אני קפיטליסט מודאג מאוד

פעמיים בשנה האחרונה עמדה מעצמה קפיטליסטית על סף בחירת ראש מדינה סוציאליסט שמאלני קיצוני מושבע, נושק מרקסיזם.

המכנה המשותף לשני ה׳כמעטים׳ הוא, שמדובר במעצמות קפיטליסטיות הנמנות על חמשת הכלכלות הגדולות בעולם.

בארה״ב התקרב הסנטור היהודי ברני סנדרס מרחק נגיעה ממינוי המפלגה הדמוקרטית כנציגה במירוץ לנשיאות, ועל פי הערכת המומחים, לו זכה היה מביס את הנשיא המכהן טראמפ, ובאנגליה הפתיע נציג הלייבור-הקיצוני, ג׳רמי קורבין ומחק את הרוב הקונזרבטיבי בפרלמנט. הצלחתו היתה גדולה כל כך עד שלדעת מרבית המומחים לו היו הבחירות נערכות שנית הוא היה זוכה בראשות הממשלה.

בעוד שבישראל ההבדל בין ימין ושמאל מתבטא בעיקר בגישה הפוליטית ביחס לסוגיה הפלשתינאית, מבקשות השורות הבאות לעסוק בסוגיה מהזוית הכלכלית הטהורה ולא באידיאולוגיה המדינית.

השמאל הרדיקאלי הופיע לראשונה על בימת ההסטוריה, במהפכת אוקטובר 1917. הרקע לצמיחתו של השמאל הבולשביקי, הקומוניזם, היתה מאיסת ההמונים בשלטון האליטיסטי של האצולה העשירה. לא יתכן צעקו לנין, טרוצקי וחבריהם, ששני אחוז מהאוכלוסיה יהנו מעושר מופלג בעוד הפועלים והאכרים רעבים ללחם.

לנין, טרוצקי וסטאלין אימצו והשליטו את תורתם של אנגלס ומארקס על ידי ניצול רגשות אמיתיות של אי-צדק וחוסר שוויון חברתי משווע. לנין היה אידיאולוג אמיתי לוחם חברתי שבערה בו אש יוקדת שהוזנה מחומרי בעירה חברתיים. הקומוניזם נולד בעטיה של יהירות האצולה ובגין המשטר המעוות שהיא טרחה להנציח. הקומוניזם הבולשביסטי השחית הרבה חלקות טובות והשחית הרבה מערכות שלטון. הוא גבה מליוני קרבנות במשך שבעים שנותיו, ושלל ושולל את החופש ממיליארדי יושבי חלד עד ימינו אנו. הפושעים שאיפשרו את צמיחתו לא היו מנהיגיו ראשי הצבא האדום, אלא דוקא הצארים ובני האצולה שלא ראו את הנולד ורמסו ברגל יהירה וגסה את הנתינים העניים.

שנים עשר שנה מאוחר יותר, יום ששי השחור. הקאפיטליזם עמד בפני שוקת שבורה, שווקי כלכלות העולם החופשי התמוטטו, סוחרי בורסה קפצו מהגגות, ושוב ה״פרולטריון״ מעמד הפועלים נדרש לשלם את מחיר כשלונם של ראשי הכלכלה המתעשרים. בגרמניה לוותה המפולת הפיננסית ברגשות זעם ושנאה בשל תנאי הכניעה הנוקשים והמחפירים שנכפו עליה בהסכמי יער קומפיין. את מחיר הכשלון של הצבא ומנהיגיו שלמו ההמונים הגרמניים. האבטלה שגאתה למימדים מפחידים, האינפלציה שהגיעה לאחוזים דמיוניים ומגוחכים, היוו כר מרעה ושדה פורה, אידיאלי למדמנה האנושית הגרמנית ולשטן הגדול מכולם וההמשך ידוע לכולם.

צא ולמד. למד מהמורה המהימנה ביותר, מההיסטוריה.

בארה״ב של אמריקה יש אימרה: ״אדיוט, זו הכלכלה״. הכלכלה היתה ועדיין, הקטליזטור החברתי-פוליטי הגדול והעוצמתי ביותר בעולם המודרני. לפני המהפכה הצרפתית, עבור במהפכת אוקטובר, המשך בעליית הנחש הנאצי וכלה ב......

תמיד עמדה הכלכלה ברקע.

המכנה המשותף המעניין והמדאיג בין ׳כמעט סנדרס׳ ו׳כמעט קורבין׳, היא העובדה ששניהם נהנו מאחוזי תמיכה מדהימים בקרב הדור הצעיר המשכיל. אין ספק כי לו היו הבחירות נערכות בקמפוסי האוניברסיטאות, פרזידנט סאנדרס היה מארח את כבוד ראש ממשלת הוד מלכותה ג׳רמי קורבין בבית הלבן.

