הון-שלטון-מזון? בממשלה מנסים להכשיל את סימון המזון המזיק

סכנה לתקנות משרד הבריאות לסימון מזון מזיק: משרדי הכלכלה, המשפטים והאוצר מיישרים קו עם יבואני המזון ומנסים לטרפד את סימון המוצרים — מהלך שאמור להיכנס לתוקף בעוד חצי שנה. זאת, אף שנציגי שלושת המשרדים הללו היו חברים בוועדה שהקים משרד הבריאות לצורך ניסוח התקנות ואישורן.

בנייר עמדה רשמי שהועבר באחרונה למשרד הבריאות והגיע לידי TheMarker, מאמץ משרד הכלכלה את כל טענות היבואנים: "המתכונת הנוכחית של טיוטת התקנות אינה מקובלת עלינו", נכתב. "אנחנו תומכים במטרת התקנות שנועדו להגביר את נגישות המידע לצרכן — התנגדותנו היא לאופן של הנגשת המידע המוצע בטיוטת התקנות".

ל–TheMarker נודע כי גם שרת המשפטים, איילת שקד, תתנגד לעמדת משרד הבריאות. ביום חמישי נפגשה השרה שקד עם איגוד לשכות המסחר, המייצג את היבואנים, ואמרה להם כי היא מתנגדת לטיוטת התקנות במתכונתה הנוכחית. במשרד המשפטים אישרו את הדברים.

גם במשרד האוצר מתכוונים להערים קשיים על הרפורמה ולוודא שהיא אינה נוגדת פעולות אחרות של הממשלה, כמו הורדת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי והסרת חסמים ליבוא.

במשרד הבריאות זעמו אתמול על מה שתיארו כ"אמבוש" מצד משרד הממשלה האחרים: "גם משרדי הכלכלה והאוצר שאחראים על הצמיחה, הפריון והתעסוקה צריכים להיות מוטרדים מהעובדה שאנחנו מגדלים פה דור של שמנים בצורה קיצונית, שיהיו לא־פרודוקטיביים ויתקשו להשתלב בצבא ובשוק העבודה", אמר ל–TheMarker מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. "העובדה שילדי ישראל נמצאים בצמרת צריכת הסוכר, לצד החמרת ההשמנה, צריכה להדליק נורות אדומות בכל משרד ממשלתי בישראל, ולהביא להירתמות ממשלתית לפעולה לצמצום התופעה".

על מה בדיוק מגינים פה?", שאל בר סימן טוב, "עלות של אגורות בודדות של הדבקת מדבקה על חטיף שעדיף לציבור לא לאכול בכלל? אין פה שום דבר שמשפיע על יוקר המחיה. העלויות זניחות, וגם המוצרים שדורשים סימון הם לא חיוניים או רצויים לתזונת הציבור. היבואנים צריכים לשנות את תמהיל המוצרים שהם מביאים לארץ — וכך הם לא יידרשו להדביק מדבקות כלל".

טיוטת תקנות סימון המוצרים היא פרי מסקנות הוועדה להסדרת תזונה בריאה בראשות משרד הבריאות, שקמה כתגובה לבעיית ההשמנה בישראל — לאור העובדה שישראל ניצבת במקום הראשון והמפוקפק באירופה בדירוג ההשמנה, ובמקום השני בעולם במדד זה הכולל גם ילדים.

הוועדה, שבה השתתפו גם נציגים של משרדי הכלכלה, האוצר והמשפטים, קבעה כי יש להסתמך על מודל שמתקיים בצ'ילה, שלפיו יצרנים ויבואנים יחייבו להוסיף סימון אדום בחזית האריזה למוצרים עתירי סוכר, שומן רווי ונתרן. לפי טיוטת התקנות, החל בינואר 2018 יצטרכו יצרני ויבואני המזון לסמן את מוצריהם בסימון אדום לפי רף ראשוני, וביולי 2019 צפוי להיכנס לתוקף רף סימון מחמיר יותר. לפי הטיוטה, בסוף 2020 ייכנס לתוקף הרף השלישי והמחמיר ביותר של הסימון.

