דירות או אוכל? משרד החקלאות נגד התוכנית של כחלון

למתנגדים לפעילות הוועדה לתכנון ובנייה של מתחמי עדיפות לאומית (הוותמ"ל) מצטרף מתנגד מפתיע חדש: משרד החקלאות. דו"ח שפירסם המשרד בשבוע שעבר, יחד עם הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, מתריע כי פעילות הוועדה — שהוקמה כדי לקדם במהירות תכנון של שכונות ענק למגורים בשולי הערים — צפויה לפגוע פגיעה חמורה בכושר ייצור המזון ואספקת התוצרת הטרייה לאוכלוסיית ישראל.

על פי הנתונים שמציג הדו"ח, כ–60% מכלל השטח שעליו חלות 60 תוכניות הוותמ"ל שהוכרזו עד סוף 2016 משמש כיום כקרקע חקלאית מעובדת. בסך הכל, מתוך כ–82 אלף דונם המהווים את סך שטחי התוכניות, ייעודן של 47.3 אלף דונם של קרקעות חקלאיות מעובדות שונה או צפוי להשתנות למגורים — 1.1% מכלל השטחים המיועדים כיום לחקלאות בישראל, ששטחם הכולל הוא 4.35 מיליון דונם.

לכאורה מדובר בשיעור מצומצם, כמעט זניח, אך לטענת מחברי המסמך — רענן אמויאל ויוחאי תירוש ממשרד החקלאות — בהתחשב בכלל הנסיבות, ובהן קצב גידול שנתי של 2% באוכלוסייה, היעדר עתודות קרקע חקלאיות והעובדה כי פעילות הוותמ"ל צפויה להימשך בשנים הקרובות, הנתונים האלה מדאיגים.

"מטרת מסמך זה היא להמחיש את היקף הפגיעה בחקלאות ואת עוצמת הקונפליקט שנוצר ועוד יעמיק בעתיד הקרוב בין הפיתוח המואץ לחקלאות", נכתב בדו"ח. "מדובר בפגיעה חמורה בכושר יצוא המזון ואספקת התוצרת הטרייה לאוכלוסיית ישראל, ובפגיעה בפרנסת היישובים החקלאיים, או החקלאים שאדמותיהם יילקחו".

המגזר החקלאי כולו — קיבוצים, מושבים ומועצות אזוריות — מצוי כיום בעימות קשה עם משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שבשנים האחרונות קידמו חוקים להשבה מהירה של קרקע חקלאית לידי המדינה. בעבר הליכים כאלה נמשכו שנים ארוכות.

משרד החקלאות נחשב אחד ממוקדי החוק של המגזר החקלאי, וניתן להבין את הטון החמור של המסמך גם על רקע זה. המסמך מדגיש את הפגיעה ביישובים חקלאיים, שבשטחיהם מקודמות תוכניות של הוותמ"ל: "תוכניות ותמ"ל מקודמות אף בשטחי החקלאות של יישובים כפריים, שכתוצאה מהתוכניות האלה אדמותיהם לרוב נלקחות — עובדה הגורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בהם".

92% מהתוכניות כוללות קרקע חקלאית

את הקמת הוותמ"ל יזמו אגף התקציבים במשרד האוצר ומנהלת מינהל התכנון לשעבר, בינת שוורץ. הוועדה נועדה לשמש גוף תכנון מוטה בנייה למגורים, שיאפשר את הגדלת ההיצע התכנוני למגורים במהירות, וללא סחבת וביורוקרטיה מיותרת, שבה מאופיינות לדעת יוזמי המהלך ועדות התכנון המחוזיות. את החוק להקמת הוועדה אישרה הכנסת באוגוסט 2014.

על פי החוק, יועברו לתכנון בוועדה רק מתחמים שבהם רוב מכריע של קרקעות מדינה. על פי לוח הזמנים המקוצר שמגדיר החוק להליך התכנוני, משך הזמן מיום ההכרזה ועד לאישורה הסופי של התוכנית הוא שנתיים בלבד. סמכויתיה של הוועדה רחבות ביותר, והחלטותיה גוברות על הוראותיה של כל תוכנית קיימת מלבד תוכנית המתאר הארצית — תמ"א 35.

