עם קצת עזרה מההורים: נוחי דנקנר העביר עוד 32 מיליון שקל לבנקים

איש העסקים נוחי דנקנר העביר היום לבנקים שמימנו את החברות הפרטיות שלו טומהוק וגנדן, סכום נוסף של כ-32 מיליון שקל. מדובר בתשלום שלישי שדנקנר משלם לבנקים מאז שסיכם איתם על הסדר חוב במארס 2016. מאז ההסדר הוא פרע כ-74 מיליון שקל ועומד בתנאי ההסדר שנסגרו סופית ביוני 2016.

התשלום לבנק הגיע מסיוע כספי של יצחק דנקנר, אביו של נוחי, כפי שסוכם בהסדר החוב מול הבנקים. אז הסכימו הבנקים למתווה זה עקב הערכה שלפיה יוכלו הבנקים לגבות סכומים גבוהים, לעומת חלופות אחרות כמו הכרזה על פשיטת רגל.

במועד חתימת ההסדר העביר דנקנר לבנקים ביוני 2016 כ-31.5 מיליון שקל ועוד כ-10.5 מיליון שקל בדצמבר 2016. דנקנר איבד את השליטה בקונצרן אי.די.בי בתחילת 2014, ובמשך יותר משנתיים ניהלו עמו הבנקים מגעים לגיבוש הסדר חוב. בתחילת יוני 2016, זמן קצר לפני שדנקנר הורשע בפרשת הרצת המניות ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, חתמו הצדדים על הסדר חוב בהיקף של כ-510 מיליון שקל.

בהמשך עירער דנקנר על חומרת העונש לבית המשפט העליון, ואילו הפרקליטות עירערה על קולת העונש ודרשה להחמירו ל–3–5 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון עדיין לא הכריע בערעורים אלה, והדיון על הערעור אמור להתקיים באפריל 2018.

החוב הפרטי של דנקנר לבנקים מרוכז בשתי חברות פרטיות — טומהוק וגנדן. זהו אינו החוב המלא של החברות הללו לבנקים, אלא רק החלק שעליו העמיד דנקנר לבנקים ערבות אישית. החוב המלא היה כ–900 מיליון שקל — וכלל את החובות של שותפיו של דנקנר בגנדן, שחלקם כבר נפרעו, בעיקר לבנק לאומי. עוד לפני ההרשעה בהרצת מניות, מחקו הבנקים לדנקנר חובות בסך כ–400 מיליון שקל.

מהחוב שנותר, בסך 510 מיליון שקל, החזיק בנק הפועלים (2,354 +0.34%) בחלק הגדול ביותר (147.6 מיליון שקל), ואחריו לאומי (1,697 +1.25%) (136.5 מיליון שקל), דיסקונט (919.9 +0.7%) (99 מיליון שקל), מזרחי טפחות (6,350 +0.79%) (66.2 מיליון שקל), קרדיט סוויס (49.9 מיליון שקל) ואגוד (1,661 +0.48%) (9.8 מיליון שקל). אם יישלח דנקנר למאסר של כמה שנים, יכולתם של הבנקים לגבות ממנו סכומים מהותיים במסגרת הסדר החוב תוטל בספק.

הסדר החוב שנחתם עמו התבסס על ההנחה שלפיה בשנים הבאות הוא יוכל לפרוע אותו בהדרגה מתוך הכנסות עתידיות. ואולם, יישומה של הנחה זו היה בעייתי מלכתחילה. ההחלטה לבסס את ההסדר בעיקר על סיוע כספי של יצחק דנקנר, אביו של נוחי, נבעה מההערכה שלפיה כך יוכלו הבנקים לגבות סכומים גבוהים, לעומת חלופות אחרות כמו הכרזה על פשיטת רגל.

התשלום הבא, בסך 20 מיליון שקל, אמור להיפרע בתוך שלוש שנים. בתוך חמש שנים אמור דנקנר לפרוע 60 מיליון שקל נוספים — ובסך הכל 150 מיליון שקל בתוך חמש שנים, כשחלק מהסכומים האלה אמורים להפרע מכירת הוילה בהרצליה פיתוח שאותה פינה דנקנר ביולי 2016 וששווייה מוערך ב-40-45 מיליון שקל ושעדיין לא נמצא קונה שיסכים לשלם סכום זה.

יתר הסכומים אמורים להיפרע בעתיד. בינתיים, דנקנר משדר כוונה לעמוד בהתחייבויותיו, אך פירעון הסכומים הגדולים שנותרו, בסך כ–440 מיליון שקל, לוט בערפל. כך, הבנקים עלולים לסיים את עסקי האשראי הפרטיים שלהם עם דנקנר בהפסדים של כ–800 מיליון שקל. עם זאת, ההפסדים הללו לא צפויים לפגוע במאזני הבנקים, שכן הם כבר הפרישו בעבר את הסכומים הללו לחובות מסופקים וכעת כל סכום שיתקבל יירשם כריקברי (הכנסות בגין גביית חובות שהופרשו בעבר, מ"ר).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!