ב'יתד' מסבירים למה שתקנו לקמפייני ה'פלג'

"כשהם מפתים להרבנים הנ"ל מאמינים להם, כי אינם מכירים מי ישר ומי עיקש", זה הציטוט שבחרו להציג ב'יתד נאמן' בתגובה עקיפה לקמפיינים השונים והטענות החריפות של 'הפלג הירושלמי' נגד 'יתד נאמן' ספציפית, ובכלל נגד 'דגל התורה' נציגיה ואף רבניה.

את הציטוט הם מציגים כחלק ממכתב שנמצא באוסף תכריכי מכתבים מהגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט זצוק"ל שנמסר לאחרונה למכירה פומבית. ביניהם נמצא מכתב נדיר בכתב ידו שנשלח לגאון רבי אלי' דוב לעוינזאהן זצוק"ל מקראטינגא, מכתב שהודפס בספר "הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ז"ל":

ב"ה ית"ש כ"א טבת תרכ"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו.

רב שלום וברכה ליד"נ הרב הג' חו"ב החה"ש י"א כ"ש מוהר"ר אלי' מקראטינגא נ"י ע"ש ז"ת וכא"ל שלי"ט

...ומה שכתב מעלתו להודיעו סיבת המריבה - מה שקורא מריבה אין פה שום מחלוקת, כי מחלוקת נקרא כששני הצדדים מריבים זה עם זה, כמו ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין, אבל כשהצד השני אין עונין כלל אין זו מריבה (עי' תויו"ט ד"ה זו מחלוקת קרח), וכן כאן המערערים שיחיו ויחזרו בתשובה מחפשים עלילות שקרים על הגאונים התמימים והישרים, על הרב הגאון דקוטנא שיחי' ועל הרב הגאון דקאליש שיחי' ועל אנשי האמת ישרי לב נ"י לבזותם הכא והתם. ואנשי האמת דפה אעפ"י שרואים ושומעים עלילות שקרותיהם ויכולים להתוכח עמהם פה ולהכחישם ולברר זכויותיהם, מ"מ שומעים חרפתם ובולמים פיהם ומשימים עצמן כחרשים וכאלמים, וכאין תוכחות בפיהם, כמו שכתוב אל תען כו', ובמשלי כ"ז באפס עצים אש תכבה ובאין נרגן מדון ישתק.

ומה שהתפלא מעלתו על האנשים אשר היו שקטים בחו"ל ובא"י מחזיקים במחלוקת, זהו שבחו"ל לא היה להם שום נסיון וכאן יש להם נסיון, ולא כל אדם יכול לעמוד בנסיון כמו שאנו מתפללים אל תביאנו לידי נסיון. וזה מסיבות שונות, זהו דרכם שלהם שיחיו ויחזרו בתשובה, כי חכמים המה [להרע ולהיטיב לא ידעו].

ואין החכמה שלהם אלא מהמלאך, עי' בתנא דבי אליהו זוטא פרק ג' אם עושה אדם את עצמו צדיק ולדבר אמת, מוסרים לו מלאך שמתנהג עמו בדרך הצדיקים ומדבר אמת, ואם עושה אדם את עצמו לכחש ולדבר שקר, מוסרין לו מלאך שמתנהג עמו בדרך כחש ולדבר שקר עי"ש עד סופו, בין לטוב בין למוטב על כל מה שמרגיל עצמו, מוסרין לו מלאך שנותן לו עצות להעמיד ולחזק השקר כדי שיאמינו לו הכא והתם.

וזה דרכם כשבאים לכאן אנשים חדשים מחו"ל, ממשיכים את לבביהם לנטות אחריהם ויפתום בספורי מעשיות כוזבות על הגאונים ואנשי אמת בעלילות שקרים מתחדשים לבקרים. ואם הוא פתי, מאמין להם לכל דבר, וכותב וחותם עמהם לכל פלסתר שכותבים ומדפיסים להפיצם בחו"ל בלשון הרע שונות, וכיון שעבר ושנה נעשית לו כהיתר לחתום ולבזות, ולכבוד יחשב לו שגם הוא מן החשובים כקול הסירים, ולמצוה יחשב לו לפרסם את החנפים לפי דמיונו.

