האיש שהעסיק את הנוכל החסידי הבינלאומי: "לא הופתעתי" צפו

זהו סיפורו המדהים של מאיר זיידורף, בן למשפחה חסידית בבני ברק, נוכל סדרתי שהתחזה לקצין בשב"כ, באו"ם ובמארינס, ועבריין מורשע שהוציא מיליוני שקלים מאנשים במרמה.

סיפורו של המתוחכם שבנוכלי ישראל, שודר לאחרונה בערוץ 2, והשידור הזה הזכיר לגרשון רוקח, מהנדס חרדי, את האיש אותו הכיר היטב.

"הוא הצליח לעבוד על ראשי מערכת הביטחון הישראלית, מי שדיבר איתו 5 דקות הוקסם והאמין לכל מילה שלו", הוא אומר ל'בחדרי חרדים'.

סיפורו של זיידוף, פורסם באתר "פוסטה", לפי האתר האיש נהג להציג את עצמו כאיש רם דרג במערכות ביטחוניות בינלאומיות שונות ובפני הסובבים אותו, זייף מסמכים, התהלך במדים שנראים כמדי צבא זר, החזיק שלא כחוק ברכב קאדילק מפואר, רשם חברה תחת השם "ארגון איחוד מדינות אירופה בע"מ", בדה שיחות טלפון ומכתבים מאנשים רמי דרג כגון הרמטכ"ל וראש השב"כ, והגדיל לעשות כשסיפר שביצע משימות מעבר לקווי האויב.

לרוקח, הייתה הכרות מוקדמת עם האיש שבהמשך הפך לפטריק מקנזי: "מאיר עבד אצלי בתקופות שונות", הוא מספר, "הוא היה חייל בישיבת הסדר, ובזמן שהיה אמור להיות בישיבה הגיע אלי לעבוד קצת, הוא מוכשר מאד".

צפו בראיון:


"עלי הוא לא הצליח לעבוד כי אני הכרתי אותו מילדות, הוא היה מחלק צדקה לכל דיכפין, עד כדי כך שבלונדון הוא היה כתובת לכל אדם שהיה זקוק לעזרה, כולם ידעו שהוא תורם לפחות 100 לירות סטרלינג לכל דכפין".

"לא הופתעתי מהסיפורים עליו, הוא תמיד היה מסובב את כולם, הוא לפעמים היה מופיע לזמן מסויים ואז נעלם, הוא תמיד הסתובב על הרבה כסף, הוא תמיד חילק לחברים, אני יודע שהוא עזר למאות בני אדם".

זיידורף, כיום בן 45, גדל במשפחה חסידית על קו התפר בין בני ברק לפרדס כץ, למד בישיבות חרדיות והצטיין בלימודיו. למרות זאת הוא התקשה למצוא עצמו במסגרת החרדית, התרחק מהמשפחה ומאורח החיים החרדי, ופנה לאפיקים אחרים.

ההסתבכות הראשונה שלו היתה בשנת 1996 כאשר התחזה לקצין חקירות בשב"כ, הוגש נגדו כתב אישום, אלא שאז ההליכים נגדו הופסקו ונקבע כי הוא זקוק לטיפול במסגרת אשפוז פסיכיאטרי.

לאחר הפרשה עזב זיידורף את הארץ, אבל ביוני 1998 נעצר שוב, והפעם בחשד בחשד להברחה וייבוא של 5 ק"ג הרואין לישראל. העצור הטרי הסכים לשתף פעולה עם המשטרה, ואפילו להעיד במשפט ניסיון רצח של עבריין ישראלי מאוד מפורסם, בתמורה להסכם עד מדינה שיביא לשינוי זהותו וביטול תיק הסמים נגדו. ההסכם נחתם, זיידורף העיד במשפט, אבל השופטים לא התרשמו מהעד של המדינה, הם מתחו ביקורת נוקבת על עדותו הבלתי אמינה וזיכו את הנאשמים, מה שהוביל את הפרקליטות והמשטרה להתנער מההסכמים להגן עליו ולסייע לו בזהותו החדשה, כמאיר מקנטי.

עד המדינה שנזנח, בצדק או שלא, עזב בשנת 1999 את הארץ, שוב לארצות הברית, וגם שם הוא הסתבך, בעבירות גניבה. מאוחר יותר ריצה 27 חודשי מאסר בכלא האמריקאי, לאחר שהשתמש בדרכון מזויף.

תפקיד בנאט"ו

לפי האישום, הקאדילק המפוארת של מקנטי היא בכלל של קרובת משפחה שלו, שנכנסה לארץ כתיירת וייבאה לכאן את המכונית, אולם כשעזבה את ישראל השאירה את הרכב ברשותו של מקנטי, שנהג בו ללא ביטוח חובה תקף, ללא תשלום מכס, ללא רישיון רכב ועוד. זאת עד שנעצר, ב-10 למרץ 2010.

באישום נוסף מסופר כיצד ב-2 לספטמבר 2009, פנתה אשה מסוימת למקנטי על רקע היכרות קודמת בין אחיה לבינו, בעקבות חתימת ביטול ויזת תייר בדרכונה. הוא הציג עצמו כבעל תפקיד בכיר במערכת הביטחון, ובין היתר, כאחראי על מחלקת אשרות העבודה (ה"גרין קארד") בשגרירות האמריקאית. בשיא הנון-שאלאנט הוא שלף עט, חתם ואפילו הוסיף חותמת מאחת החותמות שלו, ללא סמכות, ממש כאילו הויזה הוחזרה להיות בתוקף.

