יחימוביץ מעכלת את ההפסד, אלי ישי מתכונן לבחירות // אבי בלום

לא כך תכנן אריה מכלוף דרעי לומר את ההלל ביום שישי האחרון. ביומיים רצופים של פרסומים על חקירות, הוא מצא עצמו מהצד הלא נכון של הכותרת. בכל הנוגע לפרשת הזיופים בהסתדרות - דרעי היה שמח לוותר בשמחה על שהות לא נעימה בצד המתלונן והמפסיד ולהמיר אותה בהימצאות בעייתית בצד המושמץ אך המנצח.

בפרשה האישית, עם פרסום דבר חקירתו הצפויה ביום שישי האחרון ב'הארץ' וב'ישראל היום' – שקפץ על ההזדמנות למרוח כותרת ראשית על חקירת פוליטיקאי שאינו נתניהו – מוצא עצמו דרעי בפעם המי יודע כמה בשנה האחרונה בלי יכולות מגננה. בהיעדר מידע על מהות החקירה הצפויה, אין לו אפשרות להתגונן לכל רוחב הגזרה מפני הבלתי נודע. לפחות מהבחינה הזאת, חקירה בקרוב – תאפשר לו לייצר גרסת הגנה ציבורית, אם כי בסיטואציה שכזאת, הנזק התדמיתי הוא הבעיה האחרונה.

המידע הראשוני על החקירה הצפויה, פורסם עם תום ימי ה'שבעה' של דרעי על פטירת אמו. בניגוד לפרסומים זרים קודמים הרי שהפעם, דרעי לא הופתע ולא שמע לראשונה על החקירה הצפויה – מהפרסומים התקשורתיים. המשטרה והפרקליטות בדרכן – סידרו לו שלושים ימי אבל עגומים במיוחד.
בראיון חג הפסח שנערך ב'קו עיתונות' דיבר דרעי בגילוי לב על יותר משנה שבה נשמרת זכות השתיקה. לא מצידו אלא מצד הפרקליטות והמשטרה. דרעי לא דיבר בראיון, מסיבות מובנות וברורות – על המידע הלא רשמי שהתקבל מספר פעמים, בנוגע לסגירה הצפויה של התיק. המידע הזה מזכיר במבט לאחור, את המידע שסיפקו הש"סניקים מהשטח במערכות הבחירות האחרונות, ועל כך עוד ידובר, תיכף ומיד.

בפן האישי, דרעי עומד לעבור ימים לא קלים ולחזור בגלגל הזמן לאותם רגעים שרצה כל כך לשכוח אחרי למעלה משני עשורים. במישור הציבורי, עד כה דומה היה שעצם המידע על חקירה צפויה שמרחפת מעל לראשו במשך למעלה משנה – כבר עשה את שלו לרעה, כפי שבא לידי ביטוי בסקרי דעת הקהל, שלא קמים מהשבעה. מנדטים.

במאמר המוסגר צריך לומר, שבסופ"ש האחרון ההנחה הזאת שקושרת בין חוקרים לסוקרים - נסדקה, אחרי שהתברר כי נתניהו מצליח להתייצב על שלושים מנדטים בסקרים, חרף כל הכותרות על חקירות וכתבי אישום. מרום מיקומו בסקרים, הרשה לעצמו נתניהו למנות את איוב קרא לשר התקשורת, על חשבון צחי הנגבי האומלל, שיכול לכתוב פרק אישי עדכני בספר איוב. נתניהו הרואה בעצמו דמות היסטורית, הזכיר השבוע בהתנהלותו את הקיסר הרומאי קליגולה שביקש למנות את סוסו אינקיטאטוס לקונסול - מבלי לבייש כמובן, את הדמויות מן ההווה ובעיקר מן העבר. בשביל דרעי נותר רק לקוות, שלא יתגלה לפתע באחת החקירות, איזשהו סוס טרויאני.

על החקירות הצפויות עוד ידובר בשבועות ובחודשים הקרובים, אם כי דרעי מעדיף שיהא זה במסגרת שיח שמזכיר את התיק של הרצוג שנפתח יחד עמו וכבר הספיק להיסגר, ולא את תיקי נתניהו – שגם שם נחקרה הרעייה, אך לא בו-זמנית, משום מה.

