חמש שנים לפיצול הליטאי: הפלס במתקפה חריפה

עיתון 'הפלס' של הפלג הירושלמי מציין חמש שנים להקמתו והמהפך ב'יתד נאמן' ומה שגרם לפיצול הליטאי הגדול ביותר - במאמר חריף וראשון מסוגו, ללא כפפות וללא מעצורים תוקף העיתון את המהפכנים שעמדו מאחורי ההשתלטות על העיתון.

במאמר ארוך תחת הכותרת "רבינו הגדול זצוק"ל – באו זרים בנחלתך!" מספרים על העיתון שיסד מרן הרב שך לפני כ-32 שנה (בכ"ג בתמוז תשמ"ה), כשהוא מקדיש לו את חלבו ודמו על מנת לכוננו בצורה הראויה, כך שיעמוד על המשמר ויעביר את השקפת התורה בכל הענינים העומדים על סדר היום כפי שקיבלה רבינו זי"ע מרבותיו ומסרה לבני דורנו.

"ידוע לכולם כמה טרח ויגע להשיג עבור מטרה זו את כל המשאבים הנדרשים והיאך נקט במאמצים עצומים בכל מה שדרוש להעמיד הדבר כדי שיהיה לו קיום לאורך שנים. באותה מידה השקיע רוב תושייה להבטיח שהעיתון ימלא את שליחותו ולא יבגוד במטרות קיומו".

"לצורך כך מינה והעמיד על המשמר את תלמידיו הנאמנים, ובפרט שליחיו שנתמנו על ידו בראשות הועדה הרוחנית – הגאון הגדול רבי צבי פרידמן שליט"א והגאון הגדול רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א – וכמו"כ שלוחיו במערכת העיתון, אשר בנו את המפעל הזה בעשר אצבעותיהם, בעמל וביגיעה, כשהם נאלצים גם לשמש ככתובת לקבלת החיצים הרבים שנורו כל השנים לעבר שלוחיו של רבינו שעמדו בשמו בחזית המערכות הציבוריות".

"והנה, יום בהיר אחד לפני חמש שנים, בחודש סיון תשע"ב, נודע על "מהפך" שהתבצע בדרך חריגה בכל קנה מידה (שנקראת "פוטש" בלע"ז) ע"י השתלטות מבחוץ שנעשתה בצורה כפויה וכוחנית על העתון 'יתד נאמן', תוך סילוקם של נאמני מרן זצוק"ל ובראשם מתווי דרכה של הועדה הרוחנית ואשר עמדו בראשה, ששימשו גם כראשי ההנהלה והדירקטריון, כאשר במקומם השתלטו על ההנהלה והמערכת כל מיני כאלה אשר (בלשון המעטה) מעולם לא נתנו ליבם ומסרו נפשם להנחיל את דרכו של מרן זי"ע, ולוואי שלא להיפך".

"חמש שנים אחרי, בוודאי אפשר לקבוע, במבט לאחור, כי מאז אותו אירוע חריג התחולל מיפנה שלילי מצטבר שהשפיע לרעה על כל צורת היהדות החרדית, (ובפרט על אחינו המבולבלים מקרב הציבור שבתום ליבו המשיך להחזיק את העתון הגזול מתוך מחשבה שאולי לא יהיה נפק"מ בדרכו ובתכניו)".

כותב המאמר מסביר כי המהפך בא בעצם להביא דברים חדשים "כיום זה גם ברור שההשתלטות הדורסנית היתה בס"ה צעד יזום ומתוכנן כחלק מתכנית כוללת, שלב ראשון ביצירת "תקופה חדשה" לקראת רפורמה מקיפה שתערער את כל היסודות של עולם התורה בצורתו המקורית".

"תהיה זו נאיביות לחשוב שהיה כאן רק רצון לעשות שינוי פרסונלי אדמינסטרטיבי או שרק השאיפה לחלוקת תוארים וכדו' הנחתה את המרפקנים מחוללי ההשתלטות המחפירה. המטרה היתה מהותית יותר. ישנה אימרה ידועה בעולם הנכרי והחילוני שבכל מהפכה צריך דבר ראשון לכבוש את בנייני כלי התקשורת. אלו שלדעתם גם השליטה בעולם התורה מסורה למי שמסוגל להעתיק את השיטות הפסולות הללו ולהשליט דעותיו בכח הזרוע בלבד – אימצו במקרה זה את דרכי המהפכנות הנכרית לדורותיה".

