בשינוי אדרת: כך עולם החזנות מתאים את עצמו לדור החדש • דעה

שבתות חזנות זו תופעה תרבותית שיש לתת עליה את הדעת, ולנסות להבין את היקף הנושא. אני מגדיר את שבתות החזנות, כאירוע תרבות תפילה יהודי. זה אירוע תרבות של מדי פעם, זו תפילה, שהרי נושא החזנות תפילה היא, וזה המצאה יהודית.

שבת החזנות נטועה עמוק בתרבות היהודית, עוד מימי הביניים, יתכן אף המוקדמות. עד תור הזהב של החזנות, במאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה, באמצע המאה ה20. לרוב הקהילות לא היה כסף להחזיק חזן ו/או מקהלה במשרה קבועה. החזנים, ברובם, נדדו בעגלה, עם מקהלה, בדרך כלל, נערים ממשפחות עניות, והם ביצעו את יצירותיהם בשבת בבית הכנסת, או בשוק במשך השבוע, וכך הרוויחו את לחמם הדל. הגיוני, שהיהודים לא השקיעו, או נכון יותר לא יכלו להשקיע, במשרות קבועות לחזן, הן חייהם היו טרופים כידוע. בתקופת תור הזהב, המצב השתנה, ובסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה20, כמעט כל בית כנסת החזיק חזן במשרה מלאה (אצל החסידים היה זה ה'בעל מנגן'),והיה מקובל שהחזנים, בעיקר המפורסמים, היו יוצאים לסיבובי הופעות, שבדרך כלל כללו את תפילות השבת.

למעשה, עד שנות השבעים והשמונים של המאה ה20, עדיין היו שבתות חזנות, אליהן הגיע הציבור לשמוע חזנים וקטעי חזנות משובחים. בשנות השמונים כל סצנת החזנות, ובדגש על שבתות חזנות החלה דועכת בקצב מהיר, וכמה סיבות לדבר. "לפני שנים המדיה הייתה רדיו ומספר עיתונים״, אומר החזן העולמי יעקב מוצן. ״מי שרצה לשמוע חזנות טובה, היה צריך להגיע פיזית לשבת חזנות וליהנות מחזן וקטעים טובים. ברגע שהתחילו לצאת יותר קלטות, ובאיכות טובה, הציבור פחות נזקק לשבתות החזנות. היום הכל ישנו באינטרנט והכל מהיר. גם האנשים שבאים לתפילה רוצים שהיא תיגמר תוך שעה וחצי".

מסתבר שישנה עוד סיבה, שהשפעתה רבה: המוזיקה החסידית החלה לקבל תנופה חזקה ומשמעותית. ערבי השירה והקלטות הראשונות של מרדכי בן דוד ואברהם פריד, ובשנות התשעים, שפע של זמרים ומוזיקה איכותית בסגנונות שונים, והחזנות נדחקה לקרן זווית.

את הסיבה הנוספת והעמוקה מספק המוזיקאי מנחם בריסטובסקי. "לפני מאה שנה, אנשים היו רגילים לשמוע מוזיקה כבדה, מוזיקה קלאסית ויצירות מורכבות. כיום אנשים רגילים למוסיקה הקלה, וקשה להם לשמוע יצירות חזנות מורכבות". יחד עם זאת "כבר לפני שלושים שנה אמרו על החזנות שהיא גוססת״, מוסיף החזן יעקב מוצן. ״אם היא גוססת שלושים שנה, אז היא חזקה מאוד".

האם היום החזנות, ושבתות החזנות באמת חזקות? האם ישנה עדנה לשבתות החזנות? ומי הציבור שבאים היום לשבתות אלו? שאלתי וחקרתי חזנים ואנשי מקצוע מתחום החזנות, והתמונה המצטיירת - מרתקת.

זה ברור, שהחזנות לא חזרה לתקופת הזוהר. אך מסתבר שישנו שינוי מעניין. הן מצד הציבור והן מצד הרפרטואר. יותר ויותר חזנים ומקהלות משלבות שירים מוכרים וניגוני חסידים ידועים. הציבור שמגיע לשבתות הינו מגוון. רובם אנשים מבוגרים מהציבור הדל"י. אך בעשור האחרון רואים יותר ויותר חרדים ובחורי ישיבה. מניתוח מעמיק יותר עולה, שהציבור הדל"י יותר מזמין חזנים ומשלם להם. לעומת זאת יותר ויותר חרדים עושים מאמץ להגיע ולשמוע חזנים. אותו מצב קיים בערים ובקהילות המשלמות. המוסיקאי יותם סגל, מנצח מקהלת ״בזמירות״ - פתח תקווה, מדווח על יציבות בשבתות חזנות ועל כך שיש קהל רחב חרדי המגיע. מסתבר שהסיבה היא שבפתח תקווה נושא החזנות מפותח ויש מי שמשלם, והציבור מגיע.

ובקשר לרפרטואר, הדעות מגוונות. לדעת רוב אנשי המקצוע, הסיבה המרכזית להוספת ניגונים ושירים, או קטעי חזנות קלילים, היא להוסיף עניין לקהל, לשתף אותו בתפילה. החזן דוד ויינבך מספר, שהחזן יוסל'ה רוזנבלט כבר נהג כך. הסיבה לדידו היא, השורשים החסידיים. החזן יעקב מוצן, מוסיף, שמורו ורבו יצחק אשל התחיל זאת בארץ, והוא היה משלב בהרבה מקטעיו נעימות. הסיבה לדעת החזן מוצן, היא שהקהל אוהב להיות חלק מהתפילה. בקטעי חזנות מורכבים הקהל לא שותף לסלסולים של החזן אלא פאסיבי. זה מזכיר לי את תלונתו של החזן זולצר, שהתלונן על הקהל בשטייטל, שמצטרף לחזן והורס את יופי היצירה. איש מקצוע בכיר אחר החפץ בעילום שם, טען לי בפשטות, רק חזנות טהורה זה משעמם. המעבד והמנצח אופיר סובול הוסיף נתון מרתק, שהוא יותר מכיוון האמנים, כשמוסיפים ניגונים מוכרים, אפשר להרגיש את החום והאהבה של הקהל תוך כדי התפילה, ואין צורך להמתין לסוף התפילה.

בפרק הבא, נפרט יותר על הסגנונות השונים בשבתות החזנות ועוד. ואני תפילה שהחזנות תהיה יותר ויותר חלק בלתי נפרד מהרפרטואר של תפילות השבת וחג.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!