אחרי כל ציוץ - התקשורת נכנסת לטירוף

התקשורת העולמית והרשתות החברתיות סוערות וגועשות על ציוציו הכנים והאותנטיים למדי של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ. איך זה יכול להיות - הם אומרים, שנשיא ארה"ב יעז לכתוב דברים שכאלו, איך הוא מעז בכלל לענות למבקריו גסי הרוח שמטיחים בו האשמות שווא ועלבונות קשים מדי שעה עגולה, הוא הרי צריך לשבת ולספוג את כל זה כי הוא נשיא ארה"ב ויש לו אמנם הרבה זכויות, אבל את הזכות הבסיסית לחופש ביטוי אל מול כל מלעיזיו, את זה כנראה אין לו.

לכך שרשתות הטלוויזיה האמריקאיות כמו סי.אן.אן, אמ.אס.אן.בי.סי, סי.בי.אס. ועוד, מנהלות קמפיין השמצה יומי (כאילו חיות בהכשחה גמורה שהבחירות לנשיאות ארה"ב הברית עדיין לא הסתיימו ודונאלד טראמפ לא באמת נבחר), את זה כבר כולם יודעים. אבל מה שקרה השבוע ככל הנראה כבר היווה עבור טראמפ חציית קו אדום כששני מגישי תכנית בוקר בשם "מורנינג ג'ו" החליטו להשמיץ את הנשיא בצורה חסרת תקדים עם ביטויים שלא מן הראוי אפילו לחזור עליהם, וכאן הרגיש נשיא ארה"ב שלמרות המעמד גם הוא בן אדם וגם לו מותר לענות. אז נכון, עד היום הוא כבר הספיק לצייץ לא מעט, אבל השבוע הוא הוריד את הכפפות וענה להם כגמולם. ולמה לא בעצם?

מאז בחירתו של טראמפ נכנסנו לעידן חדש שבו כולם מבינים שגם המנהיג של אחת המעצמות הגדולות ביותר בעולם הוא בסופו של יום אנושי, והאנושיות שלו הבהירה לא רק לתקשורת האמריקאית אלא לעולם כולו - שיש פה עכשיו מנהיג שעונה ולא נשאר חייב. אם לכמה ליצנים מותר להנות מרייטינג גבוה רק כי הם מדברים לשון הרע על הנשיא שלהם, אז מן הראוי שהוא יוכל לפחות להשיב להם באותו מטבע ולהעמיד אותם במקומם.

אנחנו חיים בעידן שבו ישיבה מאחורי מסך הטלוויזיה ואחיזת מיקרופון נותנת כח עצום לאנשים לעשות כמעט את כל העולה על רוחם ולהשליט סדר יומי בכח, גם אם מדובר בדעת מיעוט שלא משקפת כלל את הכלל. אך בזכות הרשתות החברתיות והמדיה האינטרנטית בכלל, הצליחו רבים להתעלות על אותו מיעוט ולייצג דעות של קהלים רבים אחרים שלא נשמעו לפני כן.

בואו לא נשכח שטראמפ לקח את הבחירות האלה גם דרך קמפיין אינטרנטי מאוד מתוחכם והיום, הוא מגיע דרך הרשתות החברתיות למעל 100-מיליון אמריקאים, כתוצאה מכך, נשארה התקשורת שנותרה מאחור כועסת וממורמרת על איך שהוא עוקף אותם והחליטה להשתלח בו במקום לסקר אותו. טראמפ שינה את השיטה. הדרך הישנה שבה נשיא ארה"ב היה צריך להעביר ידיעה אל הדובר ואל מזכיר העיתונות של הבית הלבן ומשם אל העיתונות המיינסטרימית הסתיימה, כי היום הוא פשוט מצייץ בחשבון הטוויטר שלו ושם ההודעה לא ערוכה ומסולפת, אלא יוצאת ממנו היישר אל הקהל שלו.

המינוס היחיד שמגיע כתוצאה מציוצי טראמפ זה שאחרי כל ציוץ התקשורת נמצאת בכזה טירוף, עד שהיא כלל לא מתמקדת באף אחד מהדברים הטובים שעושה הנשיא לארצו כמו "חוק קייטי" - חוק ההגירה החשוב שעבר לאחרונה, הירידה באחוזי האבטלה, העלייה במקומות עבודה, שוק המניות שעולה וממשיך לעלות ועוד ועוד. הרי אף אחד מאותם גורמי תקשורת תוקפנית לא יציין את העובדה שטראמפ בעצם מסמן וי על אחת אחרי השניה מההבטחות שלו לציבור האמריקאי שבחר בו ובמקום להתמקד בזה, הם מתמקדים בצהוב ובציוצים הכועסים של טראמפ שמצייץ אותם ובצדק, מתוך רצון להעביר לציבור את האמת הלא מסוננת על פעולותיו ופעילות הממשל שלו.

שרה האקבי סנדרס דוברת הבית הלבן וביתו של המושל מייק האקבי - אמרה לאחרונה, שאמריקאים הצביעו לנשיא חזק שהוא לוחם, טראמפ נאבק למען אמריקה אז למה אתם מצפים? ברור שהוא ילחם חזרה! ואכן מסתבר שהמלחמה שלו חזרה מצליחה, כל כך מצליחה עד שכבר לא איחרו להגיע דיווחים כי בכירים במפלגה הדמוקרטית ובתקשורת האמריקאית, מכנים את ציוציו של טראמפ מאיימים ומטרידים ואף מפעילים לחץ כבד על "טוויטר" ומנהליה לחסום את חשבונו של הנשיא וזאת כדי להשתיק את הזכות לחופש ביטוי של נשיא ארה"ב, זכות שאגב חקוקה היטב כתיקון הראשון בחוקה של ארה"ב.

אז מה יעדיפו מנהלי הרשת המצליחה טוויטר הידועים בתמיכתם למועמדת הדמוקרטית שהפסידה בבחירות הילארי קלינטון – לחסום את ההצלחה שוברת השיאים של עוקבים לנשיא ארה"ב, הצלחה שמביאה איתה מיליוני משתמשים לרשת החברתית טוויטר, או לחסום את חשבונו של נשיא ארה"ב ובכך בעצם להשתיק את קול העם, מה שעלול להרגיז מיליוני משתמשים.

אז למה בעצם תופס ה"פוליטיקלי קורקט" רק מצידו האחד של המקל? האם כשיש אמת שלא נוחה לאוזן מסויימת היא מיידית מוכתמת כמשהו רע? הרי למי שמתפאר בדמוקרטיה ובסגולותיה השונות כדאי לזכור כי דמוקרטיה אמיתית באמת, היא כזו שנשארת דמוקרטית בכל מצב ולא רק כשנוח לה. דעת הרוב משתנה. פעם היא למעלה ופעם היא למטה, אבל היא זו הקובעת בבחירות דמוקרטיות ואיתה צריך לקבל את הרוח החדשה שנושבת.

האמת לא תמיד נעימה לשמיעה אבל היא האמת ואיתה צריך להתמודד, לא משנה באיזה מילים היא נאמרת ובאיזה טון, מי אומר אותה ובין אם אנחנו אוהבים אותו או לא, בסופו של יום - האמת היא רק אחת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!