מאז אישור החוק, כ–70 מתחמים הוכרזו על ידי קבינט הדיור כמתחמים מועדפים לדיור. מסמך של הוותמ"ל, שהוצג בתחילת 2017 והתייחס ל–66 מהמתחמים האלה, גילה כי אלה כוללים 235 אלף דירות בסך הכל, מהן 68.5 אלף בלבד באזורי הביקוש (מחוזות תל אביב והמרכז). כמו כן, 22 מתחמים הוכרזו ביישובי החברה הערבית, וכוללים 50 אלף דירות.

מהבחינה שביצע משרד החקלאות במסגרת הדו"ח ל–60 התוכניות שהוכרזו עד סוף 2016, עולה כי השטח של 55 מהן (92%) כולל שיעור כלשהו של קרקע חקלאית מעובדת, ומתוך סך כל התוכניות המוכרזות — 58% הם קרקע חקלאית. בדרום הוכרזו עד כה 24 אלף דונם של קרקע חקלאית כמתחמים מועדפים לדיור; בצפון 8,000 דונם; במחוז חיפה 7,000 דונם; במרכז 5,700 דונם; במחוז תל אביב 2,500 דונם ובמחוז ירושלים, שבו התוכניות הוותמ"ליות כמעט אינן מקודמות, 500 דונם בלבד.

במשרד החקלאות מתריעים על כך ששני המחוזות שבהם הוכרזו מרבית הקרקעות החקלאיות — צפון ודרום — רמת הצפיפות נוטה להיות נמוכה ביותר, מה שמביא לבזבוז נרחב של קרקע. "התוכניות במחוזות צפון ודרום מתאפיינות בריבוי שטחים חקלאיים בתחומן, אך נבנות בצפיפות נמוכה משמעותית ביחס למחוזות תל אביב, מרכז וירושלים", נכתב.

לפי המחברים, תמהיל המגורים המאושר בתוכניות אלה שונה מאשר באזורי הביקוש, ומאופיין בצמודי קרקע ובנייה נמוכה. "ניתן להגדיל את הצפיפות גם במחוזות הצפון והדרום ולצמצם את הפגיעה בקרקע החקלאית ובפרנסת החקלאים, לייעל ולשפר את ניצול הקרקע באופן מיטבי", נכתב.

בנייה על "קרקע חקלאית איכותית"

בין המתחמים המוזכרים בדו"ח כפוגעים במיוחד בקרקע חקלאית, נמצאת תוכנית "אופקים חדשים", הצפויה להיבנות ממזרח ליישוב הוותיק ולמנות כ–10,000 דירות. בפברואר אישר הוותמ"ל את הפקדת התוכנית, ולפני כשבוע הופקדה התוכנית להתנגדויות.

על פי הדו"ח, המתחם "מתוכנן רובו ככולו על שטחי חקלאות איכותיים, המהווים חלק חשוב מ'אסם התבואה' של ישראל — שטחי גידולי השדה של הנגב המערבי. אין עוד קרקעות רבות בנגב המתאימות לחקלאות, מעבר לשטחים המעובדים כיום, מה גם שלא ניתן להכשיר קרקע חקלאית חלופית". בסך הכל מציין הדו"ח כי בתחום התוכנית מצויים שטחים חקלאיים בהיקף של כ–6,000 דונם, מהם כ–3,500 דונם מוחכרים למטרת עיבוד חקלאי להתנחלויות דרום הר חברון — מעון, כרמל ובית יתיר — ואלה, על פי משרד החקלאות, צפויות להיפגע קשות באופן כלכלי בעקבות התוכנית.

תוכנית נוספת שתוקף הדו"ח היא תוכנית "לוד מערב" המקודמת על ידי חברת דירה להשכיר, לבניית 11 אלף דירות ושטחי מסחר ותעסוקה ממעבר ללוד. מתוך כ–1,300 דונם שעליהם משתרעת התוכנית, 850 דונם הם שטחים המוגדרים "קרקע חקלאית איכותית", המשמשת לגידולי שדה, מטעים והדרים. בימים אלה מצויה התוכנית בשלב הגשת ההתנגדויות, לאחר שהופקדה לפני כחודש. "מדובר בפגיעה בשטחים הפתוחים והחקלאיים, ובפגיעה כלכלית לצד פגיעה מהותית באופיו החקלאי של היישוב, שיאבד כמחצית מהאדמות החקלאיות שלו", נכתב.

