השקל החזק שולח את הישראלים לחו"ל - ועוצר את עליות המחירים

מדד המחירים לצרכן למאי, שפורסם בסוף השבוע והראה עלייה חודשית של 0.4%, מאותת לכאורה על עליית מדרגה באינפלציה בישראל, לאחר עלייה של 0.2% באפריל ושל 0.3% במארס. ואולם כלכלנים מעריכים כי הגורמים שלוחצים את המחירים למטה חזקים יותר.

"לומר 'המדד גבוה, אנחנו באינפלציה של 0.8% ב–12 החודשים האחרונים ומתקרבים לגבול התחתון של יעד הממשלה (1%–3%), וזה אומר שאולי תהיה העלאת ריבית' — זו מסקנה בעייתית", אומר יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון. "בניתוח נכון אני מניח שיש האטה באינפלציה בישראל — ההפך ממה שהמדד הכולל רומז.

"מה שתורם לדפלציה הוא הייסוף המתמשך בשקל. ראינו ייסוף של 5% במטבע הישראלי בפחות מחצי שנה. זה שינוי דרמטי. לאור העובדה שהמשק הישראלי מייבא רבע מסל הצריכה שלו — באופן ישיר ועקיף — ייסוף של 5% בשקל מוריד 0.5% של אינפלציה, ואין סיבה שהייסוף הזה לא יימשך".

לכך מצטרפים הנתונים על גידול של 7.7% במספר המשרות הפנויות, המביאים בשורה טובה לעובדים שייהנו מביקוש גובר לשירותיהם. "האינפלציה מושפעת גם מלחצי השכר", אמר כץ, "השכר בישראל עולה כיום בקרוב ל–4% בחישוב שנתי. גם בגובה שכר מינימום היו עדכונים בשנה האחרונה, וזה קשור לנתונים על היעדר עובדים פנויים להעסקה. שוק העבודה הישראלי מתוח, אבל אם היצרנים צריכים לשלם שכר לעובדים שלהם — הם ינסו לגלגל את עלות השכר הזאת על המחירים הסופיים שהם גובים מהצרכן".

שוק המסחר המקוון תופס תאוצה

מלבד חוזקו של השקל, שמביא לכך שכל מוצר מיובא נמכר בישראל בפחות שקלים — אפיק נוסף שבו הישראלים יכולים לראות באינפלציה הנמוכה בשורה טובה הוא העלייה בתחרותיות במשק. לפי כץ, התחרותיות נובעת מהעלייה בסחר האינטרנטי, ומתבטאת גם היא באינפלציה הנמוכה.

"הגברת התחרותיות במשק דרמטית בתחום הסחר באינטרנט", אומר כץ, "לפי בנק ישראל האלמנט הזה של התחרותיות הוריד מהאינפלציה השנתית 0.3%–0.6% ב–2016. גם תוכנית נטו משפחה, שגרמה להוזלה במחירי בגדי התינוקות והסמארטפונים, בהחלט משפיעה על המדד. לבסוף יש את מחירי הסחורות בעולם שנמצאים בירידה בתקופה האחרונה שגם הם מאטים את האינפלציה".

המגמה של עלייה בתחרותיות תימשך עוד לא מעט זמן. שוק המסחר המקוון צמח ב–25% בשלוש שנים אחרונות ומוערך כיום ב–7 מיליארד שקל, 6% מסך המסחר הקמעוני בארץ. ישראל מפגרת בנתונים אלה אחרי מדינות מפותחות אחרות שבהן המסחר המקוון הוא 10% מסך המסחר. שוק האופנה המקוון, לדוגמה, מהווה 12% מסך שוק האופנה בישראל, ועד 2020 צפוי לגדול להיקף של 3.2 מיליארד שקל — 20% מסך שוק האופנה.

מלבד למסחר באינטרנט יש עוד שתי סיבות שבגינן אזרחי ישראל לא צריכים למהר ולשנות את מבנה המשכנתה שלהם כך שיסבלו כמה שפחות מתסריט של עליית ריבית — או להפך, לרכוש כמה שיותר אג"ח צמודות מדד בשוק ההון, כדי ליהנות כמה שיותר מתרחיש של אינפלציה.

"אם נוציא מהמדד את רכיבי האנרגיה — כפי שמקובל בעולם — נראה שללא אנרגיה היתה אינפלציה של 0.6% בלבד ב–12 החודשים אחרונים. עוד גורם שבלבל את המדד הוא רכיב העונתיות בתחום ההלבשה וההנעלה — רכיב שבו היתה עלייה של 7% ב–12 החודשים האחרונים. כאשר יש מוצר חדש שלא קיים מוצר מקביל בשנה שעברה שניתן להשוות אליו את מחירו — הלמ"ס מניח שמחיר אותו מוצר עלה כמו יתר המחירים הדומים. פעם בשנה מבצעים תיקון של המדידה הזאת — שמביא למדד גבוה יותר. אלא שבשנה שעברה ביצעו את התיקון הזה ביוני והשנה הקדימו אותו למאי. התוצאה היא שמדד מאי גבוה במיוחד ביחס למאי הקודם, שלא היה בו תיקון — ובמדד יוני נראה תופעה הפוכה, של מדד נמוך במיוחד", אומר כץ.

הביקוש לעובדים בתחום הבנייה עלה

בתוך כך, שבועיים לפני תום שנת הלימודים ותחילתו הרשמית של הקיץ הישראלי, בעלי העסקים בתחום המזון והמשקעות נערכים לעונה הבוערת מבחינתם, שבה הישראלים מעלים את תדירות היציאה למסעדות ולברים. מנותני הלמ"ס עולה כי בתוך עלייה כוללת של 7.7% במספר המשרות הפנויות במשק, משלח היד שהציג את העלייה הגבוהה ביותר לעומת שלושת החודשים הקודמים הוא מלצרים ומוזגים — שבו נרשמה עלייה של 12.5%, והוא מציע כעת 8,400 משרות פנויות.

מיד אחריו, אולי כעדות לתנופת הבנייה שהמתרחשת כתוצאה מתוכניות ההמרצה של שוק הנדל"ן שמוביל כחלון, ניצב הביקוש לרצפים, סתתים, טייחים, מסגרים ועובדי שלד בתחום הבנייה — שעלה ב–11.1% לעומת שלושת החודשים הקודמים. החופש הגדול המתקרב, לעומת זאת, מתבטא בירידה במספר המשרות הפנויות לנהגי הסעות — שכבר לא יצטרכו לנייד את ילדי ישראל לחוגים ובתי ספר. בסך הכל מעיד הסקר על עלייה של 7.7% במספר המשרות הפנויות במשק — בחישוב שנתי ובסך הכל יש על פיה כ–104 אלף משרות כאלה.

כשבוחנים את הנתון הזה יש לזכור שמדובר על הערכת חסר. זאת לאור העובדה שהמדגם של הלמ"ס אינו בודק את המשרות הפנויות בקרב עסקים שעובדים בהם פחות מחמישה עובדים. יש בישראל כ–200 אלף עסקים קטנים כאלה, כך ניתן רק לשער שהצורך במשרות פנויות הוא גבוה הרבה יותר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!