ואם אינו פתי, אבל עני הוא וטפלי תלוים בו ומחוסר כל, משחדין אותו בדברים ובממון, ויאמרו לו שאם יחזיק עמהם יהיה לו כל טוב, ואם לאו יהיה חסר וריק, והעניות מעברת את האדם על דעתו ועל דעת קונו.

ואם אינו דל ולא פתי ואינו רוצה לשמוע דבריהם, והם מקוים שדבריו יהיו נשמעים בחו"ל, מבקשים ממנו שיעשה שלום ביניהם ובין הרבנים ואנשי אמת נ"י, ובעבור זה יש להם יד לבא אצלו בכל עת, ומספרים לו כל התלאות אשר יש להם מהרבנים ואנשי האמת, וממשיכים את לבבו בשקריהם עד שנמשך אחריהם וכותב עמהם לעזור להם, ואומרים בחו"ל "הלא זה האיש אין לו שום פניה ומחזיק עמהם, מסתמא האמת אתם".

ויתר הדברים מבוארים במה שהדפיסו הגאונים הצדיקים שיחיו הנקרא "אמת ומשפט", ומפני כבוד ירושלם יסתירו הדברים ולא יגלו אלא לצנועין, והעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל וכו'.

ומה שכתב מעלתו להודיעו סיבת המחלוקת, אין אתנו יודע עד מה, רק אנחנו רואים שהם כים נגרש לא יוכלו השקט, ובכל עת מפתים לאנשים שיעזרו אותם במחלוקתם, ולא טוב להעוזרים כי שגגה היא, ששכחו מה שמבואר במדרש רבא ובתנחומא פר' קרח "בא וראה כמה קשה המחלוקת, שכל העוזר במחלוקת הקב"ה מאבד זכרו, שכן כתיב ואש יצאה מאת ד' ותאכל את הר"נ איש וכו', ובמחלוקת של קרח תינוקות בני יומן נשרפו ונבלעו בשאול תחתית, דכתיב ונשיהם ובניהם וטפם".

וחשבנו אולי הם ממה שאמרו בסוטה בעקבות משיחא כו', או אולי ח"ו איזה מהם ממש"א בחגיגה [יד. ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם כו'] ועי' תוס' י"ד ד"פ, או ח"ו יש בהם ממה שאמרו בהזוהר בראשית דף כה וז"ל הזוהר: וחמש מינין אינון בערב רב כו' ומאלין דאשתארו מנהון בגלות רביעאה אינון רישין בקיומא סגי, ואינון קיימין על ישראל כלי חמס כו' ושם ב' ענקים מינא חמישאה דאינון מזלזלין לאילין דאיתמר בהון וענקים לגרגרותיך.

אמנם ח"ו לחשוב זאת על עם היושב בציון! כי כל העדה כולם קדושים ועוסקים בתורה ובמצוות ובגמ"ח, אין למצוא עיר כזאת בקריות חוצה לארץ כמו בקרית מלך רב, ואיני חושד ח"ו לשום אדם, ודאי עלייתם היתה לשם שמים כמו שאנו מתפללין רצוננו לעשות רצונך ומי מעכב וכו', ובפרט כל אחד מחו"ל כי סליק לא"י עדיף ב' פעמים מכמו שהיה בחו"ל (עי' כתובות מה: ומנחות מב) רק יש איזו אנשים מעוטים דמעוטים אשר יצרם מתגרה בהם, והם כים נגרש השקט לא יוכלו.

ובל אשא את שמותם על שפתי שלא לבזותם, שגם שהם ניכרים מדבריהם וממכתביהם הם הגורמים ולא אנחנו, אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר, אם אספר כמו, הנה דור בנים אבגד כמ"ש (קדושין לו.) בין כך ובין כך אתם קרוים בנים, ואם כעבדים כתיב אל תלשן עבד, אם לא אומר פן יאמינו אנשי חו"ל לדבריהם ולמכתביהם ולהדפסתן עמל ושקר בדוי, ויהיה חילול השם ח"ו.

