העימות בין כחלון לבנק ישראל מחריף: "אתם צריכים לבדוק מה לא בסדר אצלכם"

בפגישת עבודה שקיים בשבוע שעבר שר האוצר, משה כחלון, עם ראשי רשויות הפיקוח, קבלה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, על הצעות חוק פרטיות שמקדמים הח"כים, ובהן זו שהגיש יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, ולפיה הבנקים יעניקו למובטלים דחייה בתשלום המשכנתא ופטור מריבית פיגורים במשך שלושה חודשים.

כחלון שאל את יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, אם יש הצעות חוק פרטיות הקשורות ברשות שמונחות על שולחן הכנסת, ונענה בשלילה. השר הפנה את אותה שאלה אל הממונה על שוק ההון והביטוח, דורית סלינגר, ונענה שיש כמה הצעות חוק פרטיות שמתנהל לגביהן משא ומתן עם חברי הכנסת. אז פנה כחלון לבר, ואמר: "תסתכלי על הרגולטורים האחרים. אילו הייתם עושים את העבודה שלכם, הח"כים לא היו מקדמים הצעות חוק פרטיות. תבדקו מה לא בסדר אצלכם".

בנק ישראל התנגד בחריפות להצעת החוק של פולקמן, אבל הכנסת, בתמיכתם של כחלון והממשלה, אישרה אותה באחרונה בקריאה טרומית, תוך צפצוף על הבנק המרכזי.

כעת מבקש בנק ישראל לשכנע את פולקמן לסגת מהחקיקה, בתמורה להסדר שיקל על מובטלים בהחזרי המשכנתא, אבל פולקמן חופשי להמשיך ולקדם את הצעת החוק בכנסת. אגב, כחלון עצמו הגיש הצעת חוק דומה ב–2005, כחבר כנסת.

המאבק בין כחלון לבנק ישראל מחריף מעבר לדבריו בישיבת הרגולטורים. ביום רביעי בשבוע שעבר המשיך השר בביקורתו על בנק ישראל בכנס של לשכת רואי החשבון שהתקיים באילת. כחלון אמר כי יש לבנק ישראל אינטרס לשמור על מחירי הדיור גבוהים, והתייחס גם למחלוקת בשאלות אם וכיצד יש לשקלל מכירה של דירות בתוכנית מחיר למשתכן במדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). המחלוקת התעוררה מאחר שדירות אלה אינן נמכרות במחירי השוק.

כחלון אמר בכנס כי "יש הרבה גופים שלא רוצים שמחירי הדירות יירדו. אם יש לך דירה של 3 מיליון שקל, תרצה שתרד ל–2.5? בנקים שהזרימו אשראי בצורה חסרת תקדים יצטרכו להסביר כיצד שפכו כספים, כמה כסף מונח פה בבלוקים? בנק ישראל מתעקש שמחיר למשתכן לא ייכנס לדו"ח הלמ"ס, כדי שהמחירים ייראו גבוהים בשביל הבנקים. מחיר למשתכן זה לא עסקה?"

בסוף השבוע, כמה ימים לאחר אותה ישיבה של כחלון עם הרגולטורים, החליטה המפקחת על הבנקים להורות להם להאריך את התקופה לשמירת ריבית לנוטלי משכנתאות מ–12 יום ל–24 יום (ראו ידיעה בעמ' 5). בבנק ישראל ובבנקים טוענים כי הן ההצעה להארכת התקופה לשמירת הריבית והן ההצעה להקלה על מובטלים עלולות לפגוע בכל נוטלי המשכנתאות, מפני שלדבריהם, הבנקים יגוננו על עצמם מפני הסיכון הגובר באמצעות העלאת הריבית לכל הלווים.

הח"כים רוצים הישג חברתי

בכנסת ה–20 מתנהל מאבק קשה בין חברי הכנסת לרגולטורים, ובהם בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון והרשות להגבלים העסקיים. חברי הכנסת מודיעים לרגולטורים כי אם לא יתקבלו דרישותיהם, הם יקדמו הצעות חוק מעל לראשם.