כותב המאמר מתאר את הימים שאחרי המהפך "כלי תקשורת מרכזי של הציבור הדתי-לאומי שתודרך על ידם דיווח על "כיבוש המעוז השמרני-מיליטנטי" וכתב כי מתחוללת "מהפכה" בציבור החרדי בכלל והליטאי בפרט - "מהפכה. שקטה, קטיפתית, ללא שפך דם, אבל מהפכה. משהו זז שם, מתחת לפני השטח". אותו עתון קיווה שבכך הגיע סופו של הקו ששלט עד אז בכיפה, "שגרס כי יש להתבדל לחלוטין מן החברה הישראלית, ולהתבצר בין כתלי 'היכלי התורה'. קנאות פונדמנטליסטית, כמעט בנוסח נטורי קרתא, אבל עם חליפה ועניבה". עתה, הוסיף, יש תקווה להגשמת קו "מתון ומציאותי", שלא יילחם ביוזמות דוגמת הנח"ל החרדי ואמנת כינרת "בנסיון לייצר דו-קיום חרדי-חילוני".

והוא מסכם בשמחה בלתי מוסתרת: "מי אמר שמהפכות מתרחשות רק אצל שכנינו? מה שקורה בציבור החרדי הליטאי במקומותינו, אינו פחות ממהפכה, אם כי אין בה שפיכות דמים. אבל בניגוד לשכנותינו, דווקא הכוחות המתונים, העכשוויים, הפחות פונדמנטליסטים, מסתמנים כמי שעתידים לזכות בנצחון... מחלוקת המיליטנטים-מתונים, הוכרעה במהלך חד, בהסתערות פתע, מגוּבּה בטובי המשפטנים, בסיוע אגפי של כוחות נוספים: 'חרדים חדשים' מחוגי 'לובשי החולצות התכולות', אנשי הסיעות המקומיות החרדיות טו"ב בערים החרדיות, ואחרים... המתונים ניצחו והקנאים הלכו הביתה. ומאז כבר ניכרים בעיתון אותות המהפך. המיליטנטיות נעלמה... צה"ל חדל להיות מוקצה מחמת מיאוס... הפנים הזועפות, האלימות והקנאיות, הפכו פנים מאירות".

"כתבים בעיתונות החילונית ציטטו גורמים חרדיים שהסבירו להם את מלוא המשמעות של המהלכים וכיצד הדבר מפיח תקוות בקרב "נפגעי יתד" למיניהם. "אחד מנפגעי יתד הוא בצלאל כהן... המגדיר את עצמו יזם חברתי חרדי. אך לפי הקו הרשמי הוא סר מן הדרך. כבר כמה שנים שהוא מוביל יוזמות חברתיות שחותרות תחת הקו הרשמי. למשל, עידוד חרדים לצאת לעבוד ולרכוש השכלה שאינה רק תורנית, וניסיונות לקיים שיח פתוח בציבור. בעבר הוא חש במישרין ובעקיפין את נחת זרועו של יתד נאמן... הפילוג שהוא משוכנע כי הציבור הליטאי עומד בפתחו ממלא אותו תקווה, לאור היוזמות העתידיות שיוביל".

"הדבר הטוב ביותר שקורה לנו כעת", הסביר אותו דובר, "הוא הסרת החרב מעל ראשינו, החרב שהניפו הרב אוירבך ואנשיו. רפורמות יכולות להסתדר גם בלי גדולי תורה, אבל קשה להן לעמוד מול מלחמה מרה. כיום הלוחמים הליטאים הופכים חסרי כוח, הם לא יקדשו מלחמות גדולות". אמנם, אמר, יתכן וגם בעתיד יופיעו ביתד מכתבים רשמיים נגד יוזמות כאלה ואחרות שייחשבו רפורמיסטיות, "אבל לא ייצאו נגד היוזמות בחרב ובחנית"!...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!