כך, בשלב ראשון יסומנו מוצרים המכילים יותר מ–22.5 גרם סוכר, 800 מ"ג נתרן ו–6 גרם שומן רווי ל-100 גרם; בשלב האחרון יסומנו מוצרים המכילים יותר מ–10 גרם סוכר, 400 מ"ג נתרן ו–4 גרם שומן רווי ל–100 גרם מוצר.

בהתנגדותו, מציג משרד הכלכלה טענות דומות מאוד לאלה שהעלו היבואנים, המיוצגים על ידי איגוד לשכות המסחר. מנגד, יצרני המזון המקומיים, המאוגדים תחת איגוד חברות המזון בהתאחדות התעשיינים, כבר הצהירו כי ישתפו פעולה עם רוב מסקנות הוועדה.

"הסימון אינו מקובל במדינות אחרות"



הנימוק המרכזי להתנגדות של משרד הכלכלה הוא שהסימון המתוכנן אינו מקובל בעולם, סותר את עיקרון הרגולציה המקובל במדינות מפותחות, ועלול ליצור חסם יבוא משמעותי. משרד הכלכלה מאמץ בכך את עמדת היבואנים. בנייר העמדה שנשלח למשרד הבריאות, טוען משרד הכלכלה כי חובת סימון בחזית האריזה "כרוכה בעלויות ניכרות שיכולות להגיע במוצרים קטנים ל–25% מעלות המוצר ולהשפיע גם על המחיר לצרכן".

לטענת המשרד, "עניין זה עלול לייצר אפליה בין יצרנים ליבואנים שכן יצרן יבצע התאמה מוחלטת לשוק המקומי בנושא הסימון. לעומת זאת, יבואנים אינם יכולים לבצע התאמות כאלה על האריזה המקורית במרבית המקרים ויידרשו לכפל הדבקה גם בחזית האריזה וגם בגב האריזה".

"אם משרד הבריאות יפעל בצורה שונה מהנהוג בעולם בנושא זה — הדבר ישפיע על יבוא מוצרי מזון לישראל. יצרנים בעולם לא יתאימו את הייצור שלהם לרגולציה הייחודית בישראל, בכל זאת מדובר בשוק קטן, וכך יהיה על היבואן לבצע את ההתאמות האלה בעצמו. הדבר יפגע ביבוא ויפגע בתחרות. דבר זה סותר את מדיניות הממשלה בעניין הפחתת עלויות היבוא והגברת התחרות בשווקים דרך הגברת החשיפה ליבוא", נכתב.

בנוסף טוענים במשרד הכלכלה כי כניסתן לתוקף של התקנות כבר בינואר 2018 היא מהירה מדי: "שינויי רגולציה שיחייבו שינויים בהליכי הייצור והיבוא — נדרשים להיות מוטמעים בפרק זמן שיאפשר מזעור עלויות, התאמה ויישום שלהם. דבר זה לא הובא בחשבון בטיוטת התקנות המוצעת", נכתב.

לפי תחשיב שביצע המשרד, "על בסיס בדיקה עם יבואן משמעותי שעוסק בסימון מוצרי מזון מיובאים", חובת הסימון עלולה לייקר את המוצרים שעלותם נמוכה בשיעור של 25%–35%.

משרד הכלכלה טוען עוד כי התקנות עלולות "לסבך" את ישראל עם ארגון הסחר העולמי (ה–WOT): "מדובר בתקנות שקובעות שינויים משמעותיים בסימון מוצרי מזון, שחלקם חורגים מסטנדרטים בינלאומיים מוכרים. בהתאם לחובה המוטלת על ישראל במסגרת הסכם TBT (הגבלות טכניות לסחר בינלאומי) של ה–WOT, הועברה על ידי נקודת הקשר ל–TBT הפועלת במשרדנו הודעה על השינוי. להערכתנו, לא מעט מדינות יראו את השינוי הזה כבעל השלכות מהותיות, ולכן אנחנו צופים שיגיעו אלינו שאלות רבות מרחבי העולם וינוהל דיון ער בוועדת ה–TBT. למעשה, לפני פרסום התקנות כבר הועברו אלינו הסתיגויות ראשוניות מצד ארה״ב", טוענים במשרד הכלכלה.

