איך אתם מעזים להשתמש בתורה כדי לפגוע בקב"ה?

אקדים ואומר שאני לא 'מאן דאמר', ואתם לא אמורים להקשיב לדעותיי, באשר הן. אבל בכל זאת קשה לי להתעלם ולא להגיב על נושא שנוגע לליבי. עד כמה שהצלחתי ללמוד במעט שנותיי, הבנתי שאת התורה קיבלנו כדי ללמוד איך להתנהג, סוג של ספר הדרכה לחיים, כיוון שרובנו נולדים עם יצרים שרק לימוד תורה יכול לכוון ולעדן.

דווקא אנחנו קיבלנו את התורה, כי הקב״ה כנראה הבין שיש ב'די אן איי' שלנו משהו אחר, שאנחנו מסוגלים להתנהג כמו שהוא היה רוצה, ואני מדבר במיוחד על הפן של 'בן אדם לחברו'. לשאר האומות הוא כנראה הבין ששום ספר חוקים לא יעזור, כי ב'די אן איי' שלהם יש משהו אחר.

זאת הסיבה שקיבלנו את התורה, כדי להבין איך אמורים להתנהג כדי להקים אומה ומקום שראוי לדור בו, וראוי גם לארח בו את הקב״ה. זאת הסיבה של התורה: לגרום לאחדות, עם כללים ברורים, משהו שיאחד את כולם - איש איש במחנהו הוא, ותמיד היו מחנות.

לכן כל כך כואב לי לראות כל פעם מחדש שאנשים משתמשים בתורה הקדושה בדיוק למטרה הפוכה: לפילוג, לשנאה ולחילול השם, והכל באיצטלה של תורה. אעיז ואומר שכל אחד כזה הרי הוא ככופר בעיקר, סוג של ״הגם לכבוש את המלכה עמי בבית״, שאין בגידה יותר חמורה מזו. כך אני רואה את הדברים.

תדמיינו לכם אבא שקונה לבן שלו משחק והבן משתמש במשחק כדי לצער את אבא, היש דבר חמור מזה? כשאבאל'ה רואה מלמעלה כתם שחור מרביץ ליהודי צדיק שתורם מזמנו לשמור על הארץ שלנו, יהודי עם בגדי חאקי, יהודי שהבין שחיי בטלה זה הדבר הכי חמור וכבר אמרו חכמינו 'למה הבטלה מביאה'. אז אבאל׳ה מלמעלה רואה איך הכתם השחור מרביץ ומקלל את אחד הילדים שלו, והכי חמור שהכתם עושה את זה בשם התורה שאותו אבא נתן לו במתנה כדי שלא יתרחשו סיטואציות כאלו בעם הנבחר שלו. להתנהגות הזו יש השלכות - חוסר ה'דרך ארץ' זה דבר מדבק, האלימות דומה היא לאש בשדה קוצים, מדביקה את שאר המחנות, גם את אלה שמפוקדים על שמירתה. ככה לכפור בעיקר התורה? ככה לצער אותו? אני מסתכל מהצד, ופשוט מתבייש.

מה נראה לכם, שהשבטים הרביצו אחד לשני בגלל שינוי במלבוש? בעבודה? והרי היו הרבה שינויים שם, כל שבט עם ההנהגות שלו. כתוב ש'דרך ארץ קדמה לתורה', ותמיד תהיתי - מה הפשט? מה העומק של הדברים? הרי לכאורה אם בן אדם מגיע לצומת, שעליו לבחור בין להתנהג בדרך ארץ אך לעבור על איסור תורה, אז בכזה מקרה דרך ארץ קדמה לתורה? ומותר לו לעבור על ההלכה? בוודאי שלא זאת הכוונה.

כנראה חכמינו ז״ל לימדו אותנו שכדי להבין את התורה צריך בסיס חזק של דרך ארץ, כי מי שאין לו את הבסיס הזה, יסלף את התורה כיוון שאין לו את הכלים להבין אותה, ואף יכפור בה בהמשך בלי לשים לב. התורה היא כל כך מיוחדת שאי אפשר להבין אותה ללא הבנה בסיסית של מה זה 'דרך ארץ'.

