מ ממקום עבודתו, בעלות של אלפי שקלים בשנה.

בדיון שהתקיים ביולי 2016 בוועדת הכספים, עוד לפני שאגף התקציבים הביע את דעתו, התנצל גפני בפני יעקבי על כך שעדיין לא העלה את הנושא לדיון.

בדיון אמר יעקבי: "אנחנו מבקשים שזה יהיה רטרואקטיבית ביחס לרבנים הראשיים, כי חוסר הצדק כלפיהם הוא מאז שהם נכנסו לכהונתם". גפני השיב: "אני לא מאמין שנוכל רטרואקטיבי, אבל נשקול את זה". כשח"כים אחרים אמרו שאין חוקים רטרואקטיביים, אמר גפני — "נבדוק עם הלשכה המשפטית". בשלב זה ביקש נציג האוצר לעצור את הדיון בנושא כדי לבדוק אותו לעומק. גפני הסכים.

בהמשך הדיון אמר יעקבי: "במערכת נושא משרה שיפוטית, כולל דיין, זכאי להחזר של הוצאות רכב בסדר גודל של כ–3,700 שקל לחודש, ובתנאי שיש לו רישיון נהיגה ושיש כלי רכב על שמו. יש כמה דיינים שאין להם רישיון נהיגה. הם נוסעים באוטובוס... יש פה חוסר צדק בולט כאשר דיין רואה את חברו שנוסע במכוניתו הפרטית ומקבל, ולו אין רישיון".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "זה לא חוקי, אתה צריך להבין".

גפני: "אין אחזקת רכב או הוצאות נסיעה למי שאין לו?"

לוי: "רק נסיעה בתחבורה ציבורית. מי שאין לו רישיון נהיגה ויש אפילו ברשות משפחתו אוטו, לא יכול לקבל אחזקת רכב".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הוא ביקש הוצאות נסיעה קבועות, והדבר הזה לא מקובל. מקובל להחזיר הוצאות אמיתיות. אם נסעת במונית, באוטובוס, בתחבורה ציבורית, ברכבת, על זה מקבלים החזר".

יעקבי: "אדם שנוסע בתחבורה ציבורית אכן מקבל החזר, אבל אני חושב שראוי שנושא משרה שיפוטית ייסע בתחבורה מתאימה".

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) הציע: "להצמיד להם נהג".

גפני סיכם: "מי שאין לו רישיון ואין לו רכב, לא יקבל אחזקת רכב".

באשר לשאר הנושאים אומר גפני: "אני מרגיש שאנחנו עושים עוול כלפי המערכת השיפוטית. לאנשים יש תביעות, אין מי שיטפל בזה. הממונה על השכר לא מוסמך מבחינת החוק. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה אחרי שיתאמו אתכם".

האוצר: "התנגדותנו עומדת בעינה"

אגף התקציבים התנגד לבקשה, שכאמור מונחת עדיין על שולחן ועדת הכספים, והשיב אז כי "בקשה להכרה בוותק של רבנים ראשיים בעבודה קודמת כרב עיר או ראש ישיבה תביא לעלות שנתית בת חצי מיליון שקל". ההתנגדות נובעת לא רק מגובה הסכום, אלא גם מהעובדה ש"עלול הדבר לעורר השלכות רוחב במערכת בתי המשפט, כיוון ששם מתמנים שופטים ללא ותק".

באגף התקציבים מתנגדים גם לבקשה להענקת גמול ניהול ייחודי לנשיא בית הדין הרבני שיעלה 45 אלף שקל בשנה: "גם נשיאת בית המשפט העליון לא מקבלת גמול כזה, ואין סיבה להחריג".

בקשתו של יעקבי עבור עצמו נדחתה גם היא, בטענה ש"הופעה מול בית המשפט העליון אינה פעולה שיפוטית , ולכן אין להכיר בגינה בוותק שיפוטי".

האוצר גם מתנגד למימון תשלומי מוניות לדיין למי שמתגורר יותר מ–50 ק"מ ממקום עבודתו, וגם ל"בקשה למתן החזר הוצאות רכב עבור דיינים שאין בבעלותם הוצאות רכב". באוצר עונים: "אין מקום להבחין בין דיינים לעובדי מדינה אחרים. ככל שדיין חפץ בכך הוא יכול לנסוע במוניות או שירותי תחבורה אחרים ולשלם על כך ממשכורתו".

כאמור, על אף הסכומים שיחד מגיעים לתוספות של יותר ממיליון שקל בשנה ועל אף התנגדות האוצר, לא הסירה ועדת הכספים את הבקשה מהשולחן.

ממשרד האוצר נמסר: "הנושא הועבר לוועדה אך לא עלה עדיין לדיון. התנגדותנו למרבית הבקשות עומדת בעינה".

מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "ועדת הכספים התבקשה להכיר בוותק של הרבנים הראשיים בעבודת הרבנות והכשרת דיינים לצורך תוספת ותק לשכרם, כדי למנוע מצב אבסורדי ששכרם נמוך באופן משמעותי מדיינים שהם ממונים עליהם. עוד לא התקיימה הצבעה וטרם התמנה מנהל קבוע למנהל בתי הדין".
הרבנים הראשיים דוד לאו יצחק יוסף

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}