"לא אכניס אצבע לעין חרדית" • למה בן ארי אוהב אותנו

ביום שני הקרוב התכוונה סיעת 'האיחוד הלאומי' להגיש הצעת אי-אמון בממשלה בגין 'פסטיבל הטריפות' בירושלים.

בסיעות החרדיות שררה מבוכה של ממש סביב העניין. כאשר ביקשתי את תגובת הח"כים, הם היססו, והבטיחו לתת אותה לכשיתקרב הרגע.

אלא שבדיקה שערך הבוקר ח"כ אברהם מיכאלי, היו"ר החרוץ והיסודי של סיעת ש"ס, העלתה כי למרות ההודעות המוקדמות, הצעת אי-האמון לא הוגשה.

פנייתי אל ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) נענתה בהתנצלות, לפיה "הייתה לצערנו טעות טכנית ומנהל הסיעה לא רשם בזמן את ההצעה".

אבל התגובה הלאקונית הזו לא סיפקה אותי. פניתי אל ח"כ מיכאל בן-ארי כדי לקבל מידע נרחב יותר. מיכאל, כדרכו, נתן לי את כל המידע, ואף הרבה מעבר לכך.

הוא סיפר כי מאחורי הקלעים התנהל ויכוח פנימי ולגיטימי בתוך המפלגה. מצד אחד, ח"כ כץ רצה מאוד להגיש אי-אמון, ולו רק כדי לראות מה עושות הסיעות החרדיות. שאר החברים, לא התלהבו, בלשון המעטה.

"לא הכול מתמקד במה שקורה בכנסת"

"באופן מעשי, התלבטנו מאוד", מספר בן ארי. כידוע, לכל סיעה יש הקצבה למספר הצעות האי-אמון אותן היא יכולה להגיש.

ל'איחוד הלאומי' יש בסך הכל שלוש הצעות לכל שנה, הכוללת את מושב החורף ומושב הקיץ. אחת מהן כבר הוגשה, נשארו עוד שתים, אותן תמיד כדאי לשמור למקרים דחופים יותר. מה גם, שהתועלת היחידה שהייתה הצעת האי-אמון מפיקה היא הבכת הסיעות החרדיות בשידור חי.

הן, אכן, היו מובכות, ובגדול. אבל תסמכו על זאב אלקין, יו"ר הקואליציה הנמרץ, שהיה מוצא גם לבעיה הזו את פתרונה.

לגופו של עניין, למרות ההתלבטויות, הסכים ח"כ בן ארי לתת לכצל'ה להגיש את ההצעה, למרות שהפעם תורו להגיש את אי האמון. הוא ויתר, אבל לא היה שלם עם זה במאת האחוזים.

"מדובר בסוג של כלי תקשורתי, שהרי לכולנו ברור שלהצעה כזו לא היה כל סיכוי מעשי לעבור. אם תשאלו לדעתי, יש כלים תקשורתיים שכרוכים בהרבה פחות מחיר, אך מסוגלים להפיק תועלת גדולה יותר. אפשר לפנות לבג"ץ, להפגין כמו שארגנתי ביפו, להגיש תלונות כאלו ואחרות. יש פוליטיקאים הסבורים כי הכול מתמקד במה שקורה בכנסת, ולא כך הוא הדבר. יש עוד במות".

"אם ישאל אותי חרדי מה להצביע, אומר לו 'ג'"

לבן ארי יש גם גישה מעניינת מאוד ביחס לציבור החרדי, וראוי שהיא תישמע בקשב רב. "לדעתי, אסור לנו לפנות לציבור החרדי ולהפוך לאיום שעלול ליטול מהם קולות. אני לא רוצה שגפני ומקלב יהפכו לאויבים שלי! אני אולי ארוויח 10 אלף קולות מהציבור החרדי, אבל אפסיד בני ברית בני 5-6 מנדטים!"

מכאן הוא עובר לספר על הידידות האמיצה שלו עם ח"כ אורי מקלב ("חבר טוב אמיתי שלי"), על חברותו עם ח"כ מנחם אליעזר מוזס ("אנחנו ממש בידידות"), על סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ("אדם מעשי, מה שאני מבקש ממנו הוא עושה בשבילי"), ועל אהבתו הגדולה לחברי הכנסת החרדיים בכלל.

"אם יש למקלב הצעת חוק והוא צריך אותי בוועדת חוקה, הוא יודע שאני אתייצב למענו. הוא, בנשיאות, נלחם בשבילנו כמו אריה. אני לא מצפה שהם יגבו אותי בחוק החלת ריבונות ישראלית ביו"ש, אבל הם מגבים אותי בהרבה נושאים. גם אני נזהר בנושאים שיכולים לפגוע בהם, כמו חוק הגיוס למשל. למרות שדעתי שונה משלהם, אני תומך ועוזר להם בכל מה שאני יכול.

"נכון, יש בינינו חילוקי דעות בהרבה עניינים. אני ציוני בלב ובנשמה, והם לא. אבל מבחינת עול מלכות שמים, לשנינו יש מהמשותף. אין לי בני ברית כאלו בכנסת, אפילו לא ב'בית היהודי'. כל אחד והשקפת עולמו, אבל הם בני ברית. ולא, לא אכניס אצבע לעין החרדית. אם ישאל אותי חרדי מה להצביע, אומר לו 'ג'".

"אין היום כמעט שום מלחמה על ערכי יהדות"

אבל יש לו גם ביקורת נוקבת: "היו זמנים, בהם נפלו ממשלות על מטוסים שהגיעו בשבת ועל משחק שהועבר בשבת. הזמנים האלו עברו לבלי שוב.

"היום ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, נאלץ לחתום על הצעת חוק לייבא לארץ גם חזירים. אין לו ברירה. הוא ניסה לשנות את זה, וכשלא הצליח זרם עם המערכת. זה חלק מהמשחק, ואתה בתוך המשחק הזה.

"ליבם של הנציגים החרדיים נעשה גס. אין היום כמעט שום מלחמה על ערכי יהדות, זהו עולם אחר ממה שהיה פעם.

"הרכבת עושה את רוב עבודותיה בשבת, מישהו פותח על זה את הפה?"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!