בככנסת מריחים בחירות - מכירת החיסול הפרלמנטרית החלה

מי שהסתובב בשבוע שעבר במסדרונות הכנסת יכול היה להבחין במכירת חיסול פרלמנטרית: המפלגות מריחות בחירות ומקדמות מכל הבא ליד יוזמות חקיקה ויוזמות אחרות שייטיבו עם הבוחרים — בתקווה כי אלה יגמלו להן כשיתייצבו בקלפיות.

ההערכות בקואליציה הן שהבחירות לכנסת ה–21 יוקדמו לאמצע 2018. על פי הערכות אלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ינקוט צעד זה לנוכח התפתחויות בחקירת המשטרה בפרשויות השונות התלויות ועומדות נגדו.

יו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, ששבע מרורים מנתניהו, כבר החל בקמפיין בחירות — באמצעות שלטי פרסום חוצות עם הסיסמה: "נטו ילדים. נטו כחלון". לא רק בקואליציה, גם באופוזיציה נערכים לבחירות: העבודה תבחר מחרתיים יו"ר מפלגה, וועידת מרצ תדון הערב בשיטות לבחירת יו"ר ומועמדים לכנסת.

בד בבד, המפלגות, השרים והח"כים פועלים לחקיקת חוקים, או נוקטים יוזמות שונות, שיאפשרו להם לגזור קופון פוליטי עוד לפני הבחירות. הבעיה היא שליוזמות החקיקה במסגרת כלכלת הבחירות יש עלויות גבוהות — שישולמו מתקציב המדינה תוך גרימת נזק לאינטרס הציבורי.

הצעות החוק שמקדמות מפלגות

1. מי אמר ג'וב ולא קיבל

יריית הפתיחה היתה חוק הג'ובים, שמקדם יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד). החוק נועד לאפשר מינוי של שרים (שכיהנו שלוש שנים ויותר), וראשי ערים (שכיהנו חמש שנים ויותר בערים שבהן יותר מ–50 אלף תושבים) לדירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות. ביטן אמנם הציע להחיל את החוק גם על חברי הכנסת, אבל לנוכח התנגדותו של כחלון, הסכים להוציא אותם מהחוק. עם זאת, ביטן הכריז שבהמשך הליכי החקיקה יפעל להחיל את החוק על יושבי הראש של ועדות הכנסת.


מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פנה בסוף השבוע אל שרי האוצר והמשפטים, בבקשה לעכב את החוק עד לפירסומו של דו"ח ביקורת על מינויים בחברות ממשלתיות. ואולם נראה כי המבקר עשה זאת באיחור. רכבת המינויים כבר יצאה לדרך, לאחר שהצעת החוק אושרה ביום רביעי בקריאה טרומית במליאת הכנסת.

ביטן טען ביום רביעי במליאה: "זה לא חוק ג'ובים. אנשים צעירים שעבדו כעוזרים של ראש האגף או כסגנים של סגנים יכולים להתמנות לדירקטורים — אבל שרים וראשי ערים בדימוס לא שווים כקליפת השום בבואם להתמודד על מינוי. כל הביקורת נגד החוק היא דמגוגיה ורצון להנציח את שלטון הפקידות".

2. 4,000 שקל לנכים

ביטן, שבדצמבר 2016 גייס ח"כים מהקואליציה נגד הצעת החוק שהגיש ח"כ אילן גילאון (מרצ) להעלאת קצבאות הנכים לשכר המינימום (שהתקבלה חרף התנגדות הממשלה והקואליציה), הוא זה שהוביל בשבוע שעבר פשרה להעלאת קצבאות הנכים בשתי פעימות — ל–4,000 שקל בחודש.


נתניהו, שהקים לפני חודש וחצי צוות לבחינת הנושא בראשות יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, היה נדיב עוד יותר כשקבע, שבנוסף להמלצות ביטן יועלו הקצבאות לנכים הקשים כבר בינואר 2018. כך מוכיח נתניהו לנכים ולציבור מיהו האיש הטוב.

יו"ר הקואליציה הצליח לגייס להצעתו את תמיכתן של כל סיעות הבית (מה שאיפשר לנתניהו להתעלם מהמלצות שמחון), מכיוון שבכל המפלגות יודעים שהנכים הם כוח אלקטורלי משמעותי. כעת מקווים במפלגות שהנכים יספקו את התמיכה הרצויה בקלפי.