"השפעה כפולה מצד בעלי אינטרסים"



שבי גטניו, מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, אמר: "אנו עדים במקרה זה להליך לא־תקין של השפעה כפולה ומכופלת מצד בעלי אינטרסים כלכליים על המלצות הוועדה. עמדות התעשייה בוועדה יוצגו על ידי משרד הכלכלה, על ידי לוביסטים של התעשייה כמו גליה שגיא (מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים; עד"מ ורל"ג) ועוד. לגורמים הללו היתה השפעה גדולה על מסקנות הוועדה מבפנים".

לדברי גטניו, "לא ייתכן עתה שמשרד הכלכלה יפעל גם מבחוץ כנגד המסקנות. בעתיד יש להתנות השתתפות בוועדות מסוג זה באיסור על יציאה נגד המלצותיהן לאחר מכן. לדעתי זה לא הגיוני ולא אתי".

בתעשיית המזון סבורים כי המחלוקת בין משרדי הכלכלה והאוצר למשרד הבריאות תגרום לעיכוב משמעותי בכניסתן לתוקף של התקנות בתחילת 2018, כמו גם לשינויים מהותיים בהן — כך שבסופו של דבר התקנות שייצאו אל הפועל יהיו שונות מטיוטת התקנות הנוכחית של משרד הבריאות.

מלחמת משרד במשרד

"מדובר ברעידת אדמה", אומר יצרן גדול. לדבריו, "משרד הכלכלה מקבל פה את טענת היצרנים והיבואנים שמשרד הבריאות זרק מכל המדרגות לאורך כך הדרך — שלפיה לרגולציית המדבקות הולך להיות מחיר כלכלי ומי שיספוג אותו הוא האזרח. כלומר, לא רק היבואנים טוענים שהרגולציה הזאת תגרום לעליית מחירים — כעת זה משרד ממשלתי שאומר את זה. למעשה, משרד הכלכלה תוקע מקל מאוד גדול בגלגלים של הרפורמה הזאת כי עם כל הכבוד לחשיבות של הסימון, בכלל לא ברור שהציבור ירצה לספוג את עליית המחירים בעקבותיו. הרי ליצמן נמנע מכל נושא המיסוי (של מזון מזיק; עד"מ ורל"ג), מחשש שהדבר יביא להעלאת מחירים.

לדבריו, "בשנים האחרונות הממשלה מקדמת את הורדת נטל הרגולציה, גם על ידי ההשוואה לרגולציה הקיימת במדינות אחרות. משרד הכלכלה אומר בעצם שהתנהלות משרד הבריאות סותרת את מדיניות הורדת נטל הרגולציה שעליה הצהירה הממשלה. בשורה התחתונה, יש פה משרד ממשלתי אחד שמטרפד יוזמה של משרד ממשלתי אחר. יהיה קשה מאוד להוציא לפועל את הרפורמה בתנאים האלה, בטח לא בלוחות הזמנים שנקבעו".

לטענת יצרן גדול אחר, "כשהנושא יגיע להצבעה משרד הבריאות צפוי להיתקל בעמדה מנוגדת מתוך הקואליציה. סביר להניח שליצמן ושר האוצר משה כחלון לא ירצו לשבור את הכלים ביניהם בגלל הנושא הזה, כי יש להם עוד נושאים משותפים. הם יגיעו לכל מיני פשרות: למשל, שהסימון לא ייכנס לתוקף כבר בתחילת 2018, וייתנו ליצרנים וליבואנים עוד זמן להיערך; או שהסימון יהיה בגב האריזה ולא בחזית. אם זה יקרה, זו תהיה פגיעה חמורה במנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שעמד בראש הוועדה".

מקורות בענף ייצור המזון סבורים כי משרד הכלכלה פועל קודם כל לטובת היבואנים, המאוגדים תחת איגוד לשכות המסחר, ורק לאחר מכן רואה לנגד עיניו את טובת היצרנים. לדברי מקורב ליבואנים, "העמדה של משרד הכלכלה טובה ליצרנים רק בכך שהיא אולי תדחה את היישום של הסימון כולו — אבל היא לא טובה ליצרנים המקומיים בכל הנוגע למאבק בין היבואנים לבין הייצור המקומי. היצרנים יעדיפו שהיבואנים יקלעו למצב שבו הם ייאלצו להעלות מחירים בגלל חובת הסימון, כי כך הם יוכלו למכור במחירים יותר נמוכים מהיבואנים או להעלות מחירים בעצמם ולשפר רווחיות".

