י"ד חשון התשפ"ה
15.11.2024

אחרי החג: המצווה שקשה לנו לקבל

ישנה מצווה כתובה והיא אהבת ישראל - לאהוב כל יהודי באשר הוא. לא משנה מה הם דעותיו. זו המצווה שעלינו להישאר עמה גם לאחר שבועות

אחרי החג: המצווה שקשה לנו לקבל
מרדכי רוט



ההקדמה לחג השבועות היא ספירת העומר שמלווה במותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. הסיבה למותם של כ"כ הרבה תנאים קדושים היא – שלא נהגו כבוד זה בזה.

ואז חג מתן תורה מתקרב, זמן בו עצר העולם מלכת. הבריאה עצרה את נשימתה בכדי לשמוע כיצד הקב"ה נותן לעמ"י את המתנה הכי יקרה לו. את התורה. המתנה שלא ניתנה למלאכים אלא לבני האדם. התורה שמצווה אותנו כיצד לנהוג. והיא הבסיס לקיומנו כעם נבחר.

קיימים אינספור מדרשים המדברים על הגדולה של הרגע הזה. התורה הינה אוצר של חכמה גלוי לכול דורש. אוצר של הנהגות נכונות לחיים. אוצר – לא משנה כיצד תסתכל עליה. לכולנו היא אוצר. והייתי שמח להדגיש את המילה לכולנו. לכל עמ"י.

מופיע בספר אותיות דרבי עקיבא: "כל גנזי החכמה נפתחו לו למשה בסיני. עד שלמדו בארבעים ימים כשהיה עומד בהר תורה בשבעים פנים של שבעים לשון, נביאים בשבעים פנים של שבעים לשון...". ניסוח זה מופיע בכמה מקומות שונים משם נולד הביטוי של האבן עזרא – שבעים פנים לתורה.

ולמה כ"כ חשוב לנו להסתכל בנושא? במהלך ההיסטוריה של העם היהודי חיו הרבה מאוד חכמים, מעדות המזרח, מעדות אשכנז, ליטאים וחסידים ועוד עשרות זרמים מוכרים וכאלה שפחות, וכולם מקיימים את אותה תורה שניתנה לעמ"י במתן תורה. אבל מה ההבדל? ההבדל הוא בפירוש.

לכל עדה או מגזר או תת מגזר יש את המנהגים שלו. אלה שמייחדים אותו והפכים אותו להיות מי שהוא. אם מקובל הדבר על גאוני וגדולי ישראל מדוע קשה לקבל זאת? הרי ישנה מצווה כתובה והיא אהבת ישראל - לאהוב כל יהודי באשר הוא. לא משנה מה הם דעותיו.

ונחזור לתלמידיו של רבי עקיבא. הם לא הלכו לעולמם בגלל שלא למדו מספיק תורה, או בגלל שלא התעמקו מספיק במפרש כזה או אחר. הם הלכו לעולמם למרות כל התורה שלמדו רק בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה!! רק בגלל שהחליטו שהזמן שהם יקדישו לאמירת שלום אחד לשני תבטל מהם עוד כמה דקות של לימוד תורה.

מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך - לא תעביד [=מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך]; זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא - זיל גמור [=והשאר פירוש הוא, לך ולמד]". (שבת לא ע"א)

וחורבן הבית מדוע היה? על שנאת חינם נחרב הבית. ואנחנו עומדים עכשיו לפני חג מתן תורה כיצד אנחנו יכולים להיות רגועים ושקטים אם אין בנו מספיק אהבת ישראל? אם אין בנו כבוד ליהודי אחר למרות שדעותיו שונות? למרות שהרב שלו פוסק הלכה בצורה אחרת?

אמרו חכמים שניתן לראות מי ירא שמים באמת כשמסתכלים עליו כיצד הוא נוהג בבין אדם לחברו . כי ללמוד תורה זה קשה ולא קל אבל להתנהג בכבוד ובאהבה כלפי מישהו אחר זה הרבה יותר קשה מללמוד.

פגיעה באחר היא לעיתים בלתי הפיכה. פגיעה באחר משאירה סימנים וצלקות. פגיעה באחר יכולה לגרום לאדם שנפגע נזק בלתי הפיך. ואדם שמתרגל לפגוע באחר נהיה לו רע עם עצמו כך שהפגיעה היא הדדית בסופו של דבר.

ישנם אנשים שחושבים שהרשות ניתנה בידם לפגוע באנשים אחרים רק בגלל שדעותיהם שונות. אף אחד לא מחייב אותך לקבל את דעתו של האחר או אפילו להקשיב לו . אבל כן מחובתך לכבד אותו כחלק מעמ"י. אפילו אם דעתך שונה משלו בצורה קיצונית.

בעצם אי אפשר לקבל את התורה בשלמות אם לא מקבלים את העובדה ששבעים פנים לתורה הזאת. וכולם נכונים וצודקים.

רבות נכתב על חומרת הפגיעה באחר ויותר מזה נאמר על יו"כ שהוא מכפר על עוונות שבין אדם למקום אבל בין אדם לחברו לא מכפר עד שיבקש סליחה מחברו וחברו יסלח לו. הקב"ה אומר לנו: אני סולח לכם כשאתם מבקשים. אבל אם פגעתם בחבר שלכם רק הוא יכול לסלוח לכם.

הרבי מקוצק אמר יש אדם שרץ לעשות מצווה ובדרך שהוא רץ למצווה הוא עובר על כל התורה כולה.
אדם יכול לרוץ לעזור לאדם מבוגר ובדרך שהוא רץ הוא מפיל עשרות אנשים בדרך ופוגע בהם.

הבעיה נהפכת ליותר חמורה כאשר הריצה והפגיעה באחרים נהפכת לשם שמים והאדם חושב שזה רצון השם. והוא עוד בטוח שזה מצווה גדולה ויזכה לשכר גדול השמור לצדיקים לעתיד לבוא.

הבעיה היא שכשאדם לוקח את התורה ומשתמש בה כדי לפגוע בה באנשים אחרים. כי הוא חושב שכך השם רוצה. משה רבינו זכה לתת את התורה לעם ישראל בגלל דבר אחד - בגלל שריחם על שה קטן וסחב אותו על כתפו. הוא לא הרים בן אדם הוא הרים שה.

על משה רבנו ודוד המלך אומרים חז"ל, שנבחרו ממרומים לתפקיד הרם של מנהיגי ישראל. אך הבחינה הייתה לפי היחס שבו הם מתייחסים לצאנם דווקא ביחס לחלש. כאן נמדדת גדולתו של מנהיג. משה רבנו הרים את השה החלש על כתפיו, והביאו למקום מבטחים, מכאן שמו הוא "מי-שה", מהיחס שלו לשה ניכרת גדולתו.

הקב"ה בחר את מנהגיו כי היה בהם רחמים לסובבים אותם. לא כי היו גבוהים ויפים, לא רק בגלל חוכמתם, אלא בגלל ההתייחסות שלהם לסובבים אותם. ועם משה רבינו דאג והתייחס לכל פרט סביבו כולל לכבשים שרעו בעדר אז מהיכן מצאנו היתר לנהוג אחרת? לרמוס את החלשים מאתנו ולנהוג בסובבים אותנו בחוסר כבוד?

אני רואה כ"כ הרבה פעמים בקליניקה שלי מה המשמעות של כל מילה שנאמרת. וכמה נזקים אפשר למנוע בעזרת מחשבה קלה, לפני שנאמרות המילים בפועל.

אנחנו מבקשים בכל בוקר מהקב"ה: "לשמוע , ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה", הלוואי ונזכה לקיים את כל דברי התורה באהבה – באהבת ישראל. שנדע לקיים מצוות בדרך שבחרנו ולכבד ולאהוב את אלה שבחרו בדרך התורה ששונה משלנו.
הרב רוט

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}