מה יש באולמרט שאין באחרים?

גל המצפון הרגיש שתקף לאחרונה רבים בתקשורת הישראלית ובמערכת הפוליטית כלפי האסיר וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט היה מרגש למדי. קריאות לשיחרורו המוקדם מהעונש המועט שנקצב לו גם כך, זעקה לרחמים והבנה כלפי מי שביצע עבירות חמורות רק בגלל ש.. שמה? שהוא ראש הממשלה לשעבר? כי כלפי נשיא המדינה משה קצב אף אחד לא היה כזה רחמן. אולי זה בגלל הייחוס המשפחתי? בכל זאת, אליטה אשכנזית כמו של אולמרט לא יכולה לשבת בכלא כמו אחרון העבריינים המזרחיים שעברו את אותן עבירות או אפילו פחות חמורות (כי בכל זאת הם לא היו בעמדה פוליטית בכירה כשל אולמרט בזמן ביצוע העבירות), או אולי זה בכלל סיבה אחרת שאנחנו יודעים אבל מכחישים, כי פשוט לא נעים לדבר עליה והיא העובדה - שיש אנשים במדינת ישראל הקטנה שחשים שחלק קטן וספציפי מהחברה הישראלית פשוט צריך להיות מורם מעם ויהי מה. למה? כי ככה הם החליטו שם בקומונה המשפחתית של המיוחסים.

אני בהחלט יכולה להבין את מקורביו של אולמרט שעומלים בקמפיין היום יומי למען שחרורו, אבל את כל הכתבים, הפובליציסטים, חברי הכנסת והשרים שגילו פתאום את הרוך והחמלה כלפי איש שאין כינוי אחר לו חוץ ממושחת, פה כבר עברה הצביעות שלהם כל גבול. למה הוא כה מורם מעם עבורכם? האם מעשי השחיתות שלו מתקבלים על הדעת לעומת אחרים? האם הייתם סולחים כל כך מהר לחרדי, מזרחי, או אישה שביצעה את אותם מעשים? ההיסטוריה המאוד אחרונה מוכיחה שלא.

ניסיתי לחשוב מה כל כך מאדיר את אולמרט בעיניהם. הרי אין לו איזו מורשת קרב גדולה, או קדנציה מפוארת להתפאר בה. כן, הוא היה ראש עיר, חבר כנסת ושר בתפקידים שונים במהלך חייו כמו רבים וטובים ממנו וכן, הוא היה ראש ממשלה כברירת מחדל אחרי לכתו של ראש הממשלה לשעבר אריק שרון ז"ל, אבל חוץ מזה וממעשי השחיתות שלו, כל מה שהוא השאיר אחריו זה 121 חיילים ו 44 אזרחים שנהרגו במלחמה שנתפשת בקרב רוב הציבור הישראלי ככישלון עצום – מלחמת לבנון השנייה; מלחמה שהחלה קצת אחרי מינוי כושל ומכשיל של עמיר פרץ לשר הביטחון בידיעה גמורה וברורה שזה הולך למקום רע, רע מאוד - כשראש הממשלה אהוד אולמרט אף יוצא במשפט מקדים לתקשורת לפני היציאה למלחמה כשהוא אומר שהוא יודע שיש חיילים שיחזרו בארונות, משפט מחריד ומזעזע שאף ראש ממשלה לפניו לא העז להגיד אל מול חיילים רגע לפני שהם יוצאים לשדה הקרב. לאחר המלחמה שבה אכן חזרו ארונות רבים, נמתחה ביקורת קשה על הדרג המדיני ועל הפיקוד הצבאי הבכיר על דרך ניהול המלחמה. מחאה ציבורית אף גרמה להתפטרותם של שר הביטחון עמיר פרץ, הרמטכ"ל דן חלוץ ואלוף פיקוד הצפון אודי אדם.

בל נשכח כמובן גם את הגעת עשרות אלפי המסתננים הלא חוקיים תחת משמרתו של אולמרט, כשידוע היום לכל, כי אשתו עליזה אולמרט מורה באותם ימים לשר הפנים דאז מאיר שטרית להעלים עין מכניסתם של המסתננים, לא להחזיר אותם בנוהל החזרה חמה, לא לסגור את הגבול ואף לפרוק אותם בשכונות מצוקה שונות ברחבי הארץ כשהעיקרית שבהם היא דרום ת"א - הרחוקה אלפי שנות אור ממשפחת המלוכה של אולמרט ויקיריו.

אכן מורשת לתפארת שתיזכר עוד לדורות רבים קדימה.

אם כך, עולה המסקנה כי משהו אחר כנראה קוסם לכל אותם הקוראים להפסיק את ההתעללות בחסר הישע אהוד אולמרט ולשחררו תיכף ומיד.

הדבר היחיד שגורם לי להסכים איתם, היא הבושה הכה גדולה ברחבי העולם, שאחרי חברי כנסת, שר פנים, שר אוצר, נשיא מדינה ורב ראשי, עכשיו גם ראש ממשלה לשעבר יושב בכלא. איו ספק, כבוד זה לא מוסיף לנו ואולי על זה חשב אהוד אולמרט כשביצע את המעשים שבגינם הוא בכלא עכשיו – שאיש במעמדו עם כל כך הרבה כח ועוצמה, לא באמת ישפט ויכנס לכלא על מעשיו.

אבל זה קרה, למרות הכל, והנזק היחצני כבר חוגג ברחבי העולם, אז אם זה כבר קרה אולי כדאי שפשוט תפסיקו את קמפיין – "אולמרט לחופש נולד" ופשוט תנהגו בו כאחד האדם, לטוב ולרע. ישנם אנשים חפים מפשע שישבו בכלא שנים על לא עוול בכפם ולא קיבלו את אותו היחס המלטף. אז אתם רשאים להירגע ולשים דברים בפרופורציות. כן, הוא ראש הממשלה לשעבר אבל זורם בו אותו דם שזורם בכל אזרח ישראלי אחר ולכולם יש זכויות, אבל לכולם גם יש חובות – חובות שגם רמי דרג כמו אולמרט צריכים לשלם. מספיק עם קיצורי הדרך, מספיק עם הקומבינות, מספיק עם שיטת האיפה ואיפה. אתם רוצים שוויון נכון? אז שוויון עד הסוף, לא רק איפה שנוח לכם.

"לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה"(דברים כה, פסוק יד).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!