למקרא המצע הכלכלי של קורבין יצטמרר כל מי שעינים לו בראשו ומעט מח בקדקדו. לחשוב שאחד כזה - מבלי להזכיר את תמיכתו הבלתי מסוייגת ב״חבריו״ מהחמאס והחיזבללה, ואת הכבוד שהוא רוחש לחברי המחתרת האירית - היה מרחק נגיעה מלעמוד בראש הכלכלה החמישית בגדלה בעולם זה פשוט מפחיד ומצמרר. לראות ולהשתאות מתמיכת הצעירים האדירה שנתנה לסוציאליסט סנדרס.

אז מי אשם? בצווארו של מי תלוי הקולר?

בגלל קפיטליזם חזירי

בתחילת המילניום החדש, 2008 התוודע העולם לקרדיט קראנצ׳. שוב נעו אמות הסיפים, שוב התמוטטו השווקים ורעדו הכלכלות.

הממשל הגיב בהשלטת מדיניות של ״אוסטריטי״. משטר של צמצומים חסכונות הגבלות וגזרות כלכליות על הציבור. שכר המינימום והשכר הממשלתי הוקפאו והם עדיין בעמקי המקפיא עד עצם היום הזה.

אדון ג׳ון וגברת סמית (המקבילה האנגלית של משה ושרה כה ) עובדים קשה מאוד לפרנסתם. הוא פקיד ממשלתי והיא אחות בבית חולים. הם מביאים הביתה שתי משכורות שלימות, לשניהם כמה שנות וותק, שני ילדים, וכלב. הם גרים בדירה שכורה ולא יכולים אפילו לחלום על קניית נכס, הם חייבים כמאתיים אלף לירות למדינה עבור שכר הלימוד שהיא הלותה להם למימון הלימודים באוניברסיטה, את ילדיהם הם חייבים לשלוח לחינוך הממלכתי הכושל ורווי הסמים, כאשר מערכת החינוך הפרטית (25,000 ליש"ט לשנה!!!) אפילו לא בטווח האספמיה שלהם.

הרפואה הציבורית החינמית מאכזבת אותם כמעט בכל ביקור. והבנין בו הם גרים מצופה בלוחות שאינן חסינות אש, כי הקבלן הקפיטליסטי החזירי העדיף לחסוך כמה אלפי לירות ולהתעלם מהעובדה שהוא יצר מלכודת מוות פוטנציאלית למאות משפחות. חוסר צדק, חוסר שוויוניות, התעלמות מהזעם המבעבע מתחת לשכבה החיצונית של פני השטח, בילוי ״אצילי״ במרוצי סוסים בעוד העשן מתמר מהמגדל הבוער, יהירות שלטונית של האליטות. רבותי ההסטוריה חוזרת? חוששני אולי היא כבר כאן.

לא ניתן לחשוד בי בקרבה רעיונית כל שהיא לסוציאליזם מסוג כל שהוא. ההיפך הגמור. ספריה של איין ראנד נעמו לי בשנות הבחרות, ולמצע החברתי של מרגרט טאצ׳ר היה חלק חשוב בחינוך הקפיטליסטי שספגתי בימי חרפי. אבל קפיטליזם חזירי מתייהר ומתעלם סופו לאבדון.

הפרולטריון מהווה רוב מוחלט באוכלוסיה המערבית. למעלה משמונים אחוז. מי שחושב שניתן להתעלם ממעמד הביניים אינו אלא מתאבד כלכלי. מי שחושב שהשליחות של העשירון העליון היא להתרכז רק בעצמו ולא לדאוג לרווחת ההמונים, הוא לא מי שהייתי רוצה להיות לו שותף עסקי, כי עיניו אינם בראשו וחושיו אינם מחודדים. מי שחושב שניתן להקפיא שכר לעשור שלם כאשר מחירי הדיור ממשיכים לדהור ולהעפיל אינו אלא טועה.

על מצע זה נולדה הטעות לדורות ששמה ברקסיט, על רקע ערוגה זו בצבצו ועלו קורבין וסנדרס, וזה גם למה עיינו הינקים הזועמים את הממסד, וזיכונו בילד מפגר ונרקסיסטי שיעמוד בראש העולם החופשי.

אסור לכלכלות עשירות לחלק מתנות חינם המשחיתות את המרקם האנושי, אבל חובה עליהן לדאוג לדיור צבורי אנושי, למוסדות חינוך והשכלה גבוהה איכותיים, לרפואה ציבורית מעולה, וליכולת האזרח העובד להתפרנס בכבוד לגמור את החודש. קאפיטליזם שלא ישכיל יכשל ויכשיל. לעת עתה הימין השפוי שרד בעור שיניו אך מי ידע מה ילד יום.

קפיטליסט מודאג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!