גיל ההתבגרות - היכן זה פוגש אותנו? חלק א'

אז אם תפתחו ויקיפדיה, תמצאו שגיל ההתבגרות מתחיל בסביבות גיל 12-13 ומסתיים בסביבות גיל 20. אבל אם תשאלו את המומחים הם יעדכנו אתכם שהגיל ירד ל8 עד 30.

מה קורה באותן שנים? ומדוע הן כ"כ סוערות?

ניתן להרחיב רבות בשינויים ההורמונאליים, הקוגניטיביים והרגשיים שמתרחשים בפרק זמן זה של גיל ההתבגרות. אבל בגדול, אם נשתמש עם שתי מילים בכדי להגדיר את התקופה הזו נקרא לה "ביטוי עצמי". בעוד שעולל הזקוק לאימו הוא ישות שמתמזגת עם ישות אחרת, ככל שהוא גדל ומתפתח, מתפתחת איתו זהותו העצמית. זהות עצמית היא הליבה בכל מה שקשור להתפתחות תקינה והפיכת הילד לאדם עצמאי ומתפקד בחייו הבוגרים.

השאלה המתבקשת עתה היא, אם כך, 'הילד אמור לקבל יותר שכל', 'הוא אמור יותר להבין מה מסוכן ומה לא', 'להבין יותר טוב מדוע ההורים רוצים שלא יתחבר לחברים מסוימים או יתנסה בהתנסויות מסוכנות'. 'מדוע א"כ, הוא עושה דברים שהם נגד ההיגיון- כאילו הוא הולך אחורה?!'

ההסבר לכך נעוץ בעובדה שזהותו העצמאית רק "מתפתחת", וכמו כל דבר או עצם שמתפתח, עד שמגיעים לשלב הבשלות זה אכן נראה 'דומה' ו'כמעט' אבל זוהי איננה בשלות. אלו הם ניצנים של הבנת המציאות המורכבת מבחינות רבות, הן החברתית, הלימודית, יחסי הגומלין בין בני האדם (שקרים..), יחס האדם לאלוקיו וכו. כמו"כ, כל מה שקשור לרגשות מתחיל להתפתח בקצב מהיר. קֶשֶת הרגשות שבהתחלה כלל רק 'עצוב- שמח', בוכה- צוחק', 'שונא- אוהב' וכדו', מתחילה לקבל גוונים נוספים. הרבה תהיות עולות במוחו של המתבגר בשנים אלו אבל האישיו הוא "מה אני ביחס לעולם?". כל זה גורם, לא אחת, לילד להיות בסערת רגשות (הוא לא מכיר את הרגש הזה, ואיך מסתדרים, לדוגמה, עם רגשות אמביוולנטיים בכל מה שקשור לרגשות כלפי ההורים- אני אוהב אתכם אבל לא רוצה שתתקרבו יותר מדי ע"מ שאוכל לעשות את תהליך ההפרדות שתוביל לזהותי העצמאית) מה שגורם לעיתים להרבה פצועים בדרך.

אז למה הוא מתמרד?

מרד הוא הביטוי הראשוני של הרצון להיפרד. זה נכון צבאית, מדינית ואנושית. המעניין הוא, שמרד לא חייב לבוא לידי ביטוי באגרסיביות או בכוחניות. זה גם לא חייב להתבטא באופן שלילי בדווקא. נער שגדל במשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות, לעיתים 'ימרוד' בכך שיתחיל בתהליך של חזרה בתשובה (את הדוגמה ההפוכה לא צריך להזכיר כמובן לצערנו), כאשר בכך מבטא הילד את עצמאותו וייחודו.

מה הפירוש 'הגיל יורד' ואיך זה בכלל יכול להשתנות?

בכל מה שקשור למנעד הגלאים של גיל ההתבגרות שמשתנה מדי תקופה כדאי לדעת, כי בתחילת המאה הקודמת וכמעט עד סופה, תופעות גיל התבגרות באו לידי ביטוי מגיל 12-13 ועד 20 לערך. כיום, הגיל ירד ב3-4 שנים. ההסבר לכך הוא צירוף של כמה משתנים; בראש ובראשונה, התזונה. התזונה השתנתה, מה שמשפיע באופן ישיר על ההתפתחות הגופנית וההורמונאלית (תופעות הורמונאליות מקדימות את עצמן בשנים האחרונות בשני המינים). גם המדיה שהביאה איתה הרבה ידע שלא היה נגיש בעבר לילדים, השפה הרגשית המתפתחת לה בשנים האחרונות, יחס המבוגרים לילדים ועוד. כל המוטיבים האלו גרמו לכך שההתפתחות מתרחשת יותר מוקדם ומסתיימת יותר מאוחר (יותר ויותר אנשים 'לא סגורים על עצמם' עד סוף העשור השני לחייהם).

אבל דווקא זה יכול להוות מכשול, מכיוון שאנו מצפים מנער שכבר מדבר בשפה גבוהה, שואל שאלות של מבוגרים ומסתדר עם העולם שסביבו יותר טוב מאיתנו (אמא, מה רצית שאסדר לך במחשב?..), שגם יתנהג כמו בוגר ואחראי. הבעיה היא שהוא לא באמת בשל רגשית. זה רק נראה 'כאילו' ו'ליד' אבל הוא עדיין לא שם. הוא עוד לא בשל קוגניטיבית ורגשית להבין את העולם לאשורו.

במאמר המוסגר אציין, כי ישנם מחקרים עדכניים שנערכו בעשרים השנים האחרונות (סיינטיפיק אמריקן ישראל 1.10.2015: "המוח המדהים של מתבגרים") לפיהם מתברר כי ההתנהגויות המסוכנות ביותר של המתבגרים (התמכרות למסכים, שימוש בחומרים ממכרים כמו סיגריות, אלכוהול, דיאטות קיצוניות ועוד) נובעות בגלל אי התאמה בין שני אזורים מרכזיים במוח: המערכת הלימבית וקליפת המוח הקדם מצחית. כך, שמסתבר שיש לתופעת גיל ההתבגרות יותר מהסבר אחד. (ניתן לקרוא ע"כ באריכות במאמרו של חיים עמית- 2014)

החדשות הטובות בכל הסיפור הזה הן שרוב המתבגרים, בסופו של תהליך, מגבשים זהות שמתכתבת, פחות או יותר, עם הערכים של הוריהם. אבל בכדי 'לעבור בשלום' את התקופה הארוכה הזו אנו נדרשים לרכישת כלים מתאימים ובעיקר לידע ע"מ לדעת מה לעשות ואיך להגיב.

איך נגיב כאשר ניצני התקופה מתחילים לתת את אותותיהם? על כך, בע"ה, נביא בחלק השני.

יצחק יונה יועץ חינוכי מוסמך ומטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT) דוא"ל: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!