"חינוך לתזונה נכונה יחסוך למדינה כסף"

יפעת שמר, שכיהנה כנציגת ציבור בוועדה לאסדרה של תזונה בריאה, מתקוממת לנוכח העמדה הנוכחית של משרד הכלכלה: "המשרד משרת בטענותיו בנייר העמדה את האינטרס של יבואני ויצרני המזון ומתעלם מהאינטרס הציבורי לשמירה על הבריאות של כל אחד ואחת מאתנו.

"משרד הבריאות יצא לדרך בתהליך חדשני ברמה עולמית, ואי־אפשר לצפות שנצליח לפתור הבעיה ללא שימוש בכלים חדשניים. משרד הכלכלה טוען כי אופן הסימון המוצע על ידי משרד הבריאות סותר את העיקרון העומד מאחורי החלטת הממשלה להגברת התחרות והורדת יוקר המחיה, אך יוקר המחייה הוא לא רק העלות של מוצרי המזון בסופר,אלא המחיר האמיתי של המזון המזיק, והמחיר הכבד של התחלואה הכרונית הנגרמת בעקבות צריכה של מזון מזיק".

לדבריה, "על ידי חינוך לתזונה נבונה ואורח חיים בריא, המדינה יכולה לחסוך חלק ניכר מהעלות האדירה שנופלת על המשק למימון שירותי רפואה, סיעוד ולהתמודדות עם אובדן כושר עבודה — ולהפנות את הכספים לחינוך, לתשתיות ולמטרות חיוביות אחרות".

שקד: להתאים את התקנות לחוק שהצעתי

ממשרד המשפטים נמסר כי "השרה הבהירה שיש לדחות את יישום החוק, מכיוון שכחברת כנסת היא חוקקה את חוק סימון המוצרים — ויש להתאים את השינוי בסימון להוראות החוק הקיים".

לפי הצעת חוק סימון מזון ארוז מראש שהוגשה על ידי שקד ואושרה ב-2014, הוראות סימון המתייחסות למוצרי מזון ארוזים ומיכלי משקה ייכנסו לתוקף באופן מרוכז אחת לשנה־שנתיים. בנוסף, הוראות סימון אלו יפורסמו ברשומות שנה לפחות לפני כניסתן לתוקף — כלומר, לפי החוק של שקד, גם לאחר אישור התקנות של משרד הבריאות הן לא יוכלו להיכנס לתוקף במשך שנה לפחות, ובוודאי לא מינואר 2018 כפי שמתכנן משרד הבריאות.

הרשות הסטטוטורית הרלוונטית, באישור ועדת הכלכלה, תוכל להקדים את מועד תחולתן של הוראות הסימון במקום שבו תקבע כי נשקפת סכנה ברורה ומיידית לציבור. מטרת החוק היתה לרכז את הדרישות התכופות של הרגולטורים כלפי תעשייני המזון לשינוי סימון מוצרים על גבי אריזות המזון.

איגוד תעשיות המזון סייע לשקד בניסוח הצעת החוק, וכשהגישה אז את ההצעה, הסבירה שקד כי "עודף רגולציה בכלליות ובמקרה זה בפרט מטיל עומס כלכלי גבוה ומיותר על הצרכן המגולם ישירות במחיר. החוק שיקבע מועד מסודר ומוגדר לשינויים רגולטוריים על אריזות המוצרים ימנע את השינויים התכופים הקיימים כיום באריזות המזון ובכך יחסוך עשרות מיליוני שקלים ליצרן — וכתוצאה מכך, לצרכנים".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "המסמך אכן מייצג את עמדת משרד הכלכלה. נציין כי עמדת משרד הכלכלה גובשה באופן מקצועי ולאחר בחינת המשמעויות, כך שהיא מייצגת גם גופים שונים בארה"ב ובאיחוד האירופי, יבואנים ותעשיינים מקומיים. בין היתר נבחנו ההשלכות על עלות המוצרים השונים לאחר הרפורמה. משרד הכלכלה הציג בחינתו למנכ"ל משרד הבריאות בדיון משותף, ויוסיף לדון בכך עם משרד הבריאות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!