3. פריימריז בחינם

יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), הגיש בשבוע שעבר הצעת חוק למימון הפריימריז. על פי ההצעה, מתמודדים בפריימריז לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר או חבר כנסת יקבלו הלוואה מקופת המדינה למימון מסע הבחירות — וייאסר עליהם לגייס תרומות. מועמדים שייבחרו לכנסת לא יצטרכו להחזיר את ההלוואה לקופת המדינה והיא תיהפך למענק. הצעת החוק שהוגשה רק בשבוע שעבר תועלה כבר היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה.

4.יועצים משפטיים, משרות אמון

במקביל, ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) פועל בחודשים האחרונים לקדם הצעת חוק, שלפיה יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ימונו כמשרות אמון. שרת המשפטים, איילת שקד, תציג בימים הקרובים את הצעת החוק שלה בעניין זה.

אפרופו מינויים, בנציבות שירות המדינה שוקדים על יישום ההצעה שהוגשה על ידי שקד ושר התיירות, יריב לוין, למינוי משנים למנכ"ל במשרדי הממשלה כמשרות אמון, בלי צורך בוועדות איתור.

5. החרדים מספקים את הסחורה

המפלגות החרדיות — יהדות התורה וש"ס — עובדות במרץ לספק את הסחורה לבוחריהן. כך, בשבוע שעבר הן הובילו להחלטת ממשלה על ביטול מתווה הכותל, ולחקיקת חוק הגיור הקובע כי לא יאושרו עוד גיורים בלא היתר של הרבנות הראשית. בסוף השבוע, בשל הביקורת הציבורית בישראל ובקהילות יהודיות בעולם, אמנם הוסכם שחקיקת חוק הגיור תידחה בחצי שנה, אבל החרדים לא ירפו — ונתניהו יודע שבלעדיהם אין לו קואליציה.

החרדים יכולים גם לזקוף לזכותם את ביטולן באחרונה של עבודות הרכבת הקלה בתל אביב בשבת. כמו כן פועלים יו"ר ש"ס, שר הפנים אריה דרעי, וראשי יהדות התורה לחוקק חוק שיאפשר לשר הפנים לבטל חוקי עזר של רשויות מקומיות שהתקבלו מ–2014 — ובכך לעקוף את פסיקת בג"ץ, שאיפשרה פתיחת 164 בתי עסק ומרכולים בשבת בתל אביב.

הישג נוסף לחרדים הושג על ידי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שהצליח לכופף את בנק ישראל ואת הממשלה בנוגע לחקיקת חוק הגמ"חים. החוק נועד להטיל פיקוח על מוסדות פיננסיים, ובהם מוסדות לגמילות חסדים, העוסקים במתן הלוואות לציבור החרדי.

את הצעת החוק הגישה הממשלה, אך גפני דורש שהחוק — המחייב קבלת רישיון לגמ"ח, הקמת עמותה, עמידה בכללי ממשל תאגידי והחלת פיקוח של בנק ישראל — לא יחול על גמ"חים קטנים. בעקבות דרישת גפני, גמ"ח שהיקף נכסיו עד 50 מיליון דולר והיקף הפיקדון הבודד של לקוח גמ"ח בו הוא עד 50 אלף דולר, ייהנה מפטור מדיווח לרשויות האמריקאיות.

ישראל וארה"ב חתמו על הסכם שלפיו הבנקים בישראל ידווחו לרשות המסים, וזו תדווח לרשות המסים האמריקאית, על חשבונות של אזרחי ארה"ב בבנקים ובגמ"חים. בעולם החרדי חוששים שהגברת הפיקוח תפגע בגמ"חים הקטנים.

הצעת החוק נמצאת בדיונים בוועדת הכספים. הממשלה זקוקה ליו"ר גפני כדי לקדם את החוק ואת יתר הצעותיה בוועדה.

6. נטו כחלון

ועדת הכספים בראשות גפני אישרה לפני חודשיים את הפרק בתוכנית נטו משפחה להעלאת נקודות הזיכוי לילדים, ולאחר מכן החל מסע הבחירות של כחלון המלווה בשלטי חוצות. התוכנית "נטו משפחה" שקידם כחלון, כללה סבסוד צהרונים והפחתת מכסים, בין היתר על נעליים ומכשירי סלולר.

בנוסף, באמצע יוני הכריז כחלון על הגרלת ענק של 15 אלף יחידות דיור במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, בתקווה ליהנות מאהדת מחוסרי הדירות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!