מי בסוף יהיה הילד המוצלח? // הרב אשר זורייבין

"פקודיהם למטה דן שניים ושישים אלף ושבע מאות". כשמתבוננים בחשבון מניין השבטים מוצאים אנו ששבט דן היה הגדול מכולם לבד משבט יהודה. מסיבה זו, נבחר שבט דן להיות המאסף לכל המחנות. הוא היה נע אחרון, וכל מי שהיה מאבד דבר מה היה מחזירו לו.

הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין אומר כי מוסר השכל גדול טמון בדבר. על פי ההיגיון צריך היה שבט בנימין להיות גדול מדן, כיון שבירידת בני ישראל למצרים, מנתה משפחתו של בנימין עשרה בנים, ואילו לשבט דן היה רק בן אחד בעל מום. בסופו של דבר ההיפך הגמור קרה בעוד שבט בנימין מנה שלושים וחמישה אלף וארבע מאות איש, שבט דן גדל לשישים ושניים אלף ושבע מאות. כמעט פי שניים(!), ולא זו בלבד אלא שמאותו בן יחיד, חלש ובעל מום, יצא שמשון הגיבור וגדולי האומנים והבנאים של המשכן כמובא במדרש.

למדנו מכך שה' יתברך עומד לימין דלים וחלשים ששמים מבטחם בו לבדו, ואילו מי שבוטח בכוחו ובכישרונותיו, ונראה בדרך הטבע שיש לו את כל הסיבות שבעולם על מנת להצליח עלול בסוף להתאכזב, כי הקב"ה מניח לו 'להסתדר' לבד.

***

במהלך החיים, אנו רואים לא פעם, שאדם הנחשב למוצלח, לא מצליח כפי שניבאו לו, ומנגד, אנשים שכולם סבורים שלא יצא מהם דבר, גדלים וצומחים מעל ומעבר למשוער. למדנו מכך עד כמה חשבונות האדם אין בהם ממש, ורק "עצת ה' היא תקום".

הגם שהכל נתון בידי שמיים, בכל זאת אין האדם הפשוט פטור מהשתדלות. כל אדם צריך לעשות מה שנדרש ממנו ואשר יש בכוחו לעשות בדרך הטבע. את השאר ימסור בידי שמיים. כמו מי שרוצה לצאת למלחמה על אויביו, ראוי שיכין כלי מלחמה, סוסים ומרכבות, ואם הוא אינו מכין, וסומך על הנס, סופו שייפול בידי אויביו (רבינו בחיי).

למדנו מכך, שאע"פ שחייבים אנו להאמין באמונה שלימה, כי ההשתדלות לבדה, לא תועיל מאומה, מכול מקום מצווים אנו לעשות כל מה שבכוחנו בדרך הטבע.

***

ישנו ילד מחונן בן 8, המתמודד עם נכות קשה, ועושה דרכו יום יום מהדרום למש"י - מרכז שיקום ילדים. קודם לכן הוא שולב בגן באזור מגוריו. הוא היה מביט בעיניו הנבונות על המתרחש סביב אך לא הייתה לו שום דרך לתקשר עם הסביבה. הוריו ששמעו, כי בגן מש"י יוכלו לעזור לו באמצעות תוכנת מיקוד מבט-המפעילה את המחשב באמצעות העיניים, ניסו בכל דרך אפשרית לקבל מימון כדי להסיע אותו יום יום לירושלים עם ליווי מתאים, אך הדבר לא עלה בידם. הצענו להורים להביא את הילד פעמיים בשבוע על חשבוננו, כדי שירכוש מיומנות בשימוש בתוכנה. המפנה העצום שחל בחייו, הצליח להפיל אפילו את חומת הבירוקרטיה. כיום הילד לומד במש"י. הוא שולט היטב במחשב, ומתקשר בעזרתו עם הצוות, החברים ובני המשפחה.

לפני כחודש ביקרה משלחת של הקהילה החלבית במש"י. כל אורח אימץ ילד לשעה קלה. הילד והאורח-המאמץ שלו שיחקו 'שח מט' זה מול זה, על מסך המחשב. כשהילד הקטן גבר בקלות על ה"יריב" שלו, אף עין לא נותרה יבשה.

אין זה מקרה יחיד, לא פעם אני עומד נפעם מול הורים לילדים עם מוגבלות, המגלים עוצמות בלתי רגילות. הם לא מרימים ידיים. הם מאמינים בילדים שלהם וביכולות שלהם, ומוכנים להפוך עולמות למענם. הם נלחמים בגבורה בקשיי היום יום, יוצאים למאבק בבירוקרטיה, ועושים כל אשר לאל ידם על מנת לתת לילדים שלהם עתיד טוב יותר.

*הכותב משמש כמנכ"ל מש"י (מרכז שיקום ילדים) המטפל ומסייע לילדים עם נכויות פיזיות ומעניק להם את מכלול הכלים הנדרשים להם לצורך קידומם ושילובם בקהילה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!