"אין מקום לתינוק שלא נרשם טרם נולד"

מצוקת מעונות ומשפחתונים של התמ"ת בערים החרדיות מגדישה את הסאה. משפחות רבות שביקשו לרשום את ילדיהם הקטנים למעונות – כדי שיוכלו לצאת לעבוד וללמוד, מי באקדמיה ומי בכולל, נתקלים במצב אומלל ונואש של חוסר מקום. במקרים נואשים של חוסר ברירה הם שולחים לפרטי, שם הם נאלצים לשלם כסף רב ועל תנאים לא מי יודע מה, בלשון המעטה.

ד' מבני ברק, ניגשה כבר מזמן לחפש מעון לבתה בת החצי שנה ונדהמה לגלות כי על רישום בתה הבכורה, היתה צריכה לחשוב כבר בתקופת ההריון. "אני אישה חרדית שלא קונה אפילו בגד לפני הלידה. אז לרשום למעון? איך אומרים לי כזה דבר בבני ברק"?. לא עזר כל לחץ. ברחבי העיר לא נמצא מעון שהסכים לקבל אליו את בתה הפעוטה בהסבר הפשוט שאין מקום.

גם מירי מפתחת תקווה מבהירה נחרצות כי בשכונת הדר גנים, השכונה הגדולה בעיר, ישנם בסך הכל שני מעונות של התמ"ת. "בושה", כך היא מגדירה את התופעה. ושרי מסכימה איתה בנוגע לפתח תקווה. "מצוקה נוראית".

"אין מקום לילד שלא נרשם לפני שנולד"

דבורי, אף היא מבני ברק, משתפת את 'לובי נשי' במסע התלאות שלה אודות חיפוש מעון: "נתקלתי בהרבה מאוד קשיים. את בכורתי הכנסתי למעון בגיל שנה וחצי, גרנו באשדוד. התרוצצתי בין מעון אחד לאחר, כי היו לי סטנדרטים גבוהים. לבסוף רשמתי אותה במעון מרוחק כעשרים דקות מהבית והייתי מרוצה. כשעברנו לבני ברק וילדתי את בני, היה ברור לי שאחזור על אותו ריטואל. כשניגשתי למלאכה התברר שהמבחר דל במיוחד, הסטנדרטים נמוכים בהרבה ממה שהתרגלתי. כשכבר התפשרתי, התברר שכלל אין מקום. 'אמרו לי שאין מקום לילד שלא נרשם לפני שנולד'.

כולם מתחילים בתינוקיה וממשיכים הלאה עד הסוף. בלית ברירה רשמתי לגן פרטי רחוק מהבית. את הקטנה כבר הבנתי שאין ברירה ורשמתי כשהייתי בהריון..."

גם ברמת בית שמש ובביתר מסתבר שלא חסרים חוסרים. "ברמה ג' יש שני מעונות קטנים ממש ומיליון ילדים", אומרת אסתי. "כמובן שיש זכות קדימה לאחים או ילדים ממשיכים. ברישום הכללי יש מקום לילדים בודדים".

"בבני ברק"? עונה לנו עוד תושבת מנוסה: "את צריכה להירשם כשאת בהריון או רק במחשבה על הריון. העומס מאפשר להם את האופציה של זלזול וחוסר מקצועיות. אין לחץ מתלונות, במקומך ירשמו עוד מאה אחרים".

שני, מתגוררת בבאר יעקב ומעלה נקודה כואבת נוספת: "יש מעון של התמ"ת אך אינו מתאים לציבור החרדי. מנצלים זאת לרעה בהקמת מעונות ללא תקנים, וזה המקום החרדי שניתן לשלוח".
"אכן", מאשרת ד' מבני ברק (מתחילת הכתבה – ש.ח), "משלא נותרה לי ברירה, והעבודה לוחצת, נאלצתי ללכת לחפש מעונות או משפחתונים פרטיים. העומס והצפיפות החרידו אותי. 20 ילדים בני שנה עם שתי גננות. איך אפשר להשתלט כך בכלל? ושלא נדבר על מחירים. מצד אחד רוצים שנשתלב בשוק העבודה, שלא נחיה כמו עניים ופרזיטים, ומצד שני לא מאפשרים לנו לעשות זאת. היכן המעונות של התמ"ת"?

זעקתן הכואבת של האמהות נשמעת, אם כי לא כל כך מתקבלת על אוזניים קשובות. מאות פניות שהגיעו אל חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה, גרמו לו ליזום דיון מיוחד בוועדת הכספים, ולנסות לקדם גם פתיחת משפחתונים. בדיון זה אושר תקציב של 8 מיליון שקלים, מה שלא פתר את הנושא שעדיין זועק לעזרה. לפני מספר שבועות נפגש מקלב עם מנכ"ל המשרד במטרה להגיע להבנות, ובסוף השבוע שעבר העלה שאילתה במליאה בפני השר חיים כץ – וזה השיב כי בשנת 2017 נתן משרד הרווחה 180 תקנים למעונות חדשים. המשמעות: 12000 מקומות לילדים נוספים. בנוסף, אמר השר, אין ביקוש בציבור החרדי.

