פסק דין דרמטי: בנק הפועלים ייאלץ לחשוף את כל מסמכי ההלוואות לפישמן

פרשת חובותיו של איש העסקים אליעזר פיש­מן מסתעפת והולכת: השופט מגן אלטוביה מבית המשפט הכלכלי בתל אביב נתן ביום חמישי האחרון פסק דין דרמטי, שבו הוא מחייב את בנק הפועלים (2,415 -0.58%) , לבקשת בעל מניות בבנק, לחשוף את כל המסמכים הנוגעים להל­וואות שהעניק הבנק לפישמן במשך השנים.

פסק הדין של אלטוביה ניתן יום אחד בלבד לאחר שפישמן הוכרז באופן רשמי פושט רגל, ולאחר שהכנסת אישרה הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין חובותיו. פסק הדין נוגע לבקשה שהוגשה נגד בנק הפועלים ונושאי משרה כבר לפני כשנה, עוד לפני שהתחילו ההליכים נגד פישמן שהובילו לפשיטת הרגל. הבקשה נעשתה לפי חוק החברות, המאפשר לבקש צו לגילוי מסמכים במסגרת הליך של תביעה נגזרת - לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה. תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת על ידי בעל מניות בחברה, בשם החברה, במצב שבו לדעתו היא אינה פועלת למיצוי זכויותיה.

את הבקשה הגיש רו"ח משה אהרוני, באמצעות עו"ד תומר ברם.

אלטוביה ציין כי חובו של פישמן לבנק הפועלים הוא כ–1.8 מיליארד שקל, ולאחר מימוש הבטוחות, הבנק מעריך כי יישאר עם חוב של כמיליארד שקל. "מדובר בנזק גדול מאוד שייגרם לקופת הבנק, לציבור בעלי המניות ולציבור בכלל, ובמצב זה מחייב האינטרס הציבורי, כמו גם אינטרס הבנק, את חשיפת המידע, כדי לבחון אם יש מקום להגשת תביעה נגזרת בשם הבנק נגד מי מהמשיבים ואולי אף גורמים נוספים". המשיבים על הבקשה הם הבנק ושורה ארוכה של נושאי משרה בו כיום ובעבר.

השופט אישר לאהרוני לקבל את כל מה שביקש בתוך 60 יום. בשלב זה יועברו לעיון מסמכים מתחילת 2006. אלטוביה לא הסכים לדחות את הבקשה מטעמי חיסיון בנקאי, אך כדי לאזן בין הזכות לקבלת המסמכים לבין זכות החיסיון הבנקאי, בשלב זה השופט אלטוביה הוציא צו האוסר על המעורבים למסור מידע או מסמך שהגיע אליהם לצדדים שלישיים. הוא קבע כי עו"ד דרור שטרום ימונה למשקיף על מלאכת הגילוי והעיון מטעם בית המשפט, והוא יקבע את סדרי העבודה ואופן מסירת המסמכים.

בפני התובע אהרוני ועורך דינו אמורים להיחשף מסמכים בהיקף רחב, ובהם מסמכי ההלוואות, הפרוטוקולים הרלוונטיים של הדירקטוריון ושל ועדות האשראי, הערכות השווי שהיו לבנק, סיכומי פגישות, דו"חות ביקורת, דו"חות של חטיבת ניהול הסיכונים בבנק, כל דו"ח אחר הקשור לחובות קבוצת פישמן בבנק, כל המסמכים המפרטים את היקף החובות המלא, וגם כל ההתכתבויות עם בנק ישראל או כל רגולטור אחר בקשר ליחסי הבנק עם קבוצת פישמן.

לפני שלושה חודשים ביקש אלטוביה מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ומהיועץ המשפטי לממשלה להביע את עמדתם לגבי הצטרפות להליך — אך גם כשהיתה למפקחת על הבנקים, חדוה בר, הזדמנות להביע את עמדתה, היא לא עשתה זאת. אלטוביה לא הסתיר את מורת רוחו מההתייחסות שקיבל, וקבע כי בנק ישראל והיועץ המשפטי לממשלה מוחזקים כמי שאינם מעוניינים להצטרף להליך.

גבייה בררנית של בנק הפועלים נגד חייבים

כשהבקשה הוגשה, במאי 2016, עדיין לא התחיל ההליך המשפטי נגד פישמן שהוביל לפשיטת הרגל, כך שהבקשה הסתמכה על המידע שהיה ידוע אז בנוגע לממדים העצומים של חובותיו לבנק הפועלים, ועל העובדה שהבנק לא נקט כל הליך משפטי נגדו.

העניינים המשפטיים החלו להתחמם רק בתחילת אוגוסט, אחרי שבית המשפט העליון דחה את הערעור של פישמן על שומת המס שלו ל–2006 וקבע כי עליו לשלם לרשות המסים כ–196 מיליון שקל. השופט אלטוביה, לפני מינויו לבית המשפט הכלכלי, היה גם שופט המסים שדן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור המס של פישמן — ערעור על אותו חוב לרשות המסים שהתפתח לכדור השלג שהביא לפשיטת הרגל.