פסק הבוחר

לפחות עד ליום שישי שעבר, העסיקו את הש"סניקים חקירות מעולם אחר – ומדובר כמובן בתלונותיה של יחימוביץ' בעקבות תבוסתה בהסתדרות. המאניה שאחזה בחברים ממטה ש"ס ברביעי שעבר, בעקבות הוראת נשיא ביהמ"ש המחוזי איתן אורנשטיין על הפסקת הליך הספירה עד לקיום הדיון באולמו – התחלפה בדפרסיה למחרת היום, כשהספירה חודשה והפערים רק הלכו וגדלו.
יצא לי להופיע לפני נשיא ביהמ"ש המחוזי, ומעדות אישית – מדובר באחד השופטים החדים וההחלטיים שיושבים כיום על כס השיפוט. בדרכו לנשיאות ביהמ"ש המחוזי בת"א הוא דילג על מועמדים ותיקים ממנו ונהנה כיום ממעמד איתן. בעולם המשפט מעריכים שאם רק ירצה, את הקריירה המשפטית הוא לא יסיים בהכרח באולם בית המשפט המחוזי.

השופט אורנשטיין נמנה על זן עדכני של שופטים שמודעים היטב למשמעות התקשורתית של כל החלטה ופסיקה שמתקבלת באולם שהם מנהלים. כשופט המתמחה בפירוקים – הוא יודע להצמיד לכל מפורק, את המפרק התפור למידותיו, משפטית ותקשורתית. לענבל אור הצבעונית בעלת הפרופיל התקשורתי, הוא הצמיד את המפרק איתן ארז, שיודע להשיב מלחמה בזירה התקשורתית, בהתנהלות לא פחות צבעונית.

אורנשטיין הבין היטב מה משמעות ההחלטה הראשונית שנתן על עצירת הליך ספירת הקולות, ומי שנכח באולם למחרת היום, בעת הדיון – הבין מיד שהשופט מכוון לא רק למתדיינים יחימוביץ' וניסנקורן שהופיעו בפניו, אלא גם לכתבים הרבים שנכחו באולם. תקוותה של יחימוביץ' לדיון ארוך שבעקבותיו יחלפו עוד כמה ימים של חוסר ודאות עד להחלטה, נכזבה במעמד הדיון – כשאורנשטיין הורה במקום, לחדש את ספירת הקולות.

"אם ידעתם על אי סדרים במהלך כל יום הבחירות, מדוע פניתם לעצור את הספירה רק בלילה?" שאל השופט, ובקולו נשמעה נימת תשובה, ולא צליל של סימן שאלה. ההוראה על חידוש הספירה, אומנם מאפשרת טכנית ליחימוביץ' להגיש עתירה לאחר פרסום התוצאות, אך כשמדובר בפער מוחץ של 55,661 קולות, לשני הצדדים גם יחד - ברורות ההשלכות.

הפסד והספד

קולות הנהי והבכי של מטה שלי, מזכירים את הקולות שעלו ממטה 'יחד' של אלי ישי במוצאי הבחירות האחרונות. פגשתי את ישי לפני שבוע במשרדו המאולתר בלובי הירושלמי של מלון רמדה, בלוק הכי לא רשמי שראיתיו בעשור האחרון - נטול חליפה, משוחרר מעניבה, בשרוולים מופשלים, ישי בטוח עד היום שנעשה לו עוול ומבטיח לחזור לזירה. "נתמודד בבחירות הקרובות", הוא מבטיח, "הן בבחירות לכנסת והן בבחירות לרשויות – ולא משנה איזה מהן תתקיימנה ראשונות".

כדי להיכנס לכנסת, חסרו לישי כחמישית מהקולות שחסרו לשלי כיום לסגירת הפער מול ניסנקורן. למרות זאת, האינטרס של יחימוביץ' בשימור נראות ציבורית של מלחמה משפטית נגד הזיופים – נובע מאותה סיבה, שהובילה בשעתו את קמפיין הזיופים של יחד במשך מספר חודשים. זהו ההפסד הרביעי ברציפות של הגברת, מאז ניצחה לפני שתי קדנציות בקרב על ראשות העבודה. תירוצים של אכלו לי, שתו לי, זייפו לי – הם החלופה הכי פחות רצינית לחשבון נפש והודאה בתבוסה, אך במישור התקשורתי, הם מונעים מההפסד להפוך להספד.

