בדרך לפיצול ערוץ 2 בחברות החדשות מודים: "אנחנו בפאניקה"

"יונית לוי עוזבת את חדשות 2" - כותרת מרעישה מעין זו היתה מכה גלים, נמרחת באותיות קידוש לבנה על עמודי כל עיתון ויוצרת סערה ברשתות החברתיות. ובכן, אפשר להירגע. ללוי אין כנראה תוכנית לנטוש את מהדורת החדשות החזקה בישראל. המצב הפוך: חדשות 2 היא זו שעוזבת את יונית לוי.

בשבועות האחרונים עמלים במשרדי חברת החדשות של ערוץ 2 על מלאכה לא נעימה כלל: השמדה עצמית של שם החברה. שמה של חברת החדשות שנמצאת עמנו יותר מ-24 שנה ייעלם מהעולם ב-1 בנובמבר. במקום זאת, אנשי חדשות 2 מעלים רעיונות לשמה החדש ולמראה הלוגו שלה. האם השם החדש יהיה רק "החדשות" ללא הספרה 2? האם יישארו צבעי האדום והלבן? כיצד ייראה הפתיח למהדורה המרכזית?

תהליך דומה תיאלץ לעבור גם חברת החדשות של ערוץ 10, וגם שם מנסים למצוא נוסחה יצירתית שתאפשר לציבור לזכור שזאת אותה מהדורת החדשות, גם בלי המותג "חדשות 10".

מדוע מותגי תוכן מוכרים כל כך ואהודים צריכים לפתע להיעלם מן העולם? זהו צעד נוסף ביישום חוק הרישיונות, שייכנס לתוקף בנובמבר. באותו מועד יתפוגג ערוץ 2 מהעולם, ושתי הזכייניות המאכלסות אותו כיום, קשת ורשת, יעברו לשדר כל אחת שבעה ימים בשבוע באפיקים חדשים, 12 ו-13. באותה הזדמנות גם ערוץ 10 ייהפך לערוץ 14 - מספר האפיק העתידי שלו בממירי HOT ו-yes.

אולי קשה להאמין, אבל מי שהחזיק בבעלותו את המותגים "חדשות 2" ו"חדשות 10" לא היו בעלי המניות בחברות האלה, אלא המדינה. הטלוויזיה המסחרית נוהלה עד כה כאילו היא משאב ציבורי מוגבל, וכדי לאסדר אותו העניקה המדינה זיכיון שימוש זמני לבעלי חדשות 2 ו-10. כעת סוף־סוף משתנה התפישה לגבי שוק השידורים - ערוצי הטלוויזיה כבר אינם משאב ציבורי, אלא קניינם הפרטי של בעליהם.


כדי להתחיל באמת את הכל מחדש ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים, החליט המחוקק - בהובלת שר התקשורת לשעבר משה כחלון ב-2011, תוך התנגדות חלק מהדרג המקצועי - ליישר ולהשטיח לחלוטין את מגרש המשחקים, כלומר למחוק כל זכר לעולם הזיכיונות הישן. התפישה היתה שרק מיגור כוחו של ערוץ 2, שזכה ב-2016 לשיעורי צפייה גבוהים ביותר מפי שניים מערוץ 10 בפריים־טיים וכמעט פי חמישה מערוץ 1 - יאפשר תחרות ללא חסמים. לשם כך היה צורך בביטול אפיקים 10 ו-22, וגם למחוק את מותגי החדשות שלהם. כחלון סבר כי רק כך ניתן יהיה לאתחל את שוק הטלוויזיה ולאפשר לכל שחקן חדש לעלות על המגרש באופן שוויוני.

הצד השני של המשוואה הוא הפוליטיקאים, או כל המסוקרים על ידי חדשות 2 ו–10. הם יוכלו כנראה לשבת בצד וליהנות מההחלשה והפגיעה בחברות החדשות, שלעתים ממררות את חייהם.

"אנחנו בפאניקה", מודים בגופי השידור. "אנחנו לא יודעים איך הצופה יאכל את זה". זו הסיבה ששוק הטלוויזיה כולו מלחשש שאולי הפיצול יידחה שוב, אך בשלב זה הצהירו הגורמים הרשמיים כי הפיצול יתבצע במועד. במקום זאת, בקשת, ברשת ובערוץ 10 מסתמכים על כך שהטאלנטים שלהם, ובעיקר המגישות יונית לוי ותמר איש־שלום, יחליקו את הדרך למעבר של כל אחד מהגופים לעידן החדש.

