המפתח לאריה דרעי מוחזק אצל אשתו

החקירה שמנהלת יחידת להב 433 של המשטרה נגד שר הפנים אריה דרעי קיבלה השבוע תפנית מעניינת במיוחד, עם חשיפת החשד לקבלת תרומות מהמיליארדר מיכאל מירילשווילי, בעל השליטה בערוץ 20 ובעסקים חובקי עולם אחרים, ובנו יצחק.

לפי הפרסומים, חקירת המשטרה מתמקדת בחשד שלפיו בעלי הון ואחרים תרמו כספים לעמותה שהקימה אשתו של דרעי, יפה דרעי, וכי כספים אלה הוצאו מהעמותות באופן פיקטיבי והועברו לבני משפחת דרעי.

השאלה אם חקירה זו תביא לסוף הקריירה הפוליטית של דרעי תלויה בדמות מפתח אחת שהמשטרה חייבת לברר את תפקידה האמיתי: האישה. חפשו את האישה.

במישור המשפטי, גם תרומה יכולה להיחשב שוחד. אם בעל הון מעביר תרומה לפעילות פילנתרופית הקשורה לאיש ציבור, באופן שיש בו כדי לקדם את האינטרס של אותו איש ציבור — התרומה בהחלט יכולה להיחשב שוחד.

עמדה זו נקבעה בבית המשפט העליון במארס 2014, במסגרת הרשעתו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, בשבעה מקרים של קבלת שוחד בפרשת הולילנד. ברוב המקרים, השוחד לא הגיע לידיו של לופוליאנסקי, אלא עבר כתרומות לארגון "יד שרה", שלופוליאנסקי היה מייסדו.

השופט עוזי פוגלמן כתב אז: "אין זה משנה אם עובד הציבור נטל את המתת לכיסו או אם ניתנה המתת על דרך תרומה. זה גם זה מעוררים את אותו חשש שבשלו נקבע בחוק האיסור על עבירת השוחד. מן הטעם הזה, אין זה משנה אם לאורך הדרך נעשה במתת שניתנה על דרך התרומה שימוש למטרות ראויות. שימוש כאמור לא ימלט את הנותן והמקבל מגדרי עבירת השוחד".

מה למדנו מהולילנד

העובדה שלפי החשד הועברו תרומות לעמותה של יפה דרעי, ולא לידי השר או לפעילות שלו, אינה משנה דבר. גם העברת סכומי כסף כתרומה לפעילות הקשורה לבני משפחה של איש ציבור יכולה להיות שוחד. בפרשת הולילנד העביר עד המדינה המנוח, שמואל דכנר, 30 אלף שקל לישיבה שנוהלה על ידי בנו של לופוליאנסקי. בית המשפט העליון קבע כי גם זהו שוחד ללופוליאנסקי.

לפי הנחיית בית המשפט העליון בפרשת הולילנד, כדי להוכיח את עבירת השוחד במקרה של תרומה, יהיה על חוקרי המשטרה לבסס שלושה רכיבי עבירה: האחד, שדרעי היה מודע לתרומה; השני, שדרעי היה מודע לזהותם של התורמים; והאחרון, שדרעי היה מודע לכך שמניעי התורמים לא היו פילנתרופיים בלבד.

ביום שני, בתום יום חקירה ממושך, הושמט מהודעת המשטרה החשד לעבירת שוחד בעניינו של דרעי. הוא חשוד בעבירות אחרות. העובדה הזאת עשויה ללמד על כך שהמשטרה אינה בטוחה ביכולתה לבסס לפחות אחד משלושת הרכיבים שהוזכרו כאן.

למשל, ייתכן שמירילשווילי התכוון בכנות לתרום ולא לשחד. ואולי האישה היא המפתח — היא קיבלה תרומות, ובעלה לא ידע מי תרם ולמה. חקירתה של יפה דרעי קריטית לגיבוש תשתית להעמדה לדין של דרעי עצמו.

האם דרעי נהנה מהכספים שהועברו?

אף ללא עבירת השוחד, החשד הפלילי מעל התנהלותו של השר דרעי לא הוסר. רחוק מכך. הבסיס להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לאשר את חקירת השר ורעייתו בעניין עמותת "מפעלות שמחה" נגע לחשד מבוסס לעבירות אחרות מתחום טוהר המידות.

בניגוד לפרשת לופוליאנסקי, שבה הובהר מעל לכל ספק כי האיש עצמו לא קיבל טובות הנאה לכיסו הפרטי, בפרשת דרעי החדשה מתמקדת החקירה בחשד לכך שכספי התרומות שימשו לא רק למטרה הפילנתרופית, אלא גם למטרות פחות נאצלות — מימון בני משפחת דרעי.

העמותה במרכז החקירה היא חלק מפעילותה של אשת השר. לכן, כדי לבסס חשדות נגד דרעי, נדרשת המשטרה להוכיח ראשית כי כספי העמותה הוזרמו באמצעים פיקטיביים למטרות אחרות מאלה שנועדו להן, ושנית כי דרעי ידע על כך.

אם תצליח המשטרה להוכיח משיכת כספים פיקטיבית מהעמותה, וכי הכספים שימשו גם לטובות הנאה שמהן נהנה דרעי עצמו, הדבר יכול לבסס חשד לעבירות של קבלת דבר במרמה, וכן מרמה והפרת אמונים.

בשדה הפוליטי יעסקו בקרוב בשאלה אם ש"ס תפתח במאבק ציבורי למענו של דרעי, כנגד רשויות אכיפת החוק. אפשר אולי להסביר את הקו המתון שנוקט דרעי בהתנהלות הציבורית שלו סביב החקירה הנוכחית בכך שהחשד נוגע לכיס הפרטי של משפחתו, ועל כן פוגע בלב התדמית שבנה בשנים האחרונות כמגינם של ה"שקופים".

במשטרה, במשרד המשפטים ובמערכת השיפוט נושאים עד היום את הצלקות העמוקות שהותיר דרעי במאבקו הציבורי לפני כמעט 20 שנה. ההחלטה לחקור את השר התקבלה בוודאי גם בהכרת הסיכון שההיסטוריה תחזור על עצמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!