לחם-עוני חרדי • הגיע הזמן לצאת לעבודה ואקדמיה?

בוועידת ראש הממשלה שהתקיימה השבוע, הציג נגיד בנק ישראל סטנלי פישר נתונים המוכיחים, כי שיעור העוני במגזר החרדי גדל בעשור האחרון ביותר מ-50%. זאת, בשעה שאצל כלל האוכלוסייה לא נרשמה כל צמיחה שלילית, והשיעור נותר ברמה של כ-13%. "שיעור העוני עלה רק אצל החרדים ולהבדיל הערבים", אמר פישר.

הנתונים מסתמכים על מספר פרמטרים. בין היתר, בגין העובדה שמרבית הגברים עובדים במקצועות שאינם מושפעים מהצמיחה במשק, בניגוד להיי-טק ולענפי שירותים אחרים, שהרווחים נותנים בצידם.

כך, למשל, על פי אחד הנתונים שהציג פישר, שיעור עובדי התעשייה והבניין בקרב הגברים הערבים הוא כ-45%, לעומת 22% בלבד אצל היהודים.

העיסוק בנושא התעסוקה לציבור החרדי, כבר הפך להיות שבלוני. למרות זאת, יש בנתון הזה, כדי לשוב ולדוש ברוטינה הזו.

לשם כך, פנינו לשני אישי ציבור בשאלה: האם על הציבור החרדי לשנות את הקונספציה שלו ולהעמיק את ההשתלבות במעגל העבודה בתחום ההיי-טק ויתר הענפים המשגשגים במשק, כדי לנסות ולצמצם את שיעור העוני לקראת העשור הבא?

בעד • עו"ד אריאל דרעי

עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית ירושלים, סבור כי אכן הגיעה השעה לפרוץ את הסגר, לאמץ אידיאה ריאלית ואופרטיבית, שבאה לידי ביטוי ברכישת תואר אקדמי, שיסייע בהשתלבות הציבור החרדי בתחומי המשק השונים:

"לציבור החרדי יש יתרונות רבים הנובעים מאורח החיים השמרני ואולי אף הסגפני. כל אברך הוא בוגר ישיבה, וככזה הוא ניחן בהתמדה, יחס רציני ללימודים, יכולת ניתוח אנליטית, נאמנות למקום הלימודים או העבודה, השקעה ומסירות יוצאת דופן וכיוצא בזה. יתרונות אלו, יכולים לסייע לו להשתבץ בכל תחום, אם זה הייטק, טכנולוגיה או הנדסה.

אין ספק, כי גם כיום, כאשר בציבור החרדי שני בני הזוג עובדים ועמלים לפרנסתם, עדיין אין בהכנסה המשותפת שלהם, די כדי לפרנס את ביתם בכבוד. לא מספיק להשתלב בעבודה, כדי לצאת ממעגל העבודה.

לדעתי, ראוי לכל מי שרק יכול, לרכוש תואר אקדמי, שיציב אותו בעמדת פתיחה משופרת כמו החילוני. הוא ירגיש שווה בין שווים ויגדיל את כושר ההכנסה שלו. כיום יש מוסדות להשכלה גבוהה שמותאמים לציבור החרדי, מכירים את אופיו ומותאמים לצרכיו, ומאפשר להם ללמוד כיאות ובתנאים הולמים עד לקבלת התואר הנכסף.

אם ננתח את המגזר שלנו ניווכח, כי בכל שנתון אנו מונים בממוצע כ-13 אלף תלמידים ממוסדות החינוך. אם נתרגם זאת למונחים מספריים-אקדמאיים, הרי שהמוסדות להשכלה מסוגלים לקלוט ריאלית, סך של 5000 סטודנטים ללימודים המתפרשים על פני שלוש שנים. הרי לנו, שאין כל מניעה לרכוש את התואר, אם רק נפנים, כי כל עוד נמשיך לעסוק במקצועות הסטנדרטיים וחסרי המעוף, לא נוכל להגדיל את ההכנסות, ושיעורי העוני יוותרו על כנם.

יתירה מזאת, סטודנטים, במהלך לימודיהם, כבר יכולים להשתכר ולהרוויח כ-70 עד 80 שקלים לשעה בעבודות סטודנטיאליות. ברגע שהם מסיימים את הלימודים ומקבלים את התואר, הם כבר זכאים לשכר חודשי של 12 או 13 אלף שקלים. כמעט ולא ניתן למצוא מקצוע אחר, שאיננו כרוך ברכישת תואר, שיכול להעניק תמלוג כה מכובד.

