כ"א תשרי התשפ"ה
23.10.2024

לקראת הסיבוב השני: בעבודה נלחמים על תפקידי מפתח בכנסת

בין התפקידים שעשויים להינתן בתמורה לתמיכה בפרץ או בגבאי: יו"ר האופוזיציה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ויו"ר ועדת הכלכלה ■ המועמדים העיקריים לראשות הוועדה לביקורת המדינה: שמולי, מיכאלי, יונה, בירן, מרגלית ושפיר

אבי גבאי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90
אבי גבאי. צילום: הדס פרוש, פלאש 90



לאחר הסיבוב הראשון של הפריימריז במפלגת העבודה, ולקראת ההתמודדות בשבוע הבא בין עמיר פרץ לאבי גבאי על ראשות המפלגה, נאבקים כעת השניים בניסיון לקבל את תמיכתם של המועמדים שהפסידו בסיבוב הראשון — יצחק הרצוג, אראל מרגלית ועמר בר־לב. התמורה לתמיכה תהיה בעיקר במשרות בכנסת: יו"ר האופוזיציה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ויו"ר ועדת הכלכלה.

הרצוג משמש כיום יו"ר האופוזיציה. אם פרץ ייבחר ליו"ר המפלגה, הוא ימונה גם ליו"ר האופוזיציה. אבל אם גבאי יהיה יו"ר העבודה, הוא לא יוכל להתמנות ליו"ר האופוזיציה, מאחר שאינו ח"כ. לפיכך, ההערכות בכנסת הן שגבאי, שכבר ביקש אתמול את תמיכתו של הרצוג, עשוי להציע לו לשמור על תפקידו כיו"ר האופוזיציה בתמורה לתמיכתו של הרצוג. השכר המגיע לנושא בתפקיד זה הוא 46 אלף שקל ברוטו, והוא זכאי למכונית ממוגנת ולזקיפת הכנסה בסך 8,000 בחודש בגין השימוש בה.

לחלופין, מושמעות הערכות שלפיהן אם הרצוג לא יביע תמיכה בגבאי, האחרון עשוי להציע את משרת יו"ר האופוזיציה לח"כ שלי יחימוביץ', ששימשה בתפקיד בקדנציה הקודמת. גבאי הודיע בבחירות להסתדרות על תמיכתו ביחימוביץ'. יחימוביץ' עדיין לא הודיעה במי תתמוך בסיבוב השני על ראשות העבודה, אבל ההערכות הן שהיא לא תתמוך בפרץ, שזכה לתמיכתו של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בבחירות להסתדרות.

כמו כן, בחירת היו"ר החדש למפלגה מעלה מחדש את השאלה מי מהח"כים יאייש בקרוב את משרת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), היתה אמורה למסור את התפקיד בהתאם להסכמים בכנסת כבר בתחילת מאי 2017 לנציג של המחנה הציוני.

ההערכות הן שהמועמדים לכהן כיו"ר הוועדה הם איציק שמולי, שמקורב מאוד לפרץ, מרב מיכאלי, שהודיעה אתמול על תמיכתה בפרץ, ואראל מרגלית, שייתכן שיוצע לו התפקיד אם יתמוך באחד המתמודדים. בעבר הביעו עניין לכהן בתפקיד גם הח"כים סתיו שפיר, ויוסי יונה ומיכל בירן. שפיר לא הודיעה עד כה במי תתמוך, אך ההערכה היא שתתקשה לתמוך בפרץ. יונה ובירן כבר הודיעו לפני חודשיים על תמיכתם בגבאי, והיו פעילים במטה הבחירות שלו.

מקורות בעבודה מזכירים גם את ראשות ועדת הכלכלה כמשרה שעשויה להחליף יו"רים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), נבחר בתחילת הקדנציה בסיעת המחנה הציוני כמי שיכהן כיו"ר הוועדה לכל אורך הקדנציה. כבל עדיין לא הצהיר במי יתמוך בסיבוב השני, ואמר שהוא מתלבט קשות. הוא תמך ביחימוביץ' לראשות ההסתדרות.

לגבאי ולפרץ יש עוד שבועיים לגייס תרומות

היו"ר המודח של מפלגת העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, מוביל לפי שעה בסכום התרומות שגייס בין המתמודדים בבחירות המקדימות (פריימריז) במפלגה, שהסיבוב הראשון שלהן נערך שלשום. אחריו צועדים שני המועמדים שיתמודדו ביום שני הקרוב בסיבוב השני — ח"כ עמיר פרץ והשר לשעבר אבי גבאי.

הרצוג גייס עד כה 50 תרומות בסך כולל של יותר מ–1.2 מיליון שקל. פרץ גייס 58 תרומות בסך כולל של 886 אלף שקל, וגבאי גייס 49 תרומות בסכום כולל של 849 אלף שקל.

ח"כ אראל מרגלית, שהגיע למקום הרביעי בסיבוב הראשון, גייס 23 תרומות בסך כולל של 394 אלף שקל. מרגלית, לשעבר יזם היי־טק, נחשב אחד הפוליטיקאים העשירים בכנסת, והונו מוערך ב–220 מיליון שקל. במערכות הבחירות שבהן השתתף עד כה מימן בדרך כלל מכיסו את מרבית הוצאות הקמפיין. ח"כ עמר בר־לב, שתפס את המקום החמישי בפריימריז, גייס 56 תרומות בסך כולל של 518 אלף שקל.

כל המתמודדים בפריימריז על ראשות העבודה יכולים לגייס כספים בתוך 14 יום מהבחירות, כלומר עד 18 ביולי 2017. כל אחד מהמתמודדים יכול לגייס תרומות עד של 1.3 מיליון שקל. תקרת התרומה מיחיד היא 46 אלף שקל.
גיוס תרומות העבודה עמיר פרץ אבי גבאי בחירות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}