בישיבות השחורות, לאפוקי מהחרדליות, לא שמים דגש במיוחד על לימודי 'דרך ארץ', לומדים הרבה תורה. לא כדאי היה אולי לשלב קצת מוסר, דרך ארץ , נימוס וכללי התנהגות בסיסיים שכל ינוקא חילוני יונק? חשוב לומר, לא שזה תמיד עוזר, כיוון שגם 'דרך ארץ' ללא תורה - לא מחזיקה ולא יכולה להתקיים.

אני זוכר לטובה, שבישיבה קטנה 'סלבודקא' ששם חונכתי, ואני מדגיש חונכתי, לא רק למדתי איך ללמוד גמרא, לפני הכל היינו מתחילים את היום עם 'מסילת ישרים' ו'אורחות צדיקים', כדי להבין קצת על כל מידה ומידה, ואיך מטפלים בה ומשדרגים אותה. אחרי כזה לימוד, המשכנו ללמוד גמרא. ראש הישיבה, שנפטר לא מזמן , הרה״ג ר׳ אהרון זקס זצ״ל, שהיה תלמיד חכם עם אצילות תמידית, הקפיד על זה, אם זכרוני אינו מטעני.

איפה גדולי התורה שיבינו שחייבים להנחיל לתלמידים דרך ארץ? ושלא תבינו לא נכון, רובם של הבחורים הם דוגמא למופת, נעימי הליכות עם אצילות מיוחדת, כך לפחות בישיבות שאני למדתי, כך בישיבות שאני מרבה לנגן אצלם. אך לעומת זאת יש כאלה שהחליטו לכפור בבסיס של התורה.

חייב לשתף אתכם בסיפור שלא הרבה יודעים: זכיתי לשבת ליד הגאון הצדיק הרב אהרן לייב שטיינמן שליט״א במשך שנה שלמה בשיעור, מדי יום ראשון. בשיעור ג׳ ישיבה קטנה עברתי מסלבודקא לפונוביז׳ מסיבות אישיות. מי שבחן אותי כדי לקבוע אם אני ראוי ללמוד שם היה לא אחר מהרב שטיינמן. שם בחדרו הקטן, הרגשתי סוג של קודש קודשים, הוא שאל ואני עניתי. לפתע הוא נרדם, לא לדקה, לחצי שעה.

מה שאזכור כל חיי זה את התגובה שלו לאחר שהתעורר, את הצער שהיה לו על ש'בזבז' לי זמן, לי - לילד בן 15, ככה הוא ראה את הדברים. הוא חזר והתנצל, עד ששוכנע שמחלתי. עניתי לו שגם מלראות צדיק ישן אפשר ללמוד. והנה, לא היה כאן בזבוז זמן. הוא חייך אלי לשמע התשובה, חיוך של מלאך, ושם התאהבתי בו, במידות שלו, מידות מיוחדות שהופכות את הבן אדם לכלי קיבול ללמוד תורה.

אז כך זכיתי בכל ימי ראשון לשבת צמוד אליו בשיעור השבועי. כל שבוע הוא היה מתחיל את השיעור במבחן על מה שלמדנו בשבוע הקודם, כך היה עובר בחור בחור לפי סדר הישיבה. כלל ידוע היה אז, שמי שלא בטוח שיודע את החומר, ושמא לא ידע לענות, יוצא לרגע מהשיעור, מחכה ליד הדלת מבחוץ, ואחרי שהתור שלו עבר חוזר למקומו, והרב שטיינמן לא היה שואל אותו, העיקר לא לבייש אותו. זאת התנהגות של מלאך, לא אשכח את זה בחיים.

וזה החומר שממנו אמור להיות קרוץ גדול הדור. מתפלל אני לאלוקים שקצת מהמידות שלו יכנסו גם לנשיאים בשאר המחנות, והדרך ארץ תשלוט, וממילא יהיה יותר לימוד תורה ופחות חילול השם, ואז נזכה שיבוא כבר המשיח, ולו רק בשביל לשמוע ממנו אם אכן צדקתי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!