הצפה? כמה עורכי דין פעילים באמת יש בישראל

בשבוע שעבר הוסמכו בטקס חגיגי בבנייני האומה בירושלים כ–1,500 עורכי דין חדשים — מהם 855 נשים ו–640 גברים. רוב החוגגים, כ–900 עורכי דין, שייכים למחוז תל אביב. בין המוסמכים החדשים גם 25 עולים חדשים ועשרה עורכי דין שלמדו בחו"ל. עמם מגיע מספרם הכולל של עורכי הדין הרשומים בישראל לכ–77 אלף עורכי דין.

אלא שהנתון הזה מטעה, מכיוון שלא כל מי שהוסמך להיות עורך דין וקיבל מספר רישיון גם עוסק במקצוע. מעבר לכך, הנתון כולל שופטים, עורכי דין שמתו, וכאלה שהושעו מעיסוק במקצוע. כדי לאמוד את מספר עורכי דין שעוסקים בפועל במקצוע — במיוחד לאור הטענות שנשמעות על הצפה במקצוע — הגישה עמותת הצלחה בקשת חופש מידע ללשכת עורכי הדין, ובה היא ביקשה לדעת כמה עורכי דין לא פעילים נכון למאי, וכמה נגרעו מסיבות של מוות, השעיה או כל סיבה אחרת.

מהנתונים שנמסרו על ידי עו"ד עמית פרלמן, הממונה על חוק חופש המידע בלשכת עורכי הדין, עולה כי מספר עורכי הדין הכולל הרשום בלשכה הוא 77,553. מתוכם 9,336 אינם פעילים. מדובר בעורכי דין שפרשו או שהגבילו את חברותם בלשכה כך שאינם משלמים דמי חבר והם אינם יכולים לעסוק במקצוע.

עם זאת, המספר של עורכי הדין שאינם פעילים גבוה יותר — שכן עורכי דין רבים משלמים דמי חבר ללשכה (כך שהם ממשיכים להופיע במניין עורכי הדין הפעילים) אך אינם עוסקים במקצוע. עורכי הדין הרשומים בלשכה מחויבים בתשלום דמי חבר בסך כ–1,100 שקל לשנה לעורך דין בעל ותק של יותר מחמש שנים. עורכי דין צעירים משלמים סכומים נמוכים יותר, של כ–600 שקל לשנה.

למה שעורך דין ישלם ללשכה דמי חבר ובכל זאת לא יעסוק במקצוע? מאחר שאין מדובר בתשלום גבוה מאוד, הסיבות יכולות להיות מגוונות — החל ברצון לשמור על תואר עו"ד גם בתפקיד שאינו משפטי או האפשרות לעשות פעולות משפטיות, כמו אימות תצהירים או אף הגשת תביעות, עבור חברים ובני משפחה. בנוסף, יש מקומות עבודה שמשלמים את דמי החבר בלשכה עבור העובד כחלק מתנאי השכר (בעיקר בחברות גדולות או פירמות של רואי חשבון) — וזאת גם אם הוא לא מועסק במחלקה משפטית.

שני שלישים מעורכי הדין הפעילים — בת"א

מעבר לכך ש–12% מעורכי הדין הרשומים אינם פעילים, לפי המידע שהתקבל, 4,824 עורכי דין בעלי רישיון כבר אינם בחיים ו–1,133 עורכי דין מונו לשופטים.

לכן, מדובר בסך הכול בכ–15 אלף עורכי דין שאינם פעילים. במלים אחרות, יש בישראל 62,260 עורכי דין פעילים שהם 80% מסך בעלי רישיון עריכת הדין בישראל. כמו כן, 20% מסך עורכי הדין אינם עוסקים במקצוע.

מהלשכה לא נמסר מידע על עורכי דין שנגרעו ממרשם עורכי הדין בכל שנה בעשור האחרון מסיבות כמו השעיה. הם הסבירו זאת בכך שהמידע הזה אינו זמין בלחיצת כפתור, והניסיון לאתר אותו יחייב את הלשכה בהקצאת משאבים בלתי־סבירה.

הנתונים משקפים גם את ההקשחה בבחינות הלשכה בשנה וחצי האחרונות. אם עד יוני 2016 הוסמכו בממוצע כ–1,900–2,000 עורכי דין במועד יוני (יש שני מועדי בחינות בשנה קלדרית) הרי שביוני 2016 ויוני 2017 כבר מדובר במספר שנע סביב 1,500 עורכי דין.

מבחינה של נתוני ההסמכה לפי מחוזות, עולה כי מחוז תל אביב מנפק את מספר עורכי הדין הרב ביותר — כ–50 אלף, שהם 63% מסך מקבלי הרישיון. מהמחוז מגיעים כ–40 אלף עורכי דין פעילים, שהם 65% מכלל עורכי הדין הפעילים.

אלעד מן, יועמ"ש עמותת הצלחה שלבקשתה נמסרו הנתונים, סבור כי חשיפת התמונה העדכנית והמלאה של מצבת עורכי הדין במחוזות השונים והסיווגים שלהם, כמו גם קצב הגידול המדוייק בשנים האחרונות, יכולה לתרום לאיכות הדיון על הרגולציה הדרושה על המקצוע ובכל הנוגע לשינוי מבנה הבחינה והפעלת שאר סמכויות הלשכה. "נסיון לברר לעומק את מספר עורכי הדין הפעילים ואת הפער שבין מי שמופיע במרשם אך לא עוסק בעריכת דין בפועל, צריך לעמוד בבסיס כל הצעה לתיקון או שינוי וצריך להיזהר מקבלת החלטות שאינה מבוססת על נתונים מדוייקים ופילוחים מתאימים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!