אגלה קצות דרכיהם ואכסם כלילה, אנשים המיעוטים אנוסים מיצרם כמ"ש (קדושין ל:) יצרו של אדם מתגבר ומתחדש עליו בכל יום בתחילה התעם ולבסוף בקרבם, וכמ"ש יומא ס"ט סנהדרין סד: בייא בייא כו' ועדיין מרקד בינן, ובסנהדרין נב: מניח עכו"ם ומתגרה בבר ישראל "ובתלמידי חכמים יותר מכולם", ופי' בתנא דבי אליהו שמסיתם גם על ביטול תורה, עי' תנא דבי אליהו סוף פרק ד', ד"א מחו"ל כי סליק לא"י עדיף ד' פעמים כנ"ל וכל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, וקדושת ירושלים מבני היכלא דמלכא, "מובן שמניח שאר עיירות חו"ל ומתגרה ח"ו בירושלים", רחמנא ליצלן וישים בליבנו לעבדו בלב שלם באמת ובתמים.

והעיקר שהיצר מסית על ביטול תורה ולרדוף אחר הכבוד והממון, ומזה יוכל לבא לידי עבירות חמורות קנאה שנאה שקרים ליצנות ומחלוקת ולשון הרע ורכילות ולהתכבד בקלון חברו ולבייש פני חברו ברבים ולבזות ישרי לב ותלמידי חכמים, וכמו שאמרו רז"ל כל זמן שאתם עוסקים בתורה אי אתם נמסרין בידו (קדושין ל), ובעבור זה השקט לא יוכלו לא ידעו דרך שלום נתיבותיה עקשו, מלב הונו והורו דברי שקר והאמת נעדרת, ושובב ילך בדרך לבו ואומר אפסי עוד, יאמרו לשוננו נגביר מי אדון לנו, שתו בשמים וכו' עי' תרגומו, ואמרו חז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו, ובמה הקב"ה עוזרו מביא הר"ח בשם הזוהר: אתערותא לתתא עבד אתערותא לעילא וכמ"ש שובו אלי ואז אשובה אליכם.

ואני תפילה לד' החושב וכו', לבלתי וכו' ממנו נדח, שיתן בלבנו ובלב כל עמינו שיקויים מ"ש (מועד קטן ה) ושם דרך כו' לפלס מעגל רגלינו, ויקויים עלינו שנזכה ונראה בישועתו של הקב"ה, (ויקויים מש"כ בשו"ע או"ח סי' ל"א?), והעזר לזה כמ"ש החסיד בעל מסילת ישרים בפרק ב' וג' ובשאר מקומות (ולא אעתיק לשונו רק כוונתו בקיצור) שהאדם צריך להתיישב בכל יום ובכל עת, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם לפי זמנו ואיכותו ועסקו, ואח"כ יפשפש במעשיו אם הולך בדרך הטוב או הוא צריך לתקן מעשיו וענייניו יתקן, וצריך ללמוד כמה פעמים במסילת ישרים ואז ילך לבטח דרכו, וד' ישמור מלכד רגליו ויהיה שלום על ישראל, כמ"ש אמר הקב"ה פתחו לי פתח כמחט וכו' ואני אפתח לכם כפתחו של אולם.

וכתב חובת הלבבות שער היראה, ואין לך אדם שלא יבואו לו הרהורי תשובה קודם שיעשה העבירה, אלא שיצרו מפתהו ואח"כ מתחרט. ובפ' י"ד מביא פסיקתא (משלי ד) מכל משמר רמ"ח מ"ע כו' עד סופו, ובזוהר וישב קצ"א עיניך לנוכח כו' עד סופו. ופרקי דרבי אליעזר פרק ט"ו, כל אלו וכיוצא בהם מביא את האדם לפקח על עניניו ואז טוב לו בזה ובבא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!