מתנה של 150 מיליון שקל

מחיקת המותגים חדשות 2 ו-10 היא עניין פעוט יחסית לעומת הטרדות הגדולות שמעסיקות את גופי השידור. הסוגיה המפחידה ביותר על סדר יומם היא מבנה האחזקות של חברת חדשות 2 - לתקופת הביניים ולטווח הרחוק.

לפי החוק שניסה כחלון להוביל בתחילה, ביום שבו קשת ורשת יעזבו את אפיק 22 הן ייאלצו להחזיק כל אחת מהן בחברת חדשות נפרדת. הן יוכלו לערוך התמחרות ביניהן על היישות המשפטית שמשדרת כיום עבורם את החדשות. כדי לרכך את המכה הכלכלית שנובעת מהקמת חברת חדשות חדשה, אחרי לחצים רבים ובאמצעות דיל פוליטי, כפי שקורה לא פעם בשוק התקשורת, ניתנה לקשת ורשת הקלה משמעותית: דחייה של שלוש שנים בפיצול האחזקה המשותפת בחדשות 2. רק לאחר שלוש שנים, בנובמבר 2020, ייערך הליך ההתמחרות. שווי המתנה הזאת לכל אחת מהן הוא כ–150 מיליון שקל.


המשמעות המעשית של הדחייה היא שבנובמבר, כאשר קשת תעבור לאפיק 12 ורשת לאפיק 13, הן ישדרו כל אחת בנפרד, אך ב–20:00 ישדרו את אותה מהדורה. יותר מכך, בחוק נקבע כי חדשות 2 תחויב לשדר בקשת וברשת את אותו היקף שידורים שהיה ב–2011. כלומר, גם תוכניות כמו "שש עם" או "מהדורה מוקדמת" ישודרו במקביל בערוצי קשת ורשת.

המהלך של כחלון למחיקת המותג 2 לא עבר בשקט. היו לו התנגדויות מקרב הדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה ומגופי התקשורת עצמם. מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס, ניסה להיאבק בכחלון. "במצב החדש הזה שאתם מציגים אין אפיק שנקרא ערוץ 22. לכן חברת החדשות של ערוץ 2 נסגרת. אני חושב שזאת טעות קשה. להערכתי, יש פוליטיקאים שרוצים להחליש את כל חברת החדשות, ואולי למזער את חברת החדשות של ערוץ 2, כי זה מאוד נוח להם שהיא תהיה דבר קטן, לא חשוב ואולי לא רלוונטי", אמר וייס בדיון בוועדה ב–2011.

עיקר החשש של אנשי חדשות 2 הוא מפני תאריך תפוגה שחקוק על מצחה של החברה. ביום שבו קשת ורשת ייאלצו להיפרד מהאחזקה המשותפת בחדשות 2, יכול מאוד להיות שלאף אחת מהן לא תהיה מוטיבציה להשקיע סכום גבוה כדי לקנות את חלקה של החברה השנייה. "ברגע שאת מבקשת מהם לשלם 100–200 מיליון שקל עבור חברה שהיא שלהם, הם פשוט יפרקו אותה. זה היה החשש שלי", אמר וייס בדיונים. "אז מהיום נגמר הדבר הזה, אין חברת חדשות, הם מפרקים אותה וכל אחד לוקח את כל האנשים שהוא רוצה".

החשש הזה עדיין מפעם בלבם של אנשי חדשות. "אני ממש לא יודעת מה יהיה", אמרה לנו השבוע יו"ר חדשות 2, תמי רווה. "היינו רוצים שהזכיינים שלנו ימשיכו במצב של היום, בערוץ 2. זה נראה לנו הכי סביר והגיוני. יש מותג חזק שבנו אותו אחרי השקעות גדולות כל כך. למה צריך להוציא עוד כסף? למה למחוק אותו?"

אולי כי יש לו כוח שוק גדול שלא מאפשר כניסה של שחקנים חדשים.

רווה: "זה היה נכון לפני הרבה זמן. היום יש כל כך הרבה שחקנים בשוק - ערוץ 20, וואלה, פייסבוק. אנחנו באמת נהפכים לבעלי נתח הרבה יותר קטן מבעבר. יש לזכייניות תוכניות עבודה שלפיהן הן יפסידו הרבה מאוד כסף, וזה נראה לא טוב".

