"פלפולה של תורה": ועד הישיבות מחדש את המסורת

ראשית הקמתו של ועד הישיבות בוילנא לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרפ"ד-1924, על ידי הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי והחפץ חיים, ואיגד את הישיבות בפולין ובליטא. הוועד הסדיר את יחסי הישיבות עם השלטונות ודאג לגיוס תרומות עבורן, בין היתר בעזרת מגביות שנתיות מיוחדות. בראשית ימיה בארץ היו ראשי הועד עורכים בועד הישיבות פעולות רבות לטובת ציבור בני הישיבות, כגון בתי הדפסת ספרים ודאגה לבריאותם של בני הישיבות והרמי"ם בבתי הבראה מיוחדים שהופעלו על ידם.

במשך השנים פעילות זו הלכה והתמעטה, ופעילות הועד הלכה והתמקדה בהסדרת דיחויים לבני ישיבות בלבד.

עם מינויו של הרב חיים אהרן קופמן ליו"ר ועד הישיבות הוחלט בועד לחדש את פעילות הועד בתחומים נוספים של עולם הישיבות, ובימים אלו מברכים בועד הישיבות על המוגמר עם הפקת ספר "אכסניה של תורה" שיופץ במוסדות התורה העומדים כולם תחת חסות ועד הישיבות, ובו מאסף מערכות תורה ופרקי הנהגה ממרנן ורבנן חברי ועד הפועל של ועד הישיבות לדורותיהם: הגרא"מ שך ראש ישיבת פוניבז', הגר"ש וואזנר, ולהבחל"ח, הגראי"ל שטיינמן, הגר"נ קרליץ, הגרי"ג אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז', הגר"ש כהן ראש ישיבת פורת יוסף, הגרב"מ אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל, הגרי"מ וייס ראש ישיבת נחלת הלויים, הגרמ"מ פרבשטיין ראש ישיבת חברון, הגר"מ ארנסטר ראש ישיבת ויז'ניץ, הגר"ד לנדו ראש ישיבת סלבודקא, הגרמ"י שלזינגר ראש ישיבת קול תורה, הגר"ש רוזנגרטן ראש ישיבת בעלז, הגר"א פילץ ראש ישיבת תפרח, הגר"ש אלתר ראש ישיבת שפת אמת, הגר"ב סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב, הגר"מ ברזובסקי ראש ישיבת סלונים, והגרימ"ד הלברשטאם ראש ישיבת צאנז.

מדור מיוחד שמטרתו לעודד ולחזק את בני הישיבות בפלפולה של תורה הוא מדור "חדרי תורה" בו מופיעים קושיות קצרות מראשי ישיבות ורבנים, ובני הישיבות ממוזמנים לשגר את תשובותיהם שיפורסמו בקובץ הבא.

מדור מרתק נוסף עוסק בהיסטוריה של ועד הישיבות, ומביא את השתלשלות סיפורו של הדין תורה על צוואת הגביר חבקין שהוכרע על שולחנו של הגרח"ע גרודז'ינסקי נשיא ועד הישיבות בוילנא, בנידון אופן חלוקת הכספים לישיבות ע"י הועד. כמו כן מובא בספר סיקור מצולם קצר מישיבות ועד הישיבות בנים האחרונות והוראתו של הרב וואזנר זצוק"ל לועד הישיבות בישיבת הועד האחרונה שבה השתתף במינוי הרב קאופמן לנשיא הועד:

"זה דבר פשוט שהאסיפה היא אסיפה של צדיקים לשם שמים כדי לחזק את מעמדם של כל הישיבות וכל המוסדות של ועד הישיבות לאחר שהר"ר אשר טננבוים זצ"ל שבק חיים לכל ישראל, והי' לי הזכות שאני ישבתי עוד עם הגר"י אברמסקי והאדמו"ר מסלונים והאדמו"ר מגור ועם הרב שך וכל יתר הראשי ישיבות בועד הישיבות, ותמיד יכלו להבחין שכל הכונה היתה בלתי לה' לבדו מכ"ש בעת צרה כזאת כשיש חשש של גיוס בני הישיבות, צריך לחזק את הייצוג של בני הישיבות כלפי הצבא שיהי' בדרכי נועם בדרכי חסד ובדרכי שכל, ממילא הרגשתי חיוב להשתתף בכינוס לשם שמים בביתו של ידידי הגדול ה' יאריך ימיו ושנותיו, והקב"ה יעזור שיהיו דברינו נשמעים לעבודתו לזכות להעמיד את ועד הישיבות באופן כזה שגם במצב כזה יהי' החלק של הסגולה חלילה וחלילה שהבחורים יזכו שלא יצטרכו ללכת לגיוס, ובפרט שעומד על הפרק תורת אר"י כידוע מה שכתוב במדרש עה"פ זהב הארץ ההיא טוב שאין תורה כתורת ארץ ישראל, ואני רוצה להזכיר שכאשר בזמן החת"ס זי"ע ועכ"י גזרו הגזירה על הגיוס, שכל בחור צריך ללכת לצבא, ושם הי' קשה מאד, נכנס החת"ס לביהמ"ד ופרץ את ארון הקודש ובכה ואמר מה לך אב שהגלה בניו, מה יש לך אבינו שבשמים בזה שהכנסתנו לגלות שכעת אנו מחויבים ללכת. וזה הי' בחו"ל בערך לפני 200 שנה. ומה נאמר ומה נדבר כשהגזירה תגיע מזרע אברהם יצחק ויעקב, הבנים שפרקו מעליהם עול מלכות שמים עאכו"כ, מבקשים אנו מהקב"ה שיהי' לנו הס"ד להעמיד הדת על תילה, ולחזק הישיבות והמוסדות השייכים לחוגים שלנו, ונקוה שבזכות זה נחזיק מעמד עד ביאת משיח צדקנו בב"א".

שער החוברת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!