שלי יחימוביץ' הפכה למפסידה סדרתית. היא הפסידה בבחירות 2013 (לביבי בקרב על ראשות הממשלה וללפיד בקרב על ראשות המחנה) ומאז לא מצליחה לנצח. השתתפתי עם יו"ר מפלגתה יצחק הרצוג במושב הנעילה בכנס הארצי של לשכת עורכי הדין, כאשר היו"ר המכהן (עדיין) הזכיר בצדק – שבבחירות האחרונות העבודה בראשותו הכפילה את כוחה לעומת הבחירות שלפני כן, כששלי עמדה בראשה.

מאז ניצחונה בקרב על ראשות העבודה היא לא מפסיקה להפסיד. אחרי שפספסה בבחירות - ופספסה גם את ההזדמנות למזער נזקים ולהצטרף לממשלת נתניהו כשרת אוצר, בגוש חוסם-לפיד, היא הפסידה להרצוג בקרב על ראשות העבודה. אחרי הבחירות היא נכשלה והובסה אפילו בקרב על ראשות ועדת הכלכלה - מול איתן כבל, בן הברית של הרצוג ויריבה המר באותה תקופה. גם מועמדיה השונים, ליו"ר קק"ל, למזכ"ל המפלגה ולמשמרת הצעירה – למדו בדרך הקשה שתמיכתה של היו"ר לשעבר, היא ערובה בטוחה. לא להצלחה, אלא לכישלון.

הבחירות לראשות ההסתדרות, מול עסקן בעל גוון אחד של אפור שמעולם לא נבחר, היו אמורות להפוך לטקס החזרתה לקדמת הבמה. המזל הרע רדף אחריה, וגם את המערכה הזאת היא פספסה ולא בהפסד מכובד אלא בתבוסה. כמו ישי אחרי הבחירות האחרונות, ניסיונה של יחימוביץ' להיאחז בקש, בזיופים וחקירות, יאפשר לה להילחם על התודעה, ולשנות את השיח בתקופה הקרובה – מעיסוק בתבוסתה הרביעית בסדרה, לדיון בזיופים, בדיונים משפטיים ובחקירות משטרה.

לגברת יחימוביץ' שתדמיתה הפוליטית נשחקה – לא הייתה ברירה אלא לנסות את מזלה, וכשנכשלה – להאשים את קולות הרמאים בהפסדה. השאלה הגדולה היא מה עבר על הש"סניקים כשהחליטו לשים את כל הז'יטונים על הגברת ולהמר על התוצאה הלא נכונה. אם הפער בסופו של יום היה עומד כל כמה מאות או אלפי קולות, ניתן היה לתלות את ההפסד במזל רע, אך כשהתוצאה היא תבוסה בפער של כעשרים וחמישה אחוזים, אין מנוס מהמסקנה שמישהו פה שגה מלכתחילה.

בישיבת סיעת ש"ס שבה הוחלט פה אחד (למעט קולו של סגן שר האוצר יצחק כהן) לתמוך דווקא בגברת שהאכילה מרורים את אריה דרעי במשך שנים, הוצג סקר עליו פורסם כאן בשעתו – ולפיו יחימוביץ' מובילה. במבט לאחור, מישהו פה טעה והוטעה. לא קרא נכונה את המפה, שהונחה על השולחן בזווית הפוכה.

אומרים שמאמן ראוי נבחן בהתמודדות עם שאלות קשות ברגעי הפסד. ייאמר לזכותו של מי שניהל את הקרב מטעם ש"ס, ח"כ יגאל גואטה (ומכלל הן אתה שומע לאו), שהאיש לא בורח ולא מורח. בחמישי שעבר, אחרי ארבע יממות נטולות שינה אך לא נטולות דאגות, הוא עלה לשידור לתוכנית פילפוליטיקה ברדיו קול חי (בהגשת יעקב ריבלין והחתום מעלה) והשיב לשאלות לא קלות.