עוד לפני שנגיע ל-2020, הפיצול בנובמבר 2017 מדאיג יותר. האחזקה הזמנית לשלוש שנים - כידוע, הזמני הוא הקבוע ביותר - הוא זה שגורם לקמטי המצח דווקא של בכירי ערוץ 10 להעמיק. אלה יהיו שלוש שנים שבהן שני ערוצי ברודקאסט מרכזיים, קשת ורשת, ישדרו את אותה מהדורת חדשות.

כיצד ישפיע השינוי הזה על שיעורי הצפייה? התחזיות והמספרים שכל צד מפריח לחלל האוויר הם לא יותר מספקולציות, אבל ההערכה הדומיננטית היא שהשידור הכפול יגרום להעצמת כוחה של המהדורה, שגדול כבר כיום, ולמכה כואבת לחדשות 10. חלוקת נתח השוק כיום בין חדשות 2, 10 וערוץ 1 נעה ב–2016 סביב 57% לחדשות 2 לעומת 30% לחדשות 10. השידור הכפול עשוי להגדיל את כוחה של חדשות 2, ובמונחי רייטינג, המשמעות היא גידול של כמה נקודות לחדשות 2, בעיקר על חשבון חדשות 10.

תחזיות אחרות בשוק הטלוויזיה שוללות את ההערכות האלה. יש הסבורים כי סגירת אפיק 22 והפיצול בין שני ערוצים דווקא יאפשרו לערוץ 10 וגם למהדורת "כאן" של השידור הציבורי להגדיל את חלקן בנתח הצפייה. ובכל זאת, חדשות 10 היא המודאגת ביותר מהאחזקה המשותפת במשך שלוש שנים לחדשות 2 בשני הערוצים.

בחדשות 10 אמנם לא פועלים כיום באופן פומבי בנושא, אבל המנכ"ל יוסי ורשבסקי אמר בדיונים ב–2011 דברים ברורים: "אנחנו נהיה עדים לשתי חברות גדולות שמחזיקות חברת חדשות אחת שמשדרת בשתי החברות החזקות האלה… ואז חברת החדשות של ערוץ 10 תתנוון, משום שהמקורות ירצו ללכת רק לחברת החדשות החזקה, שיש לה רייטינג כפול. איפה חופש המידע, איפה חופש העיתונות?"

ח"כ שלי יחימוביץ' היתה אחד הקולות הדומיננטיים בדיונים באותם ימים בכנסת שתמכה באחזקה המשותפת. לדבריה, "חברת החדשות של ערוץ 2 היא כלי תקשורת חשוב, טוב, חזק ויציב, ופיצול ערוץ 2 לא יחזק את החדשות בישראל, אלא יחליש אותן דרמטית. בזמנו ערכנו מחקר למה שקרה בעולם במצב של ריבוי ערוצים, וגילינו שזה לא אומר בהכרח חדשות טובות יותר, אלא להפך - רידוד מוחלט של החדשות, פחות תחקירים והרבה ראשים מדברים. גם כיום השוק בישראל קטן מכדי להכיל ארבע חברות חדשות, בנוסף לערוץ 20 ולאינטרנט. המשמעות תהיה עוד כסף שיילך לתוכניות ריאליטי, והעוגן הכי משמעותי יילך ויידרדר".

יחימוביץ' עבדה בעצמה בעבר בחדשות 2 ומכירה את החברה מבפנים. "אני זוכרת מהחוויה שלי שהיו נכנסים אלי דירקטורים של החברה, הנציגים של בעלי המניות, ומתלוננים שאני תוקפת מפרסמים גדולים ואפילו עסקים של הזכייניות עצמן. מנהל חדשות 2 אז, שלום קיטל, היה מגונן עלי. היה לו כוח לגונן עלי כי חדשות 2 היתה חזקה. במצב שבו התקציבים של החדשות יהיו מזעריים והיא תילחם על חייה, לא יהיה מי שיגונן. אני בעד ריבוי ערוצי תקשורת, אבל במקרה הספציפי של חדשות טלוויזיוניות, השוק לא יכול לשאת על גבו חמש מהדורות באותה שעה".

