"שם היה יותר בטוח" • ימי משפחת פוגל בנצרים • ראיון

אנשי היישוב נצרים היו שנים ארוכות שכניהם של בני משפחת פוגל. עד לבואה של תוכנית ההתנתקות שהצליחה להפריד את המשפחות.

• טבח באיתמר – סיקור מיוחד

יצחק ואזנה, תושב נצרים לשעבר, ומי שהכיר את משפחת פוגל במהלך עשרת השנים האחרונות מספר ל'בחדרי חרדים' על תקופת הגירוש בה משפחת פוגל נרתמה למען שאר בני היישוב:

"משפחת פוגל הגיעו לנצרים לפני 8 וחצי שנים", מספר ואזנה. "אודי הגיע ללמוד כאברך בכולל ביישוב, לפני כן הוא למד בכוללים שונים ברחבי הארץ ביניהם גם במבשרת ציון.

"אודי התבלט כבחור מוכשר ושקדן, כל דרכיו התאפיינו בשקט, צניעות וענווה.

"בד בבד, הוא הקים כיתת כוננות ביישוב שתפקידה היה לתת מענה ראשוני במצב חירום".

• איך הורגשה תקופת הגירוש?

"זאת הייתה תקופה קשה מאד לכל בני היישוב. קיבלנו החלטה אסטרטגית שאנו שומרים בכל מחיר על שגרת החיים והשפיות. מבחינתנו הנורמליות של החיים המשיכה.

"במקביל, אנשים יצאו להפגנות שקטות ולפעילות נגד הגירוש. השגרה הזאת נתנה את הכוח לאנשים להמשיך הלאה. משפחת פוגל מהבחינה הזו לא היו יוצאי דופן.

"היא הייתה משפחה שתמיד הייתה מחושבת ונמצאה בשליטה גם במצבים קשים מאין אלו.

• אתה חושב שלולי ההתנתקות כל זה לא היה קורה?

"רבונו של עולם מנהל את העולם ואנחנו עובדים אצלו ולא ההפך, לא ניתן לדעת מה היה קורה ואיך".

ואזנה מספר כי במהלך מגורי משפחת פוגל בנצרים אירע לאודי נס גלוי: כאשר הלך יום אחד למקווה, נפל פצמ"ר כמה מטרים ספורים ממנו, והוא ניצל מהנפילה.

• האם שם בנצרים היה יותר בטוח?

"היינו נתונים כל הזמן להתקפות שונות ולחדירות של מחבלים. כך לדוגמא, הייתה חדירה שנחטפו בה שלושה חיילים, היה מקרה אחר של חדירה של שני צעירים ערביים שהסתובבו שעות ארוכות ביישוב ונתפסו אחרי מרדף ארוך.

"אך הרגשת החירום בנצרים הייתה שגרתית. התושבים הרגישו שצריך להיות במצב כוננות. היינו תמיד עם עין פקוחה. אך אני מבין שגם באיתמר וגם באריאל יש נוהלי ביטחון".

על ההחלטה לעבור להתגורר באריאל היו אחראים בין היתר משפחת פוגל. "הם היו הראשונים שהניפו את הדגל הזה ואמרו: 'אנחנו לא עסוקים לחטט בפצעים ישנים. איפה שיש התנתקות אנחנו נוסיף התחברות'", מסכם ואזנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!