בנק ישראל: העלאת מיסוי הדלק אינה תועלתית
לדברי עורכי המחקר, בגלל מחסור בתחליפים - לא משפיע המס לטובה על הסביבה ומאבד את מטרתו • לעומת זאת, המיסוי על כלי הרכב הוכיח את עצמו
- אבי גליק, בחדרי חרדים
- ט' אדר ב' התשע"א
- 1 תגובות
בנק ישראל. צילום יחצ
בנק ישראל מפרסם היום (ג) מחקר המנתח את השפעות המיסים הסביבתיים (מיסים שנועדו לצמצם פגיעה בטבע).
לדברי עורכי המחקר, בישראל הועלו בשנים האחרונות מספר מיסים סביבתיים, רובם באו כתחליף למיסים ישירים שהופחתו.
השוואה בין-לאומית מלמדת שב-2008 תקבולי המיסים הסביבתיים היוו כאחוז מהתמ"ג בישראל והיו גבוהים ביחס לממוצע במדינות המפותחות, בעיקר בגלל תקבולים גבוהים מענף הרכב והדלק.
התקבולים הגבוהים של המיסים הסביבתיים מענף הדלק והרכב בישראל נובעים משילוב של שיעור מס קנייה גבוה על רכב ומיסים גבוהים על הדלק, ומהיעדר תחבורה ציבורית באיכות מספקת, שבעטיו חלק ניכר מהאוכלוסייה נשען על כלי רכב פרטיים. אלו גורמים לקשיחות בביקושים לדלק ביחס למחירו, ובכך הופכים את המסים הסביבתיים על הרכב והדלק למקור הכנסות משמעותי, בלי לתקן את ההשפעות החיצוניות השליליות.
המיסים הסביבתיים שלא מענף הרכב והדלק מהווים נתח זניח בתקבולי המיסים הסביבתיים בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות האחרות. ההכנסות ממיסים אלו צפויות לגדול בעתיד, כתוצאה מחוקים סביבתיים חדשים שיצופו בשנים הקרובות ככל הנראה, ובעיקר בתחום הטיפול בפסולת.
בינואר 2011 הועלה הבלו על הדלק לסוגיו ב-20 אגורות לליטר, זאת במטרה לצמצם את גירעון הממשלה. בפברואר ביטלה הממשלה את העלאת הבלו. גם לאחר העלאת הבלו, שיעורו במחירו של הבנזין לצרכן בישראל (43 אחוזים) דומה לשיעורו הממוצע במדינות המפותחות שאינן מפיקות נפט. עם זאת, השילוב של מס הקנייה הגבוה על הרכב והעלאות הבלו האחרונות הגבילו משמעותית, כנראה, את היכולת להשתמש בכלים אלו להגדלת תקבולי המיסים בעתיד.
במקביל נכנסו לתוקף, בשנת 2009, שתי רפורמות במיסוי על רכב. המרכזית שבהם נכנסה לתוקף באוגוסט 2009 במסגרת רפורמת "המיסוי הירוק", ששינתה את אופן חישוב מס הקנייה המוטל על רכבים: במקום מס בשיעור אחיד שיעור המס תלוי במידת זיהום האוויר שהרכב מייצר. רפורמה זו פעלה לעידוד רכישת רכבים פחות מזהמים, נתונים ראשוניים מלמדים שרפורמת "המיסוי הירוק" תרמה לצמצום זיהום האוויר ללא שינוי נטל המס, וזאת באמצעות הסטת הביקושים – ירידה של 5% ברכישת רכבים שדרגות הזיהום שלהם גבוהות ועלייה דומה ברכישת רכבים שדרגות הזיהום שלהם נמוכות יחסית. זאת בניגוד להעלאת הבלו על הדלק, שהשפעתו על הביקושים נמוכה מאוד בעיקר בגלל מחסור בתחליפים.
חלקם של המיסים הסביבתיים האחרים – אלו שאינם נובעים מענף הרכב והדלק – מתוך סך המסים הסביבתיים זניח: 3 אחוזים בממוצע במדינות המפותחות. ישראל, כמו רבות מהמדינות המפותחות נמצאת בשלבים שונים של יישום רפורמות להגדלת שיעורם של מסים אלו, והם צפויים להוות רכיב גדול יותר בתקבולי המסים בעתיד. רפורמות אלו כוללות העלאת היטלים על ביוב, טיפול בפסולת, שיקום מחצבות נטושות, וכן הטלת אגרות גודש ומיסוי על פליטת מזהמים לאוויר.
מבין המיסים הסביבתיים האחרים בולט המס על הטמנת פסולת ביתית. מחיר הטמנת פסולת בישראל היה עד כה נמוך מאוד ביחס למקובל במדינות המפותחות, ולא יצר תמריצים לעבור לשיטות מתקדמות של טיפול בפסולת. בדצמבר 2010 הוחלט על העלאה מדורגת של היטל ההטמנה לפסולת ביתית מעורבת ב-10 ש"ח לטונה בכל שנה עד לסכום של 90 ש"ח לטונה בשנת 2015. במהלך 2010 חוקקו גם חוק האריזות, המרחיב את חוק הפיקדון, וחוק מחזור הצמיגים, המטילים על היצרנים את האחריות למחזור המוצרים. חוקי הטיפול בפסולת צפויים להגדיל את חלקם של המסים הסביבתיים האחרים בסך המסים הסביבתיים, ואלו צפויים להגיע ל-0.16% מהתוצר ב-2015.