העובדה שהשלטון הוא זה שמעניק לחדשות 2 יתרון וחוסם כניסה של שחקנים חדשים, לא מסוכנת בעיניך? זה קשר בעייתי.

יחימוביץ': "אני לא מכירה ערוץ שלא ניזון מהחלטות שלטוניות. גם תאגיד השידור, וכמובן ערוץ 10 שניצל כמה פעמים".

עלו טענות שהדאגה הרבה שלך לחדשות 2 היתה בגלל הקרבה שלך אליהם.

"זה חסר שחר ומגוחך. ערוץ 10 הוא זה שבא אלי, על כל דרגיו, שוב ושוב, כדי שנאפשר לו הפחתת רגולציה - ונלחמתי בשבילם, כמו גם בשביל רשות השידור. אני נלחמת על חופש העיתונות ואיתנות התקשורת".

האחזקה המשותפת של קשת ורשת בחדשות 2 מעוררת סוגיה חמורה בהרבה — הגבל עסקי. הפגיעה עשויה להיות בשתי רמות. ראשית, רפורמת הרישיונות שהיתה אמורה להגביר תחרות רוחבית בשוק, נעצרת בכל מה שנוגע לתחום החדשות. כלומר, ערוצי קשת ורשת אכן יתחרו על לב הצופים בתחום הריאליטי והבידור, וכך גם על לב המפרסמים, אבל בתחום החשוב של חדשות, במשך שלוש שנים יהיה מצב של אי־תחרות בין קשת לרשת.

הממונה על ההגבלים לשעבר, דיוויד גילה, הביע עמדה נחרצת בסוגיה בעת שכיהן בתפקיד - עמדה שבה הוא מחזיק עד היום. כאשר שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ניסה להוביל חקיקה להקדמת פיצול ערוץ 2, כולל ביטול האחזקה המשותפת בחדשות, גילה תמך באופן מוצהר.

"אנחנו בעד הפרדה מלאה בין רשת לקשת, כך שכל גוף יעמוד על רגליו העצמאיות. נושא חברת החדשות הוא חשוב במיוחד. ללא הפרדה של חברת החדשות, החוק יאבד חלק ניכר מהאפקטיביות שלו", אמר גילה ל-TheMarker ב-2014.

עמדה מנוגדת לזו של גילה הביע ב-2010 הממונה לשעבר על ההגבלים, דרור שטרום, שנשכר על ידי חדשות 2, והסביר כי היא אינה מונופול. "התערבות חקיקתית הכופה עתה את פיצול הבעלות בחברת החדשות עלולה לפגוע באופן ממשי בעצמאות החדשותית שלה, ובתחרות בתחום שידורי החדשות בטלוויזיה", טען אז שטרום, והסביר כי פתיחת השוק לתחרות והורדת חסמים הן הפתרון. "המלצתי היא לא לחוקק 'פירוק בעלויות חפוז' במצב שבו אין לתאגיד שבו מדובר כל מונופול, וכשאין לפירוק הצדקה מבוססת של פגיעה משמעותית בתחרות".

הרמה השנייה שבה עשויה להיווצר בעיה הגבלית באחזקה המשותפת של קשת ורשת בחברת החדשות אחרי הפיצול היא בהסדרים הפרקטיים, היומיומיים, לתיאום שידורי החדשות. שני הערוצים המתחרים ייאלצו לתאם מתי מתחילה המהדורה ומתי מסתיימת, מתי יוצאים להפסקת פרסומות ומתי חוזרים, מתי פורצים לשידור באירוע דרמטי ובעיקר - כיצד תנוהל החברה וכמה משאבים יוקצו לה. במלים אחרות, שני ערוצים שאמורים להכות זה את זה בכל תחום, יידרשו לקיים שולחן עגול שבו יתאמו חלק גדול ומהותי משידוריהם, באופן שעלול לפגוע בערוץ 10 או בכל מתחרה חדש אחר.

היה מי שעמד בשער וצעק את הדברים בזמן אמת, אבל אף אחד לא הקשיב. אורי שוורץ, נציג הממונה על ההגבלים בדיונים ב–2011, חזר על אמירותיו בעניין זה שוב ושוב. "הסיטואציה שבה אומרים לנו 'נתחרה עד 18:00, ואז נעצור רגע לשתף פעולה, נחזור להתחרות לשעה, ב–20:00 שוב נשתף פעולה וב–21:00 נשוב להתחרות' — זה לא עובד ככה. ככה לא עובדת תחרות", אמר. "שימור הבעלות המשותפת בחברת החדשות היא לא יותר מאשר העדפת האינטרסים הכלכליים של הזכיינים על פני טובת הציבור".