סעיף 198א בחוק החברות, שלפיו הוגשה הבקשה של אהרוני, הוא שמאפשר להגיש בקשה לקבלת צו לגילוי מסמכים במסגרת הליך תביעה נגזרת, עוד לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת. הדבר נועד לצמצם את פערי המידע המובנים הקיימים בין הצדדים בהליך. המבקש צריך להראות כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לשלב זה של ההליך, ולהציג תשתית ראייתית ראשונית שממנה ניתן ללמוד כי קיים סיכוי שהבקשה לאישור התביעה הנגזרת תתקבל.

התיק התחיל להתנהל בפני השופטת דניה קרת־מאיר, ולאחר שהודיעה על פרישה הוא נותב לאלטוביה, שופט ותיק, בעיקר בתיקי מסים, שהצטרף במקומה לפני כמה חודשים לבית המשפט הכלכלי לצדם של השופטים חאלד כבוב ורות רונן.

בבקשה נטען לגבייה בררנית של בנק הפועלים נגד חייבים, ונשאל בה, בין השאר, היכן היו שומרי הסף ונושאי המשרה של הבנק לאורך השנים שבמהלכן ניתן האשראי לפישמן. אהרוני שואל אם הבנק נקט פעולות אופרטיביות כלשהן להקטנת החוב, או לפחות לאי־הגדלתו, ואם נושאי המשרה עמדו בחובות המוטלות עליהם כלפי הבנק ובעלי מניותיו.


מה שבסופו של דבר הביא לפסק הדין מיום חמישי, המאשר את גילוי המסמכים, היה הליך פשיטת הרגל נגד פישמן — אשר איפשר לעו"ד ברם לצרף לבקשתו מסמכים נוספים המתייחסים לחובות פישמן לבנק.

אלטוביה מתייחס באופן נקודתי לשני מסמכים. האחד הוא תצהיר שהגיש פישמן לבית המשפט בקיץ 2016, לאחר שהוגשה הבקשה לנקוט נגדו הליכי כינוס, ובו נכתב: "ב–2006 אירע משבר מוניטרי שנגרם כתוצאה מהיחלשות של מטבעות שונים בשיעורים משמעותיים ובהם הלירה הטורקית. כתוצאה מכך נגרמו לי ולחברות בקבוצה הפסדים כבדים אשר יצרו לי ולחברות בקבוצה אשר היו חשופות למטבעות אלה הפסדים כבדים".

המסמך השני הוא פרוטוקול דיון שנערך בתחילת ספטמבר בפני השופט איתן אורנשטיין בתיק פשיטת הרגל. בדיון התייחס עו"ד פיני רובין, שייצג את בנק הפועלים, לחוב של פישמן ואמר בין השאר: "כל עוד החוב הוא חוב, תבונת העמדת החוב אינה עניין לכאן. נחישות גביית החוב גם היא אינה עניין לכאן, כשם שרפיון בנקיטת הליכים אינו עניין לכאן, כל עוד החוב הוא חוב — והחוב הוא בוודאי חוב".

אלטוביה מציין כי ממסמכים אלה עולה כי "ב–2006 נקלעה קבוצת פישמן להפסדים כבדים ומצבה הכלכלי השתנה באופן מהותי, ולמרות זאת דומה כי לא מצאו מנהלי הבנק לנכון לעצור את מתן האשראי לקבוצת פישמן ולצמצם את חשיפת הבנק לעסקי הקבוצה". הוא הוסיף כי בשלב זה הוא לא נדרש לבדוק את אופן התנהלות הבנק, אלא רק לבדוק אם אהרוני העמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור תביעה נגזרת נגד מנהלי הבנק וחברי הדירקטוריון.

"בהתחשב בהיקף האשראי ב–2006 ובהפסדים הכבדים שהיו לקבוצת פישמן כבר ב–2006, מבלי שננקטו צעדים לפירעון חובות קבוצת פישמן ו/או צמצומם במשך כעשור, אף שהיו בידי הבנק בטוחות לפירעון החובות של קבוצת פישמן או חלקם, נראה כי מתקיימת תשתית ראייתית ראשונית לקיומם של התנאים לאישור תביעה נגזרת נגד מנהלי הבנק וחברי הדירקטוריון. זאת ועוד, מדברי בא כוח הבנק עולה שבתקופה האמורה אף הוענק לקבוצת פישמן אשראי נוסף".

אלטוביה חייב את המשיבים בתשלום 25 אלף שקל בעבור הוצאות ההליך. אפשר להניח כי בנק הפועלים יערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, ויעלה סוגיות הנוגעות לחיסיון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!