הסיבה שבגללה עזבה החרדית את הדת / טור

במסגרת ברכת החודש השבת, ביקשנו על הפרנסה ובהמשך על התורה ויראת השמיים. לכאורה אלו חלק ממכלול של בקשות שאולי נדמה שלאו דווקא קשורות זו לזו, אבל בפועל הכל משפיע על הכל.

עד היום רץ בינינו, הסיפור בן חמישים השנים, על שני החברים בארה"ב, ששניהם שמרו שבת ולכן פוטרו מעבודתם לפני כל שבת. שנים אח"כ התברר, שלאחד נשארו הילדים יראי שמיים שומרי תורה ומצוות, בעוד ילדי השני רחקו מהדת. בבירור כידוע נודע שזה שמח בשמחת השבת וזה היה עצוב על שפיטרו אותו. הסיפור אמור לחזק אותנו באמונה ובחינוך מתוך שמחה בקיום המצוות.

הסיפור שעדיין מתגלגל בינינו, אמור גם לשקף ולהזהיר על המצב היום. הילדים אולי לא מדברים, אבל הם רואים הכל, גם את קשיי ההשתלבות בתעסוקה של ההורים. בין אם מדובר באמא שעובדת וכדי להשיג פרנסה טובה יותר מקווה ומנסה למצוא עבודה במגזר הכללי, ובין אם זה אבא שמסיבה זו, או אחרת, אינו יכול לשבת כל היום בבית המדרש ועליו להביא טרף לביתו.

הסיפור הישן היה, כשיהודים פוטרו בשבת ע"י גויים. איך משפיע על החברה בכלל, ועל הילדים בפרט, מצב שבו יהודי דוחה יהודי אחר, מלעבוד אצלו בגלל שזה אדוק יותר ביהדותו? בגלל שזה בחר לשמור קלה כבחמורה?. אם היינו עוצרים לרגע, לחשוב על ההשפעה של המצב האבסורדי הזה על הבית היהודי, את גודל וקושי הניסיון העובר על ההורים, לא רק הקושי הכלכלי אלא הרוחני בעיקר, אולי היינו מרעישים עולמות לא פחות מאשר על "גזירת הגיוס", ולא משאירים את הטיפול בבעיה החברתית הכואבת רק לחלק מאיתנו בעוד שאר הציבור דומם.

מחיר קשה וכואב במיוחד שילמה ילדה בכיתה ז', בת לאמא חד הורית. ליתר דיוק שתיהן משלמות עד עצם היום את המחיר.

מדובר באמא בעלת תשובה שמצאה את דרכה הרוחנית בזרם הליטאי ואת מקור הפרנסה שלה באחד הארגונים של חב"ד. לימים נישאה לבחור חסיד חב"ד, אלא שבשל בעיות קשות שלא נפרטן, נאלצה להתגרש סמוך ללידת בתה. בהמשך בשל שינויים ארגוניים נאלצה לסיים את עבודתה ולמצוא מקור חדש לפרנסה, כשכל העול עליה בלבד. שבעה חודשים מנהלת החשבונות המוסמכת בעלת הלבוש החרדי המלא נדחית בבושת פנים מכל ראיון, כשהראיון מסתיים אחרי הצצה עליה ובטרם נשאלו השאלות המקצועיות על תפקודה. שבעה חודשים ללא משכורת באופק, שבעה חודשים של חרדה לעתידה ועתיד בתה היחידה, ואולי גם הטראומות שעברה, עשו את שלהם. היא הסירה את כיסוי הראש בכאב ודמע, שינתה את סגנון הלבוש ו כמה "מפתיע" - אחרי שבוע מצאה מקור פרנסה.

הילדה גדלה בעיר מעורבת, בבית שומר שבת כהלכתה, מטבח כשר למהדרין, בין אגרות הקודש וספר התהילים, לבין התייעצויות של אמא עם אחד הרבנים הליטאיים הידועים בבני ברק, יחד עם זאת חשופה לכל התקשורת החילונית ולכל הגירויים של העולם החילוני בחיים היום יום. כשהגיע הזמן לרשום אותה לבי"ס יסודי, רשמה אותה אמה לבי"ס ממ"ד. כך חשבה פחות תהיה קרועה בין העולמות. למרבית הצער הצוות החינוכי שם לא הצליח להכיל ולהתמודד עם המורכבות של אותה ילדה אומללה ובסופו של דבר גדלה מצוקתה עד כדי כך שביקשה לעבור לבי"ס חילוני. שם אומנם מניחים לה אך הילדה חיה בבדידות מזהירה: ללא אבא, ללא חברות קרובות, ללא קבוצה של דומים לה וקרועה בין העולמות.

קשה שלא לחשוב מה היה עולה בגורלה אם היינו מרעישים עולמות בכל דרך אפשרית לפני שנים כשהבעיה רק התעוררה. קשה לחשוב מה היה עולה בגורלן של שתי בנות ישראל האמא והבת, אם האמא לא היתה צריכה לעשות ויתור נורא כל כך כדי לפרנס את בתה היחידה.

אולי יהיו שיגידו שהסיפור המזעזע הזה ייחודי ואינו אופייני לכל הסובלים במגזר החרדי מבעיות התעסוקה. אבל עובדה היא שיש במגזר שלנו לפחות את אותן שתיים שמשלמות מחיר נורא כל כך ומי יודע כמה עוד ילדים והורים שמשלמים מחירים כבדים כאלה או אחרים על בחירה בדרך התורה, מחירים שהם הרבה מעבר למחירים כלכליים.

אולי הגיע הזמן שנתעורר ונרעיש עולמות כולנו, אלה שספונים לבטח בבית המדרש, אלו שהסתדרו ברוך השם ואלה שנאבקים בשקט כי אין מספיק תומכים שיצעקו יחד איתם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!