הקשבה, לפעמים זה שם כל הסיפור

רבים מאיתנו מעידים על עצמם כעל אנשים מקשיבים. כל אחד לחברו, לילדיו, לבן או לבת הזוג.
אלא שהאמת היא - שאנחנו בעיקר רוצים להשמיע את דעתנו. נסו להיזכר כמה פעמים יצא לכם כבר בתחילת השיחה לחשוב על הפתרון שתגידו מיד כשהדובר יסיים לדבר.

אם היינו מבינים שבדרך כלל אדם רוצה שיקשיבו - ללא מתן פתרונות, רק הקשבה. ותתפלאו, זה כבר פותר את הבעיה. זה מעצים את השני ונותן פתרון. כפי שאמרו חז"ל: 'דאגה בלב איש ישיחנה'. כלומר רק 'ישיחנה' - לא יצפה לפתרון, כי עצם ההקשבה הוא המפתח לפתרון. פשוט תקשיבו ללא שפיטה וללא מציאת פתרונות.

אימון ראשון

הפעם אספר לכם על מפגש הראשון בקליניקה, מתוך 12 המפגשים שכולל הטיפול. אתן בנוסף טיפים לעבודה בבית, בזמן החופשה הגדולה או בכל יום – אפילו מומלץ.

על פי רוב זה מתחיל בשיחת טלפון לחוצה קצת מהורים דואגים. יחד איתם אני מבין את התחום שלדעתם חלש אצל הילד ואותו הם רוצים לקדם בטיפול הנוכחי. ברגע שהילד נכנס אלי לקליניקה, אני תמיד מקדים ואומר לו: "אימון אישי הוא רק למצליחנים, אז זה התנאי שלך להיות פה".

מהשלב הראשוני הזה, הילד כבר נפתח ברמה כזו או אחרת, כי כל אחד רוצה לשמוע שהוא מצליחן. גם הלב שלו נפתח. מפגש זה נקרא "היכרות". היכרות עם הדימוי העצמי של הילד. אני דואג לשקף לו את כל התשובות שלו לשאלותיי, ומכאן אנו נכנסים לסשן עצמו.

עקבו אחר השלבים – הפרטים, כמובן, שונו על מנת לשמור על דיסקרטיות.

זה היה באחד הימים, טיפול אחרון לאותו יום. מוישי נכנס לחדרי. ראיתי ספק ילד ספק בחור, גבוה ומלא חן. במבט מבויש שאל, 'אתה יצחק לוי"?
"כן", חייכתי לעברו במטרה להפיג את מבוכתו. "כנס, חיכיתי לך".

עכשיו הוא ישב מולי ואני פתחתי בדברים: "אסביר לך מה זה אימון אישי, ותספר לי אתה על עצמך, מוכן"? שאלתי, ותוך כדי הנהון ראשו המשכתי. "אימון אישי הוא למעשה הכוונה לאדם או ילד שיש לו פוטנציאל להצליח - וצריך מישהו שיכוון אותו. אתה מצליחן, נכון"?! שאלתי אותו בחיוך.

מוישי נבוך.

לקחתי שניה לשחזר את השיחה עם ההורים. לדבריהם, בשנה האחרונה הם רואים ירידה בלימודים אצל מוישי, וגם החברים כבר לא באים לבקר בביתם. הם חוששים ולא מבינים מה קרה.

ועכשיו, אותו מוישי מסתכל עליי ומספר ביובש: "אני בן 12 וחצי, לומד בכיתה ז' בתלמוד תורה מוכר, ואני תלמיד בסדר. אין לי מה להוסיף".

אני פותח בסדרת שאלות כגון כמה אחים אתם? מה אתה אוהב לעשות? ובעיקר מתעניין בו, ואז שואל את שאלת האימון הראשון שתכוון אותי להיכרות: אם הייתי שואל את סבא שלך, איזה ילד הוא מוישי, מה הוא היה אומר לי?

ומוישי עונה: "סבא יגיד שאני ילד טוב אבל קצת שקט".
"ואתה אוהב להיות שקט?" אני שואל.
"לפעמים כן, בעיקר בכיתה".
"למה?"
"כי ככה לא חושדים שעשיתי משהו וזהו".

זו נקודת אור שנטפל בה בהמשך.

כרגע אני רק מתעניין בסובב את מוישי, כי זהו המפגש הראשון ואני בשלב ההיכרות.

מוישי יוצא עם אנרגיה טובה, אחרי מפגש שבו רק התעניינו בו, האזינו לו, לא שפטו אותו ולא יעצו לו כלום או דרשו משהו.

בהמשך השבוע קורה דבר מדהים. ההורים התקשרו לספר שרואים שינוי. הייתכן? בלבי אני מחייך חיוך רחב משום שאני יודע בוודאות שזה ייתכן.

מדוע אני בטוח שזה נכון? כי מוישי חווה בפעם הראשונה מצב שבו מישהו מקשיב לו ורק לו. החשיבות של הדבר הזה כה גדולה, מדובר בעניין קטן שבכוחו לפתוח את כל ערוצי הלב והמוח ויש פה מנוע להצלחה.

מה אתם עושים בבית?

ובכן, מתחילים מהתחלה. קובעים יום ושעה קבועה לכל ילד. שעה ששמורה רק לו.
מתעניינים בעולמו ללא שיפוט כלל. רק לשמוע ולהכיל. אה, כמובן תכינו לו שוקו שהוא אוהב, זה כבר יעשה את שלו. ומכאן תמשיכו להתעניין וזהו. אני בטוח שתראו שינוי .


מאמין בכם ובהצלחתכם.
יצחק לוי
יועץ ומאמן בחינוך
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!