שוק העבודה משווע לעובדים מקרב הציבור שלנו. בזכות מוסר העבודה הגבוה, ובעטיים של המעלות שמנינו, המעביד יודע כי הם יביאו בכנפיהם פריחה כלכלית. מקומות התעסוקה שבהם כבר השתלבו עד כה חרדים, יוכיחו זאת. שלא לדבר על כך, שכאשר נתרום לכלכלת השוק, נפחית אולי גם במקצת, את ההשתלחות הקולקטיבית בציבור שלנו, הגובלת בעוינות ובהטחת כינויי גנאי, כ'טפילים', 'פריזיטים', וככאלו ה'חיים על חשבון המדינה'.

אני בהחלט תומך בצורך להביט נכוחה קדימה ולהסיר את מעטה ההסתגרות הזו, זאת בכפוף כמובן, לאישורם ולתמיכתם של הרבנים, שעל פיהם אנו מכוונים צעדינו ודרכינו.

אבל ברמת המקרו, רק זאת היא הדרך הנכונה להגדיל את השכר, להקטין את הפערים וכמובן שאלו יצמצמו את שיעור העוני המתפתח במימדים שערורייתיים במחוזותינו החרדים".

נגד • הרב יעקב ולנשטיין

הרב יעקב ולנשטיין הוא סגן ראש עיריית מודיעין עילית, ומשמש גם כמנהל כולל. לטעמו, אין כל מקום והגיון לפריצת המסגרות באורח גורף:

"ראוי להבין, כי רמת החיים של הציבור החרדי שונה בתכלית מזו של הציבור הכללי. המדינה מנסה להשוות ולהכליל, במיפוי שערכה, את כל רובדי הציבור, כאילו ורמת חייהם שווה, ואנו יודעים הרי שלא כך הם פני הדברים.

יש כאן פן נוסף. יותר ויותר אנשים בציבור החרדי עובדים ב'לבן', בעלי תלוש משכורת מסודרת ומצהירים על הכנסותיהם. אולם רמת השכר שלהם נמוכה, והם נכנסים לסטטיסטיקה כמו אחרים, אולם נתונים אלו משנים אותה.

"לעומת הציבור הכללי שתמיד עבד ב'לבן', חלה תפנית גדולה במגזר שלנו בתקופה האחרונה. אנשים שבעבר לא נמדדו באותן סטטיסטיקות, ולא הצהירו על הכנסותיהם, החלו כיום לעבוד בתחומים שונים כמו תקשורת, אדריכלות, עיצוב פנים וכדומה. לכן, בהשוואה לתקופות קודמות, ברור שפלחים בציבור שלנו חדרו רק לאחרונה למגזר העסקי, ולא בטוח שהסטטיסטיקה משקפת נאותה את כל הנתונים, ברי התקופה האחרונה.

"אם נתייחס כעת לשאלה שבפתח, ונעבור כעת למישור המעשי, הרי ברי שלא ניתן לשלב את הציבור החרדי כולו בהיי-טק או טכנולוגיה. ראשית, אם הציבור שלנו מסתדר עם רמת החיים הזו, איננו צריכים להתייחס כלל לנתוני הסטטיסטיקה, ויהי מה.

אך ברור הרי, שלנו כחרדים ישנם מקצועות רבים, המוגדרים כמקצועות קודש ודת, כמו ר"מים, מלמדים, מורות, סופרי סת"ם, משגיחי כשרות, שאיננו יכולים לוותר עליהם, ורבים מקרבנו מבכרים לעסוק בתחומי היהדות המסורתיים הללו הקרובים לליבם.

אין ספק, שגם באלו אין כדי לפרנס די והותר את המשפחה, אבל אני לא רואה מצב שבו הציבור ינהר בגדול לעבר שורות המוסדות להשכלה או לאקדמיות כדי לרכוש תואר. על כל תפקיד נחשק בתחומי היהדות, ישנם הרבה קופצים, ולא ניתן לשנות את הקונספט הזה.

הציבור החרדי מבקש ליהנות מיגיע כפיו ולפרנס את משפחתו בכבוד, ובוחר לעשות זאת במקצועות במסגרת היהדות. לא חייבים להיכנס לשם כך לשוק החופשי. אין אדם שיאמר שהוא מרוצה מרמת הכנסותיו, אבל בהחלט אלו שאין תורתם אומנותם, ונאלצים לנטוש את ספסלי בית המדרש לטובת יגיע כפיים, שמחים בחלקם, אף אם אינו מספק את כל המבוקש. הציבור רגיל לחיות בסגפנות יחסית ולא ישנה את הרגליו, בעקבות נתון סטטיסטי כזה או אחר".

ומה דעתכם? טקבקו

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!