לקבלת מידע על ביטוח רכב מחברת מגדל לחץ כאן
לדברי עורכי המחקר, בישראל הועלו בשנים האחרונות מספר מיסים סביבתיים, רובם באו כתחליף למיסים ישירים שהופחתו.
השוואה בין-לאומית מלמדת שב-2008 תקבולי המיסים הסביבתיים היוו כאחוז מהתמ"ג בישראל והיו גבוהים ביחס לממוצע במדינות המפותחות, בעיקר בגלל תקבולים גבוהים מענף הרכב והדלק.
התקבולים הגבוהים של המיסים הסביבתיים מענף הדלק והרכב בישראל נובעים משילוב של שיעור מס קנייה גבוה על רכב ומיסים גבוהים על הדלק, ומהיעדר תחבורה ציבורית באיכות מספקת, שבעטיו חלק ניכר מהאוכלוסייה נשען על כלי רכב פרטיים. אלו גורמים לקשיחות בביקושים לדלק ביחס למחירו, ובכך הופכים את המסים הסביבתיים על הרכב והדלק למקור הכנסות משמעותי, בלי לתקן את ההשפעות החיצוניות השליליות.
המיסים הסביבתיים שלא מענף הרכב והדלק מהווים נתח זניח בתקבולי המיסים הסביבתיים בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות האחרות. ההכנסות ממיסים אלו צפויות לגדול בעתיד, כתוצאה מחוקים סביבתיים חדשים שיצופו בשנים הקרובות ככל הנראה, ובעיקר בתחום הטיפול בפסולת.
בינואר 2011 הועלה הבלו על הדלק לסוגיו ב-20 אגורות לליטר, זאת במטרה לצמצם את גירעון הממשלה. בפברואר ביטלה הממשלה את העלאת הבלו. גם לאחר העלאת הבלו, שיעורו במחירו של הבנזין לצרכן בישראל (43 אחוזים) דומה לשיעורו הממוצע במדינות המפותחות שאינן מפיקות נפט. עם זאת, השילוב של מס הקנייה הגבוה על הרכב והעלאות הבלו האחרונות הגבילו משמעותית, כנראה, את היכולת להשתמש בכלים אלו להגדלת תקבולי המיסים בעתיד.
במקביל נכנסו לתוקף, בשנת 2009, שתי רפורמות במיסוי על רכב. המרכזית שבהם נכנסה לתוקף באוגוסט 2009 במסגרת רפורמת "המיסוי הירוק", ששינתה את אופן חישוב מס הקנייה המוטל על רכבים: במקום מס בשיעור אחיד שיעור המס תלוי במידת זיהום האוויר שהרכב מייצר. רפורמה זו פעלה לעידוד רכישת רכבים פחות מזהמים, נתונים ראשוניים מלמדים שרפורמת "המיסוי הירוק" תרמה לצמצום זיהום האוויר ללא שינוי נטל המס, וזאת באמצעות הסטת הביקושים – ירידה של 5% ברכישת רכבים שדרגות הזיהום שלהם גבוהות ועלייה דומה ברכישת רכבים שדרגות הזיהום שלהם נמוכות יחסית. זאת בניגוד להעלאת הבלו על הדלק, שהשפעתו על הביקושים נמוכה מאוד בעיקר בגלל מחסור בתחליפים.
חלקם של המיסים הסביבתיים האחרים – אלו שאינם נובעים מענף הרכב והדלק – מתוך סך המסים הסביבתיים זניח: 3 אחוזים בממוצע במדינות המפותחות. ישראל, כמו רבות מהמדינות המפותחות נמצאת בשלבים שונים של יישום רפורמות להגדלת שיעורם של מסים אלו, והם צפויים להוות רכיב גדול יותר בתקבולי המסים בעתיד. רפורמות אלו כוללות העלאת היטלים על ביוב, טיפול בפסולת, שיקום מחצבות נטושות, וכן הטלת אגרות גודש ומיסוי על פליטת מזהמים לאוויר.
מבין המיסים הסביבתיים האחרים בולט המס על הטמנת פסולת ביתית. מחיר הטמנת פסולת בישראל היה עד כה נמוך מאוד ביחס למקובל במדינות המפותחות, ולא יצר תמריצים לעבור לשיטות מתקדמות של טיפול בפסולת. בדצמבר 2010 הוחלט על העלאה מדורגת של היטל ההטמנה לפסולת ביתית מעורבת ב-10 ש"ח לטונה בכל שנה עד לסכום של 90 ש"ח לטונה בשנת 2015. במהלך 2010 חוקקו גם חוק האריזות, המרחיב את חוק הפיקדון, וחוק מחזור הצמיגים, המטילים על היצרנים את האחריות למחזור המוצרים. חוקי הטיפול בפסולת צפויים להגדיל את חלקם של המסים הסביבתיים האחרים בסך המסים הסביבתיים, ואלו צפויים להגיע ל-0.16% מהתוצר ב-2015.
לקבלת מידע על ביטוח רכב מחברת מגדל לחץ כאן
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות