בממשלה זועמים על זכיינית הרכבת הקלה בירושלים: "התנהגותם לא נורמלית"
ביום חמישי חלף המועד שנקבע לסיום המשא ומתן בין המדינה לחברת סיטיפס, זכיינית הקו, מבלי שהושגו הסכמות • במקרה של יציאה למכרז חדש, השלמת הפרויקט תידחה בשנתיים לפחות • סיטיפס: "האוצר הטעה אותנו ופעל למנוע חתימה על ההסכם בכל דרך אפשרית"
- אורן דורי, themarker
- כ"ד סיון התשע"ז
- 1 תגובות
הרכבת הקלה בירושלים. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
הארכת קו הרכבת הקלה בירושלים מתרחקת: ביום חמישי האחרון חלף המועד הסופי שנקבע לסיום המשא ומתן בין המדינה לחברת סיטיפס, זכיינית הקו, מבלי שהושגו הסכמות בין הצדדים.
היום צפוי משרד האוצר להודיע לראשי החברה אם יאפשר את הארכת המגעים או יוציא את הפרויקט מידי סיטיפס — לה עמדה עד כה זכות הראשונים עליו — וייתן אותו לחברה שתזכה במכרז על הקו הבא בעיר, הקו הירוק. לפי הערכת מקורות המצויים בפרטי המשא ומתן, האפשרות לניתוק המגעים של המדינה מול החברה הירושלמית סבירה יותר. זאת, חודשיים בלבד לאחר הודעה משותפת של הצדדים על השגת הבנות בנושאי הליבה.
בשבוע שעבר נרשמו חילופי האשמות קשים בין הצדדים, שהסכימו רק על דבר אחד: אם ייכשל המשא ומתן, את המחיר ישלמו הנוסעים הירושלמים. בתרחיש כזה, השלמת הפרויקט תידחה בשנתיים לפי ההערכות האופטימיות, או ב-3-4 שנים לפי הפסימיסטים. מדובר בהארכות המסילה עד בית החולים הדסה עין כרם מדרום ונוה יעקב מצפון, והקמת שלוחות לגבעת רם והר הצופים.
לדברי מקור בצד הממשלתי, "יש זעם גדול מאוד על סיטיפס. הם פשוט הפרו את כל ההסכמות שנסגרו איתם. ההתנהגות שלהם לא־נורמלית. בכל יום שעובר מתייתר הצורך בסיטיפס, מכיוון שהמיון המוקדם (PQ) למכרז על הקו הירוק יסתיים באוקטובר, ומי שיזכה בו ישמח אם נממש את האופציה להרחיב את המכרז גם להארכת הקו האדום. גם סיטיפס מתמודדים ב–PQ והם בטוחים שהמכרז נמצא בכיס שלהם, בגלל שיש להם כבר ניסיון בעיר. הם מנסים למשוך זמן כדי להגיע עם המשא ומתן כמה שיותר קרוב לאוקטובר. אבל זה יפעל נגדם, והם יגיעו רע מאוד למכרז".
לפי הביקורת שהופנתה נגד סיטיפס, החברה נסוגה בשבועות האחרונים מהסכמות בשלוש סוגיות מהותיות: גובה הפיצוי שתקבל הזכיינית מהמדינה במקרה שזו תרכוש ממנה את הפרויקט בחזרה ב–2019 (Buy Back), עלות ההפעלה לקילומטר ועלות ההיערכות לקראת ההפעלה. בסך הכל, הדרישות של סיטיפס נאמדות ב–100 מיליון שקל יותר מכפי שהמדינה מוכנה לתת.
מנגד, בסיטיפס טוענים כי כלל לא מדובר בדרישות חדשות, אלא בפרשנויות חלוקות על נוסח הסיכומים שהושגו באפריל, בין יו"ר מועצת המנהלים של סיטיפס, אברהם (בייגה) שוחט, לבין ראשי האוצר.
במכתב ששלח ביום רביעי מנכ"ל סיטיפס, ירון רביד, לראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי ולחשב הכללי, רוני חזקיהו, נכתב: "התעקשותכם 'לקדש' את 15 ביוני כמועד בלעדי לסיום המשא ומתן והבחירה לתת תשובה שלילית להצעתנו לדחייה של שבועיים, לאחר שהמשא ומתן נמשך יותר משנה (לא כולל הפסקה של שנה כתוצאה מהחלטתכם), תמוהה ולא ברורה... אנו מבינים כי המדינה כבר החליטה שלא להשלים את המשא ומתן".
בסיטיפס טוענים כעת כי "גורמים במשרד האוצר הטעו אותנו במשך תקופה ארוכה, ויצרו במשך חודשים של משא ומתן אשליה כשלהם מטרה אחת ויחידה, למנוע חתימה על ההסכם בכל דרך אפשרית. אלו אותם גורמים אשר ניסו לאורך כל הדרך לטרפד את המגעים, על ידי הצגה מכוונת של דרישות ותנאים חד־צדדיים בלתי מתקבלים על הדעת, הנוגדים את הסכם הזיכיון. את המחיר הכבד של התנהלות זו ישלם הציבור הירושלמי בעובדה שהארכת הקווים והשלמת הפרוייקט תידחה בכמה שנים ואף תייקר אותו באופן משמעותי".
ההבנות בין הצדדים הושגו לפני חודשיים לאחר שמשרד האוצר הסכים לשפר את הצעתו לחברה ב–40 מיליון שקל נוספים, ואילו בסיטיפס חתכו כ–220 מיליון שקל מדרישתם לפיצויים עתידיים במקרה של מעבר לזכיינית אחרת. בתחילה דרשה סיטיפס דרשה פיצויים בסך כ–400 מיליון שקל, עבור אובדן רווחים מהפעלת הקו המוארך. הדרישה ירדה במהלך המשא ומתן ל–300 מיליון שקל, ולאחר מכן הושגה פשרה על 80 מיליון שקל בלבד.
כבר ביוני סיכמו משרדי האוצר והתחבורה עם סיטיפס ושותפתה הצרפתית אלסטום על תשלום של 350 מיליון יורו לביצוע הפרויקט, זאת לאחר שבתחילתו של המשא ומתן הארוך דרשו השותפות יותר מ–430 מיליון יורו.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות