למדינה נמאס מסיטיפס: תבחר חברה חדשה להארכת הרכבת הקלה בירושלים

בתום משא ומתן מורט עצבים שנמשך שנתיים, משרד האוצר החליט להוציא את פרויקט הארכת קו הרכבת הקלה בירושלים מידי זכיינית הקו האדום, חברת סיטיפס. בעקבות כישלון המגעים בין המדינה לסיטיפס, לה עמדה עד כה זכות הראשונים על הפרויקט – השלמתו צפויה להידחות בשנתיים לפחות.

היום (ב') התבשרו כל החברות המתמודדות במיון המוקדם (PQ) למכרז על הקו הבא בעיר, הקו הירוק, כי הזוכה במכרז תקבל לידה גם את הארכת מסילות הקו האדום עד בית החולים הדסה עין כרם מדרום ונוה יעקב מצפון, והקמת שלוחות לקמפוסים בגבעת רם והר הצופים.

ההכרעה התקבלה לאחר שמשרדי האוצר והתחבורה ניצבו בין שתי חלופות גרועות: להוציא את הפרויקט למכרז ובכך להביא לדחייתו – או להיכנע לתכתיבים הכספיים שהציבה סיטיפס. במדינה טענו לאורך המשא ומתן הממושך כי סיטיפס מנסה לסחוט את קופת המדינה, והמגעים פוצצו בכמה תחנות שונות על רקע דרישות החברה הירושלמית.

בנוסף לדחיית הדרישות של סיטיפס, המדינה צפויה לחסוך סכומים נוספים בצעד זה, שכן כחלק מהמכרז המורחב, העלויות צפויות להיות נמוכות משמעותית. סיטיפס עצמה מתמודדת ב-PQ ותנסה לזכות בשני הפרויקטים שבמכרז. בחברה מקווים לזכות ליתרון, בשל ניסיונה כמפעילת הרכבות הקלות היחידה עד היום בישראל בכלל ובירושלים בפרט.

בחודש שעבר הגיע המשא ומתן למבוי סתום, לאחר שהתברר כי הדרישות של סיטיפס נאמדות ב-100 מיליון שקל יותר מכפי שהמדינה מוכנה לתת. זאת, חודשיים בלבד לאחר הודעה משותפת של הצדדים על השגת הבנות בנושאי הליבה.

לפי הביקורת שהופנתה נגד סיטיפס, החברה נסוגה ברגע האחרון מהסכמות בשלוש סוגיות מהותיות: גובה הפיצוי שתקבל הזכיינית מהמדינה במקרה שזו תרכוש ממנה את הזיכיון על הקו האדום בחזרה ב–2019 (Buy Back), עלות ההפעלה לקילומטר ועלות ההיערכות לקראת ההפעלה.

מנגד, בסיטיפס טענו כי גורמים במשרד האוצר הטעו אותם במשך תקופה ארוכה וניסו לאורך כל הדרך לטרפד את המגעים. עוד אמרו כי כלל לא מדובר בדרישות חדשות, אלא בפרשנויות חלוקות על נוסח הסיכומים שהושגו באפריל, בין יו"ר מועצת המנהלים של סיטיפס ושר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, לבין ראשי האוצר.

ההבנות בין הצדדים הושגו לפני חודשיים, לאחר שמשרד האוצר הסכים לשפר את הצעתו לחברה ב–40 מיליון שקל נוספים, ואילו בסיטיפס חתכו כ–220 מיליון שקל מדרישתם לפיצויים עתידיים במקרה של מעבר לזכיינית אחרת. בתחילה דרשה סיטיפס דרשה פיצויים בסך כ–400 מיליון שקל, עבור אובדן רווחים מהפעלת הקו המוארך. הדרישה ירדה במהלך המשא ומתן ל–300 מיליון שקל, ולאחר מכן הושגה פשרה על 80 מיליון שקל בלבד.

כבר ביוני סיכמו משרדי האוצר והתחבורה עם סיטיפס ושותפתה הצרפתית, אלסטום, על תשלום של 350 מיליון יורו לביצוע הפרויקט, זאת לאחר שבתחילתו של המשא ומתן הארוך דרשו השותפות יותר מ–430 מיליון יורו.

מסיטיפס נמסר בתגובה: "משרדי האוצר והתחבורה מציגים בכל מקום את פרויקט הרכבת הקלה כהצלחה מסחררת. גם בחו"ל הפרויקט מוצג כספינת הדגל שלהם, תחת הכותרת "join the success", ולכן לא ברורה לנו התנהלות האוצר שמשמעותה היא אחת - פגיעה קשה בפרויקט מוצלח זה ובציבור הנוסעים.

"גורמים במשרד האוצר יצרו במשך חודשים אשליה של משא ומתן, שכל מטרתה למנוע חתימה על ההסכם. את המחיר הכבד של התנהלות גורמים אלו באוצר ישלם הציבור הירושלמי מאחר והארכת הקווים תידחה במספר שנים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!