חידוד לשבועות: הענווה היא כלי לשפע

בחג שבועות בחר ה׳ לתת את התורה לעם ישראל. הוא גם בחר לתת את התורה המדהימה על הר סיני, אותו הר שלא צמח עליו כלום, שהיה לשממה וריק. קטן ולא נראה - כאילו אין לו משמעות. אך למעשה דווקא בשל כך נתן ה׳ את התורה על הר זה.

מדוע?

מפני שענווה היא ‏הכלי לקבל את השפע - את אותם מים חיים. מי הנהיג את עם ישראל אם לא משה, שעליו נכתב והאיש משה עניו מאוד?

ומדוע חשובה כל כך הענווה? מפני שללא ענווה אין כלום. ענווה היא היכולת לקבל אדם. יכול להיות חכם, למדן, לשבת מול הספר כל היום אך לא ליישם דבר וחצי דבר - להיות רשע גמור. אבל כשיש ניצוץ של ענווה - יש תקווה.

הענווה היא היכולת להבין שיש משהו מעליך, היא היכולת להודות בטעות. כל ההבדל בין הצדיקים והרשעים היא בכך שרשעים נופלים ולא קמים, ואילו צדיקים גם הם נופלים - אך קמים שוב ושוב ושוב.

כך בדיוק כמו אותו הר שומם. ברגע אחד מילא הקדוש ברוך הוא את כל ההר בפרחים יפים, זאת בזכות זרע הענווה שלעיתים לא נראה - אך ברגע אחד פורץ החוצה.

‏היזהרו מבני עניים כי מהם תצא תורה. שוב עומדים מול החוסר. אותו חוסר תמיד גורם לנו לרצות ולהבין שיש רק דבר אחד שיכול למלא אותנו.

אני מקווה שכל אחד ימצא את הפרח שלו ויביא להר השומם שבתוכו ונזכור שאפשר לגרום לו לפרוח עם מים חיים של תורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!