חברי הכנסת, שרואים את כחלון מקצה מיליארדי שקלים לתוכנית נטו משפחה, רוצים גם הם ליהנות מנקודות זכות בקרב הציבור — למשל, באמצעות הקלות בנטילת משכנתאות. בין חברי הכנסת לרגולטורים התגלעה מתיחות, שבאה לידי ביטוי במארס בדיון שערכה ועדת הכספים בהעלאת הריבית על המשכנתאות. בדיון רגז יו"ר הוועדה, גפני: "לאף אחד מבין הגופים שעוסקים בתחום אין עניין להוריד את המחירים, ולכל אחד מהם יש מניע אחר — רשות שוק ההון מעוניינת רק לשמור על כספי הפנסיה של המבוטחים; משרד האוצר לא ייתן את המשכנתאות המסובסדות לזכאים; בנק ישראל רוצה לשמר את הביטחון של הבנקים; ואלה האחרונים לא לוקחים סיכונים כי הדירה משמשת בטוחה".

גפני יושב בצומת מרכזי — הממשלה והרגולטורים זקוקים לו כדי לאשר הצעות חוק ויוזמות ממשלתיות. הוא זועם על בנק ישראל בקשר להצעת חוק ממשלתית שנועדה להטיל חובות רישוי ודיווח על מגוון של גופים פיננסיים, ובהם מוסדות גמילות החסדים החרדיים (גמ"חים). ההצעה קודמה בעקבות הסכם בין ישראל לארה"ב, המחייב גילוי מידע פיננסי. גפני חשש שההצעה תפגע בגמ"חים, והצליח לגרום לבנק ישראל לפטור גמ"חים קטנים מהמהלך, לאחר שנציגי בנק ישראל והאוצר הבינו שאם לא ייענו לדרישתו, הוא עשוי לטרפד את ההצעה כולה.

"חוק מיסה כחלון"

גפני אינו היחיד שהצליח לכופף את בנק ישראל. באוגוסט 2016 אושר בכנסת "חוק מיסה כחלון", הקרוי על שם אמו של שר האוצר. החוק קודם לאחר שהשר התלונן על כוונתו של בנק הפועלים לסגור את סניף הבנק בגבעת אולגה, שבו נוהל החשבון של אמו.

לדברי יוזם החוק, ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, "הצעת החוק נועדה להתמודד עם המגמה המתמשכת של הבנקים לסגור סניפים בתוכניות התייעלות, שלעתים פוגעת בשירות לציבור" — ובמיוחד בלקוחות קשישים.

החוק קובע כי בנק המבקש לסגור סניף יצטרך להגיש לפיקוח על הבנקים בקשה מנומקת בכתב, ולקבל את אישורו. אם קיבל אישור, על הבנק להודיע על סגירת הסניף ללקוחותיו 60 יום לפני הסגירה.

בנק ישראל התנגד למהלך שמצר את צעדיהם של הבנקים, נאבק בחקיקה וניסה לשנותה, אך לבסוף הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לחקיקה.

"חוק קיש" לביטול עמלת פירעון מוקדם

היום תדון ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק לביטול עמלת הפירעון המוקדם על משכנתאות (ראו ידיעה בעמ' 5), שהגיש יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד). בנק ישראל הביע באחרונה התנגדות להצעת החוק, והוא מנהל משא ומתן בעניין עם קיש.

קיש אמר אמש ל–TheMarker כי "הרגולטורים שכחו שהם צריכים לדאוג לאזרח הקטן, ולא רק לבנקים ולחברות הביטוח. הם הלכו יותר מדי לטובת הבנקים וחברות הביטוח על הגב של האזרח הקטן. כעת אנחנו רואים ניצנים של שינוי מגמה מצד הרגולטורים. עמלת פירעון מוקדם שגובים הבנקים היא שערורייתית. נפגשתי לפני כחודש וחצי עם בנק ישראל, ולא ראיתי מצדם נכונות שהם באים לקראתי. יש מקומות שבהם אסור לתת לבנקים להתעלל באזרחים. הם צריכים להיות קשובים יותר למהלכים שיובילו להקלה, במיוחד בתחום המשכנתאות".