ל-Markerweek נודע כי גם כיום, עוד לפני עניין הפיצול, ברשות ההגבלים בוחנים לעומק את סוגיית האחזקה המשותפת בחדשות 2. הבדיקה הפעם מקיפה יותר ועוסקת באי־תחרות בין קשת לרשת במשך שעות רבות ביממה. קשת ורשת אמורות היו להחזיק במשותף בחדשות 2 רק לצורך מהדורה מרכזית, אבל אט־אט הלכה חדשות 2 וכבשה נתח ניכר מלוח השידורים של ערוץ 2. כיום מתחילה חדשות 2, החברה המשותפת, לשדר כבר מ–17:00 את תכניה כמעט ברצף עד 21:00 - "המהדורה המוקדמת", "שש עם", "תוכנית חיסכון" וכן הלאה. באוגוסט זקוקות קשת ורשת לאישור מחודש להסדר שמאפשר להן את השידור המשותף של השעות הרבות, וברשות ההגבלים בוחנים ברצינות אם להמשיך את ההסדר הזה. ברשות ההגבלים סירבו להגיב.

הרשות ככל הנראה עוד תידרש לעניין, אך בינתיים קשת ורשת כבר הקימו צוות פעולה בראשות רווה, שאמור להוביל את הדיונים כיצד ייראה שיתוף הפעולה לאחר הפיצול. "אנחנו מתכוננים ברצינות לאחזקה המשותפת", אומרת רווה. "אף שיכול להיות שברגע האחרון זה יידחה. אנחנו יושבים עם עורכי דין, מומחים להגבלים עסקיים, ועושים בדיוק מה שאומרים לנו".

זה יהיה מצב מוזר. שני ערוצים מתחרים יתאמו ביניהם אפילו את הפסקות הפרסומות.

רווה: "הכל יתבסס בסוף על ההחלטה של אדם אחד שקבע עד עכשיו את התכנים וימשיך לקבוע — וזה העורך הראשי וייס. אין ספק שעל כתפיו יהיו מטלות כבדות מאוד וחייו לא יהיו קלים בתקופה הזאת".

"מה השגנו עם הפיצול הזה?"

נורית דאבוש, לשעבר יו"ר הרשות השנייה וכיום מרצה לתקשורת ויו"ר הבימה, סבורה כי המתווה של מעבר לרישיונות ואחזקה משותפת בחדשות 2 סביר, אבל לא בטוח שלמשך שלוש שנים. "המעבר לרישיונות מבורך. כבר ב–2009 המועצה בראשותי העמידה כתנאי משמעותי למעבר לרישיונות את הקמתה של חברת חדשות לכל אחד מבעלי הרישיונות, מתוך רצון למתן הזדמנויות לכל אחד להביע את דעתו. אלא שהמעבר לעולם הרישיונות הוא מורכב, וכל השוק נמצא בחוסר ודאות, ולכן הדרישה להקים חברת חדשות כבר כעת היא מוגזמת".

לפי החוק, קשת ורשת מחויבות להשקיע כיום כמעט 70 מיליון שקל בשנה בחברת החדשות עבור שידורי המהדורה המרכזית. בפועל, לאור שעות השידור הרבות, תקציב חדשות 2 מגיע ל–100 מיליון שקל לפחות. במלים אחרות, אם קשת ורשת היו נאלצות להחזיק כל אחת חברת חדשות בנפרד, כל אחת מהן היתה נאלצת להוציא מכיסה 150 מיליון שקל נוספים בשלוש השנים הקרובות. הוצאה זו עשויה היתה להגיע דווקא בתקופה שבה גם כך שתי הזכייניות מגדילות השקעות למעבר לשבעה ימים תוך לקיחת סיכונים רבים. "הייתי מציעה אולי לאפשר להם שנה אחת, ובסיומה מאפשרת נקודת בדיקה, בוחנת את השוק ומשאירה למועצת הרשות להכריע בעניין", אומרת דאבוש.

ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, ראש תחום רפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבורה כי "המצב הנוכחי מסבך את המצב בשני מובנים. הוא יצר את מה שקרוי בדיני ההגבלים שולחן משותף בין רשת לקשת. אסור להן באופן עקרוני 'לקרטל' את שוק הטלוויזיה, אך העובדה שיושבים נציגים של שני הצדדים בדירקטוריון אחד היא בעייתית בפני עצמה".

הבעיה המשמעותית יותר, לפי שוורץ-אלטשולר, היא חוסר התוחלת בפיצול הנוכחי. "השאלה היא פשוט מה השגנו עם הפיצול הזה. בסדר, קשת ורשת יתחרו ביניהן בריאליטי, אבל את החלק המרכזי של יצירת תחרות בשוק לא פתרת. זה שיקוף של דבר עמוק יותר - הרגולטור בישראל כלל לא החליט בשביל מה הוא מתערב בשוק הטלוויזיה. מה התכלית. האם חשוב להגן על שוק הפרסום, על החדשות או על הצופים?"

סימן השאלה הזה נוגע לסוגיה רחבה בהרבה. האם יש סיבה שהמדינה תתערב ותסדיר את שוק הטלוויזיה, במיוחד בתחום החדשות? כיום פועלות בישראל יותר מעשר מערכות תקשורת שמספקות בכל רגע נתון מידע חדשותי שוטף. האם אכן יש סיבה עדיין לחשוש שקיומה של חברת חדשות אחת לשני ערוצים מסחריים תפגע בתחרות בשוק הדעות בזמן שאנו מוצפים במידע חדשותי?

חוות הדעת של גילה התבססה על הנחה אחרת. הוא סבור כי שוק שידורי החדשות בטלוויזיה הוא לא תחליפי - כלומר, אי אפשר להחליף את החדשות בטלוויזיה במוצר חדשות אחר, שכן במבט ממוקד על הזווית הכלכלית יש לטלוויזיה שוק פרסום ייעודי. רבים אחרים סבורים גם הם כי למרות הירידה העקבית בצפייה בטלוויזיה, בפרט בחודשים האחרונים בחדשות 2, למהדורה שמגיעה ישירות ובחינם לסלון ביתם של מיליוני אזרחים בזמן שהם ישובים על הספה וקולטים מסרים באופן פאסיבי - יש עוצמה יותר מכל גוף תקשורת אחר, ולכן יש משמעות לריכוזיות בתחום החדשות בטלוויזיה על שוק הדעות.

שוורץ־אלטשולר עורכת בימים אלה מחקר בהגבלים עסקיים בנוגע לשוק התוכן העיתונאי. לדבריה, יש להתחיל לבחון באופן כולל את שוק העיתונות כולו, ולא תוך יצירת הפרדה בין טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ועיתון מודפס. היא גם סבורה כי אין לבחון את שוק התקשורת רק בממדים כלכליים - כלומר, הנתח הכלכלי של כל גוף והאם אין גוף גדול מדי שמשפיע על רמות המחירים - אלא את ההשפעה הכוללת על שוק הרעיונות והדעות. למחיר הרי אין משמעות בשוק תקשורת שרובו חינמי.

במקום זאת, שוורץ־אלטשולר מגבשת מודל אחר שיבחן את שוק העיתונות, גם בהתייחס למידת הכוח הפוליטי שנוצר לכל שחקן בשוק, וגם בערך שמניבים השחקנים בשוק הרעיונות והדעות. התחרות בפני עצמה, היא סבורה, אינה ערך בתחום התקשורת. "דווקא כשמדברים על חברות החדשות בטלוויזיה, לפעמים יכול להתרחש מצב אחר - היווצרות של כלבלבי שמירה במקום כלבי שמירה", אומרת שוורץ־אלטשולר, כשהיא מתייחסת לפיצול המתקרב ובא. "יותר מדי תחרות יכולה לפגוע בשוק הזה. לא בטוח שבמקרה הזה המדינה צריכה להתייחס למספר אופטימלי של שחקנים. מה גם שהגדלת מספר השחקנים בשוק הזה היא רק בהצהרות ולא במדיניות - רפורמות להסרת חסמים שהמליצו ועדות קודמות תקועות, וגם ברפורמת הרישיונות הנוכחית לא באמת הקלו על גופי השידור. הרגולציה עדיין חודרנית מאוד והמצב הוא העתק של תקופת הזיכיונות. המדינה לא באמת הפנימה את הצורך לשחרר את השליטה שלה בתקשורת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!