בכלל, דומה שזיוף היה משהו שמקנטי הכניס לכאורה לשגרת היום: בעת שגר בראש העין, הוא זייף עשרות מסמכים ותעודות, מגיני הוקרה ומכתבים, באופן שבו נשאו את שמו ואת הלוגו של גופי בטחון שונים בארץ ובחו"ל, כשהם נחזים להיראות מסמכים רשמיים ועשויים להטעות. כמו כן זייף מסמכים הנחזים להיראות כמכתבים מבכירים במערכות הביטחון בישראל, עליהם חתם בשם אותם בכירים.

באישום אחר, קרובת משפחה של אשתו של מקנטי התרשמה מאוד יחד עם בעלה מ"תפקידו רם הדרג של מקנטי בנאט"ו" והחליטה להתייעץ איתו כיצד להשקיע כסף שקיבלו ממכירת נכס מקרקעין. מקנטי לא מצמץ כאשר הציע להשקיע את הכספים בבנק זר, בהתאם "לתנאים להם הוא זכאי כדיפלומט". הסכם בינו לבין בני הזוג נחתם, ובחודש יולי 2008 העבירה האישה 846 אלף שקל לאחד מחשבונותיו של מקנטי. בעלה העביר לידי מקנטי 50 אלף דולר.

ואז החלה ההסתבכות: תחילה טען מקנטי שהכסף עוכב ברשות להלבנת הון בבריטניה ובהמשך טען שעוכב בבנק ישראל. הוא הציע לבני הזוג להשתתף במכרז של כלי רכב כדי לפצות אותם על העיכוב, קיבל 4,500 דולר נוספים, וכשביקשה האישה מידע על ההתנהלות הכספית של הפיקדון, נמסר לידיה מסמך מזויף.

באישום נוסף מסופר כיצד מקנטי הוציא במרמה למעלה מ-100 אלף שקל ממנכ"ל חברה העוסקת בהתקנת ציוד בכלי רכב, תוך שהוא מנצל את דמות הקצין מהאו"ם. אישום אחר מספר כיצד רימה בעל עסק לייצור גביעים ומזכרות כשרכש ממנו מיני פריטים עם לוגו האינטרפול אך לא שילם עליהם.

מקנטי יסדר



במקרה אחר הציג עצמו מקנטי כאחראי על גיוס אנשים לתוכניות חכירה בבריטניה, והוציא במרמה 20 אלף שקל מרואה חשבון מטירה שרצה להגר עם משפחתו לבריטניה. מובן שעבור הכסף קיבל האיש טפסים, קבלות ותעודות, אך הן היו מזויפות.

כושר ההתחזות של מקנטי הלך והתפתח, ולפי אישום אחר, הוא גם התחזה לקצין במארינס שמחזיק במשרד בשגרירות הבריטית בישראל. כך השיג לעצמו 20 אלף שקל נוספים, מבחור שרצה דרכון בריטי והסכים לשלם את הסכום הזה עבור "אגרות". כמובן שתעודת התושב הבריטית שהעביר מקנטי לאיש הייתה מזויפת. והיה גם תושב טירה, ש"ייבא" באמצעות מקנטי מכונית קאדילק מאובזרת לישראל. הוא שילם למעלה מ-300 אלף שקל עבור הרכב, אבל לא ראה אותו מעולם.

בין היתר, רשימת הקורבנות של מקנטי כוללת גם בעל מוסך שהתפתה לשלם 90 אלף שקל עבור חלקי חילוף מיוחדים לקאדילק, אותם לא ראה מעולם; אנשים ש"רכשו" דירות וירטואליות בלונדון תמורת מאות אלפי שקלים. בין הקורבנות גם קב"ט המועצה האזורית גולן, שנתן למקנטי למעלה מ-10,000 שקל כדי לרכוש רכב, אך לא קיבל את הרכב מעולם.

אחד הסיפורים היותר מעניינים בפרשה הוא הסיפור על פגישה בינו לבין שוטרים במשטרת ישראל. לפגישה ביניהם הגיע מקנטי בקאדילק עם לוחיות זיהוי זרות ובתוכו תלויים מדים הנחזים להיות מדי צבא זר ועליהם דרגות. ברכב הוצב מתקן עבור נשק ובתוכו כלי הנחזה להיות כלי נשק. הרכב אף אובזר בפנסי משטרה, מכשירי קשר, אנטנות ומערכת כריזה, ואילו מקנטי לבש חליפה כשעל דש הז'קט סיכות שונות.

הוא הציג את עצמו כבעל דרגת אלוף בצבא ארה"ב, כפרוד העובד כנספח צבאי של נאט"ו בישראל מטעם הכח הרב לאומי ותיאר ביקורים שלו בעזה ובמדינות אויב. בתחילת ההיכרות טען מקנטי כי ביכולתו לסדר עבור השוטרים משרה בשגרירות ארה"ב.

על מקנטי הושתו מלבד 10 שנות מאסר גם 18 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 200 אלף שקל או 20 חודשי מאסר תמורתם, וגם פיצוי למתלוננים, בסך כולל של כשני מיליון שקל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!