הרגולטורים מזהירים מהרחבת הסמכויות של "ועדת פישמן"

נקודת ציון נוספת במאבק בין חברי הכנסת לרגולטורים נרשמה בשבוע שעבר סביב היוזמה להרחיב את סמכויותיה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין האשראי שהוענק לאיש העסקים אליעזר פישמן. כבל וקיש מקדמים חקיקה שתאפשר לוועדה לזמן עובדים ומנהלים בחברות ציבוריות בעבר ובהווה, ולהטיל קנסות ועיצומים על גוף שלא ישלח את נציגיו להופיע בפניה.

האוזר, בר וסלינגר אמרו בשבוע שעבר בכנסת כי הרחבת סמכויותה של הוועדה עלולה לפגוע במשק, שכן חברות יחששו להיהפך לציבוריות. האוזר זעק: "אתם באמת חושבים שחברות יירשמו פה למסחר אם יידעו שהן עשויות להידרש למצעד שיימינג?"

הכנסת תקדם בקרוב את הרחבת סמכויותיה של ועדת החקירה. כמה מהסעיפים המקוריים יעודנו וישתנו, אבל המסר לרגולטורים, וגם לגופים הפיננסיים, ברור: אתם חייבים לשתף פעולה עם הח"כים.

"רצים אחרי כותרות"

ההתנגשויות האלה מתרחשות על רקע יחסים מידרדרים בקדנציה הנוכחית של הכנסת. במאי 2015 הודיע הממונה על ההגבלים דאז, דיויד גילה, כי יתפטר בעקבות רצונה של הממשלה לקדם את מתווה הגז. התפטרותו באה לאחר נסיגת הממשלה מהמתווה שגיבשה לפירוק מונופול הגז, שהוצג בפברואר 2015.

חצי שנה לאחר מכן הודחה על ידי הממשלה יו"ר רשות החשמל דאז, אורית פרקש־הכהן, ומבנה הרשות שונה כך שהיא איבדה מעצמאותה והוכפפה למשרד האנרגיה. פרקש־הכהן עוררה זעם רב במשרדי ראש הממשלה והאנרגיה, לאחר שהזהירה מתמחור הגז המונופוליסטי על תעריף החשמל הביתי, ולאחר שסירבה לאשר את חוזי הגז המנופחים לכאורה שחתם מונופול תמר במשק.

לדברי פולקמן, "הרגולטורים צריכים להיות הרבה יותר דינמיים, כי המציאות משתנה במהירות. הם צריכים להיות הרבה יותר מקצועיים וגם קשובים לצרכים העולים מהציבור. אני מרגיש שיש חוסר נכונות להתייחס ברצינות הראויה לטענות שאנחנו מעלים. צריך לעשות את הדברים בהבנה והידברות ככל שניתן, אבל לא נסכים להתחמקויות".

בבנק ישראל סירבו להגיב לכתבה. גורם בבנק ישראל אמר כי "כל שבוע יש חבר כנסת אחר שבונה את עצמו בתקשורת ממתקפות על בנק ישראל. מערכת הבנקאות עוברת שינויים דרמטיים כתוצאה ממהלכים משותפים של האוצר ובנק ישראל, בנוסף למהלכים שיזם הפיקוח על הבנקים בתחום ההתייעלות והחדשנות הטכנולוגית. ישבה ועדה משותפת והגישה המלצות, הן עברו בחקיקה, ובמקום להתמקד בהטמעת השינויים — רצים אחרי כותרות חדשות. אנחנו נמשיך לעבוד לטובת הציבור, בראייה רחבה וארוכת טווח".

מקורות בגופים כלכליים אמרו כי בנק ישראל נענה לדרישת גפני ופולקמן להאריך את תקופת הריבית שמציעים הבנקים למשכנתאות, וכי הנגידה והמפקחת נפגשות מעת לעת עם חברי הכנסת, וזוכות לתשבחות. אשר להצעתו של קיש להטיל חובת צינון של שלוש שנים על המפקח על הבנקים, אמרו המקורות כי אם תתקבל ההצעה, לתפקיד יגיעו פנסיונרים או מיליונרים. אם רוצים להאריך את תקופת הצינון, לדבריהם, יש להחיל זאת גם על רגולטורים נוספים, ולא רק על תפקיד המפקח על הבנקים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!