הזכרתי לגואטה, שכמו אצל המתמודדת יחימוביץ', גם אצלם מדובר בכשל סדרתי. בירושלים מול ברקת, באלעד מול פרוש, וגם בבחירות הארציות, שמענו מאנשי השטח של ש"ס את אותן תחזיות יהירות ומנותקות – מה שמחייב שידוד מערכות. גואטה סבור אחרת. ש"ס לטעמו סיפקה את הסחורה, ובזה גם שלי יחימוביץ' מודה. הוא הסביר שכוחה של ש"ס בגוף הבוחר גדל משמעותית וגם הסיפורים על זיופים והעלמת קלפיות, עוד יוכחו בביהמ"ש כעובדות מדויקות.

לפני שלוש שנים פסק ביהמ"ש לעניינים מנהליים, ולאחר מכן בג"ץ, בעקבות ערעור שהוגש – כי תוצאות הבחירות לעיריית בית שמש יבוטלו, מחשש לזיופים בהיקפים קטנים בהרבה. בכנס הארצי של לשכת עורכי הדין שנערך בשבוע שעבר באילת, ניחשו מרבית המהמרים שבבחירות להסתדרות – התוצאות בביהמ"ש תהיינה שונות.

הזכרתי לנוכחים, שגם בבית שמש הפער היה גדול ממספר קולות הרמאים ובכל זאת נקבע באופן תקדימי, על גב המועמד החרדי – כי דין הבחירות להיפסל. הרציונל היה, כי ברגע שהוכח שמדובר במגמה שיטתית, זהו ליקוי מהותי הפוגם בטוהר ההליך, ולפיכך די בכך שיהא חשש ממשי להטיית הבחירות. בהנחה שהבחירות להסתדרות לא ייפסלו, מעניין יהיה לראות כיצד יבדיל בית המשפט בין דינו של נבחר הציבור החרדי לדינו של הנבחר החילוני.

גואטה מאמין שבביהמ"ש יוכח שבבחירות להסתדרות השערורייה הייתה הרבה יותר גדולה, אחרי שהקלפיות הועלמו והסתובבו ברחבי המדינה במשך שלושת ימי הגבלה. אלא שאפילו המועמד מבית שמש, משה אבוטבול, שעל גבו נחרש התקדים, סבור שאבדה תקווה לנוכח זהות המועמדים, שאינם חרדים. במקום להתלונן כמו הרקדן שמעד, על הרצפה העקומה, או במקרה הזה – המפה, מומלץ לש"סניקים בחום, להתחיל להשקיע מעתה ואילך יותר בתשתית עובדתית ופחות בתשתית משפטית.

יבנה תחילה

כמדי שנה, בערב חג מתן תורה, מעביר לנו מזכ"ל איגוד הישיבות הרב שלמה ברילנט את הנתונים המספריים העדכניים על מצב עולם התורה. נכון לערב חג השבועות התשע"ז, שוקדים על תלמודם ב-2,239 מוסדות תורה בארץ הקודש, כ-138,647 בני תורה החובשים את ספסלי 339 ישיבות לצעירים וכ-1,900 ישיבות גדולות וכוללי אברכים.

בישיבות הקטנות לומדים כ-33,162 תלמידים ובישיבות הגדולות לומדים כיום כ-38,258 תלמידים. הנתונים כוללים את ציבור האברכים הגדול, כ-79,496 אברכים בכוללים במסגרת יום שלם וכן בכוללים במסגרת חצי יום.

מי שמחפש סיבה נוספת לכך שח"כינו האמיצים מדברים גבוהה אך פועלים בעצימות נמוכה, לנוכח משברים כמו מתווה הכותל ומשבר מרכולי השבת, מופנה לקרוא שוב את הנתונים המדהימים. רבבות בני תורה, זוכים בשנתיים האחרונות לשבת ברוגע בהיכלי הישיבות והכוללים, בלי קיצוצים תקציביים כואבים והשפלות תקשורתיות להן הורגלנו בקדנציות קודמות.

אי אפשר לזלזל בפרהסיה של תל אביב ביום השבת, אך מאז ומתמיד, נשלחו חברי הכנסת החרדים כדי לדאוג ליבנה וחכמיה תחילה, ובמשימה הזאת, הם עומדים בהצלחה יתירה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!