בסך הכל מתאר המסמך כ–15 תוכניות ותמ"ליות כפוגעות במיוחד בקרקעות חקלאיות מעובדות — ובהן תוכניות בעפולה, קריית אתא, מעלות קריית אתא, יבנה, בת חפר, גן יבנה, חדרה, עראבה ופורידיס.

לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, "בחסות מצוקת הדיור, מנהלת הממשלה מדיניות פרועה וחסרת אחריות. לדבריו, "הוותמ"ל עולה בדורסנותה על כל ועדה מיוחדת שהוקמה בעבר, מתעלמת מעמדת הוועדות המחוזיות ומאנשי המקצוע בתחום התכנון במשרדי הממשלה בשם הצורך לספק במהירות פתרונות דיור".

לדברי אסף זנזורי, רכז משמר התכנון בחברה להגנת הטבע, "הוותמ"ל מהווה את אחד האיומים המשמעותיים על השטחים הפתוחים בישראל ועל דמותה של הארץ". לדבריו, "הוותמ"ל מרוקן מתוכן את גופי התכנון הקיימים באמצעות הקמת מערכת תכנון חלופית, המאשרת תוכניות נחותות מקצועית, ומציבה בראש סדרי העדיפויות את יוזמות הממשלה ותאגידי הבנייה הגדולים בישראל, על חשבון השלטון המקומי והאינטרס הציבורי".

"היישובים החקלאיים לא יישארו כאלה לנצח"

לדברי עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, האחראית על חלק ניכר מתוכניות הבנייה המוגשות לוותמ"ל — תמ"א 35 היא זו שמגדירה את עתודות הקרקע החקלאיות הנדרשות למדינה לעשורים הבאים, ולכן טענות משרד החקלאות אינן במקומן. "עתודות הקרקע באזורי הביקוש משמשות לחקלאות. לא ניתן להגדיל את היקפי הבנייה בהם בלי לשנות ייעוד של קרקע חקלאית", הוא אומר.

לגבי היישובים החקלאיים שחלק גדול מקרקעותיהם משנה כיום את ייעודו, דוגמת ניר צבי וכפר ביאליק, אומר שמרון כי "יש יישובים חקלאיים שתמ"א 35 מייעדת את קרקעותיהם לפיתוח, והם יצטרכו להמציא את עצמם מחדש. צורכי הפיתוח של המדינה לא יאפשרו לכל היישובים החקלאיים להישאר כאלה לנצח".

ממינהל התכנון ומשרד האוצר נמסר: "פרסום משרד החקלאות בנוגע להשפעות תוכניות ותמ"ליות על הקרקע החקלאית בישראל לא הועבר לידי מתכננת הוותמ"ל והפרטים בו אינם מוכרים לצוות התכנון של הוועדה, על כן אין בידינו אפשרות לתת התייחסות מנומקת לטענות העולות בדו"ח.

"עם זאת, נבהיר כי שר החקלאות הוא חבר בקבינט הדיור ולא הצביע נגד הכרזה על מתחמים כלשהם כמועדפים לדיור. כמו כן, מתוך 34 תוכניות שנידונו בוותמ"ל עד כה, משרד החקלאות הגיש התנגדות אחת בלבד. בישראל 4.35 מיליון דונם של קרקע חקלאית מעובדת. קרקעות חקלאיות שנידונו במסגרת הוותמ"ל מהוות שיעור בודד מסך זה. רשות מקרקעי ישראל מפצה בהסדרים נרחבים את החקלאים שהקרקע מופקעת מהם.

ממשרד החקלאות נמסר: ״המשרד פועל יחד עם רשות התכנון למימוש היעד הממשלתי לפתרון משבר הדיור, אך במקביל מקפיד על אחריותו לשמור ולקדם את החקלאות בישראל. בהתאם לכך ומתוקף חוק התכנון והבנייה, משתתפים נציגי המשרד בוועדות ממשלתיות שונות ובהן הוותמ"ל. נציגי המשרד מייצגים נאמנה ובצורה מקצועית את הצרכים של החקלאות הישראלית. ב–2016 התנגד משרד החקלאות לתוכנית בנייה על קרקע חקלאית שיועדה לשטחים שנדרשו לתעשייה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!