שירות אזרחי או גיוס לצה"ל? • פרויקט מיוחד

בצה"ל וברשויות המדינה עסוקים בחודשים האחרונים בהגשמת חלום ישן: גיוס המוני של חרדים לשרות צבאי ואזרחי.

לטובת העניין, הבטיחה הממשלה להקצות 130 מיליון שקל בתוספת 70 מיליון שקל בשנה לפיתוח מסגרות חדשות בשירות האזרחי. היא הוסיפה הטבה נוספת בהורדת הגיל ממנו אפשר להתחיל לעשות שירות אזרחי ל-22.

אבל כל מי שמכיר מעט יותר את המטריה, מבין כי בציבור החרדי אין דילמה: כמעט כולם לומדים בישיבות – ודוחים גיוס. כל השאלה עוסקת באברך שסיים את פרק לימודיו והחליט (בעצת רבו, כמובן) לצאת למעגל העבודה.

שתי אופציות ניצבות בפניו: שירות צבאי באחד ממסלולי השח"ר או שירות אזרחי באחד הארגונים החרדיים.

לעיתים, מדובר בדילמה לא קלה. וזאת למודעי: אין מדובר בתנאים זהים. השירות הצבאי עיקרו משמעת, חיי קסרקטין ולבישת מדים. השירות האזרחי דומה למלאכה קלה, לעיתים קלילה.

ועל חובת השירות במילואים לאורך שנים, שמחייב השירות הצבאי, עוד לא דיברנו.

'דואר צבאי' ערך השוואה מרתקת של הנתונים היבשים, כפי שעולים מהאתרים הרשמיים של הגופים
המפעילים: אתר צה"ל ואתר השירות האזרחי.

בטבלה המצורפת שערכנו לא נספר נתון חשוב, המדבר בעד עצמו: תחושת ה'היימיש' המתאפשרת רק בארגון חסד או ישיבה המסייעת לנוער נושר, בהם ניתן לערוך את השירות האזרחי.

בהגיע זמן הכרעה (תרתי משמע) יש לערוך בירור מקיף יותר, שהרי הניסיון מלמד שלא כל מה שמובטח, אכן מתקיים.

מילון מושגים

השירות האזרחי מתמשך על פני שנה או שנתיים, על פי בחירת המתנדב. במקרה בו בוחר המתנדב לשרת שנה אחת בלבד, יכול הוא לפצל את שעות השירות ולפרוס אותן לשנתיים.

שירות מלא פירושו 8 שעות ביום; שירות מפוצל פירושו 4 שעות ביום.

במקרה של פיצול, ייחשבו השנתיים כשנת שירות אחת בלבד. לכל עניני שכר ו/או הטבות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!