האם אכן כך? אנו שואלים את עצמנו וקוראים היטב פעם נוספת את זעקת האמהות החרדיות.

אין דרישה? 5 שנים לא נפתח משפחתון וההורים נואשים

"אם יש 180 תקנים, מה קורה איתם"? שאלנו מקורבים למקלב. "זה בדיוק העניין: העבודה שלנו היא לבדוק שאכן נתנו התקנים והיכן הם". לצורך הדוגמה, מבדיקת 'לובי נשי', בחמש השנים האחרונות לא נפתח משפחתון אחד. יש חוסר ניהול משווע, ויש מקומות שיש בהם תקציב אך לא נפתחים מעונות.

"יש כאן בעיה הרבה יותר עמוקה", אומרים לנו מנהלי מעונות של התמ"ת ברחבי הארץ.

"החוסר במעונות נובע מהרבה סיבות. כל כך הרבה אנשים רוצים לפתוח, להשקיע את הכסף, אבל כמעט בלתי אפשרי. גם בגלל תנאים שהתמ"ת מבקש כגון: שטח מאוד גדול, שלא יהיה בשטח מסחרי, חלונות מסוימים, תקנים מסוימים, עד שמוצאים מקום שבו התמ"ת מאשר לפתוח מקום הנשמה יוצאת. ממש מסכת ייסורים. צריכים אישורי משרד הבריאות, כיבוי אש, ועוד. הם שולחים מהנדס בטיחות וחשמל ומדובר בהוצאות אדירות עד שמקבלים מהם סמל. למעשה הם מקשים על פתיחת המעון".
ומה לגבי מעונות פרטיים, אנחנו שואלים את מנהלי המעונות.

"מצד שני גם מעון פרטי לא בא בחשבון", הם מסבירים נחרצות "כי הורים לא רוצים לשלם 3000 שקל לילד כשיש מעון שמשלמים בו 500 שקלים והתמ"ת משלים. לכן מאוד קשה לפתוח. אנשים לא רוצים להיכנס לסרט הזה. יש לזה שם רע. עד שפותחים מעון זה לפחות שנה שלמה של סבל וגם סבסוד, כי עד שאין אישור של תמ"ת, הבעלים משלמים הכל".

האם מדובר באמת ברווחת הילד? לטענתם ממש לא. "הרבה מעבר לרווחת הילד. אם התמ"ת היה עובר דרך משרד החינוך היה יותר פשוט כי יש שם מקצוענים בתחום. למשרד העבודה והרווחה אין קשר לתחום חינוך והם לא מבינים באפשרויות. מה זה משנה אם זו קומת כניסה או אפשר שיהיו שלוש מדרגות ומן עליית מעלון בצד? יש דברים שהיה אפשר לפתור בקלות אבל הם לא בעניין של להקל".
עניין נוסף שדורש התייחסות בפני עצמה, הוא עניין האישורים שהתמ"ת מערים על הורים עד שהם מקבלים ניקוד לסבסוד הסכום שאותו ישלמו.

בעוד השאלות והתשובות עוברות ממשרד אחד לאחר, הורים וילדים רבים משלמים מחיר כבד.


ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה לדברים:

משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות רבה בקידום מערך המסגרות לגיל הרך, הכולל גיוס משאבים משמעותיים להרחבת היצע מעונות היום והמשפחתונים ושיפור מעמד המטפלת.

השר חיים כץ השיג תקציבים בהיקפים משמעותיים ביותר - 350 מלש"ח בכל אחת מהשנים 2017-2018 לטובת בניית מעונות יום חדשים, כאשר מסכומים אלה משוריינים 55% למגזר החרדי ולרשויות מאשכולות חברתי-כלכלי 1-4.

כספים אלה מוקצים לרשויות המקומיות במסגרת נוהל נגיש ומהיר, המאפשר מימון ממשלתי בהיקף שבין 90-100 אחוז מעלות הבינוי, הכרה בעלויות בנייה גבוהות, ללא חסמים בירוקרטיים ועוד.

בנוסף, הושגו משאבים משמעותיים גם להרחבת היצע המשפחתונים, שיאפשרו פתיחת למעלה מ-100 משפחתונים בשנה הקרובה- בסבסוד ובפיקוח המדינה.

באשר לקשיים בפתיחת מעונות חדשים- השנה נפתחו 24 מעונות המיועדים לתת מענה לאוכלוסייה החרדית, מתוכם 8 מעונות בעיר בני ברק, 3 מעונות בעיר אלעד, 2 מעונות בבית שמש, 3 מעונות בביתר עילית, 2 מעונות בפתח תקווה, מעון אחד במודיעין עילית ועוד 4 מעונות בשכונות חרדיות בערים מגדל העמק וחיפה.

בנוסף, נמצאים בתהליך מתן סמל (שמאפשר סבסוד לפעוטות) עוד 8 מעונות המיועדים לאוכלוסייה החרדית.

לסיכום, אנו פועלים להרחבת ההיצע לצד שיפור איכות הטיפול ודאגה לשלומם ובטיחותם של הילדים השוהים במסגרות אלה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!