שלחתם אימוג'י בוואטסאפ? זהירות, זה עלול להפוך לחוזה מחייב )-:

"בוקר טוב [סמיילי] רוצים את הבית [סימן וי באצבעות ובקבוק שמפניה] רק צריך לשבת על הפרטים... מתי מתאים לכם?"

הפרשנות של האימוג'ים בהודעת הטקסט הזו, עומדת במרכזו של פסק דין שניתן באחרונה על ידי בית משפט לתביעות קטנות בהרצליה. התביעה הוגשה על ידי יניב דהן, שבמאי 2016 פרסם באתר "יד2" מודעה להשכרת ביתו. המועד המיועד לתחילת השכירות היה 1 בספטמבר 2016.

זמן קצר לאחר פרסום המודעה, יצרו עמו קשר בני זוג שהביעו עניין בדירה, הם גם ביקרו בדירה פעמיים, והעלו בקשות שונות לגבי עניינים בדירה שהבחינו כי הם דורשים תיקון. לאחר שני ביקורים אלו, ב-5 ביוני 2016, הם שלחו לו את הודעת הטקסט הזו, שהפרשנות שלה נבחנה על ידי בית המשפט.



התובע טען כי לאחר שקיבל את ההודעה הזו הוא הסיר את המודעה שפרסם מאתר "יד2", וגם דחה מספר מתעניינים. בהמשך ביקרו בני הזוג בדירה פעמיים נוספות ודנו עמו בתיקונים שנדרשו בדירה. לדבריו, כל בקשה שלהם נענתה בחיוב, והם גם גיבשו רשימה של תיקונים נדרשים.

בהמשך שלח דהן לבני הזוג חוזה שכירות סטנדרטי לחתימה, וגם קיים עמם מספר שיחות טלפון בעניין, אולם בכל השיחות הללו הם הרגיעו אותו ואמרו לו שיש די והותר זמן עד תחילת השכירות, וכי הם יעבירו תיקונים לנוסח ההסכם בקרוב. ואולם, למרות זאת, תיקוני הנתבעים להסכם לא נמסרו. התובע ניסה ליצור קשר עם הנתבעים אולם ללא הצלחה. בכתב התביעה ציין כי הם "פתאום נעלמו כלא היו". דהן הגיש נגד בני הזוג תביעה לפיצוי בסך 14.5 אלף שקל. לדבריו, לאחר ניהול משא ומתן בן מספר חודשים, התחוור לו, זמן קצר לפני תחילת השכירות, כי בני הזוג אינם מעוניינים בדירה.

בני הזוג טענו מנגד, כי אמנם ביקרו בביתו של התובע, אולם מצאו את הבית מוזנח ביותר ובו ליקויים קשים. בשיחת טלפון שנערכה לאחר הביקור נדון נושא זה בין הצדדים, והתובע השיב כי הוא יערוך בבית שיפוץ מקיף ויתקן את כל הליקויים הנדרשים. בהמשך הם ביקרו בבית פעם נוספת, אולם ראו הצפה של הביוב. הם הוסיפו כי לאורך כל הדרך התובע עצמו הדגיש כי כל עוד לא נחתם החוזה, "הדברים פתוחים ושום דבר לא סגור".

השופט אמיר ויצנבליט דן בשאלה האם יש לראות את המגעים בין הצדדים ככאלו שהבשילו לכדי הסכם מחייב (שאותו הנתבעים הפרו), וזאת חרף אי-חתימה על הסכם כתוב? הוא הסביר כי הצדדים אמנם לא חתמו על הסכם כתוב, אולם קיימים מצבים שבהם ניתן לראות את הצדדים כקשורים זה עם זה בחוזה, חרף העדרה של חתימה על מסמך כתוב. "כפי שנפסק, השאלה האם המגעים בין הצדדים הבשילו לכדי הסכם מחייב, חרף העובדה שהחוזה הפורמלי ביניהם לבסוף לא נחתם, תלויה בגמירות דעתם של הצדדים להתקשר זה עם זה ביחסים חוזיים, וביחס שביקשו להעניק לאותו מעמד של חתימת ההסכם", הדגיש.

בסופו של דבר, ולאחר שבחן את הראיות פסק השופט כי אין לראות את היחסים שבין הצדדים ככאלו שהבשילו לכדי יחסים חוזיים. השופט הבהיר כי ייתכן מקרה בו יראו צדדים כקשורים בחוזה על בסיס מסרונים, עם זאת, במקרה הזה לא עלה בידי התובע לסתור את החזקה שלפיה צדדים המתכוונים לחתום על חוזה בכתב, רואים אותם כמי שלא התכוונו להתקשר בהסכם זה עם זה אלא לאחר החתימה.

ומה בנוגע להודעה עם האימוג'ים? השופט קבע כי אמנם אין בה כדי ללמד על הבשלת המגעים בין הצדדים לכדי הסכם מחייב. אולם עם זאת, הסמלים שנשלחו תומכים במסקנה כי הנתבעים נהגו בחוסר תום-לב. "אכן, דרכי התבטאות של צדדים למשא ומתן זה עם זה יכולות ללבוש צורות שונות, וכיום, בעת המודרנית, גם לשימוש בצלמיות ה"אמוג'י" עשוי להיות משמעות המלמדת על תום-ליבו של הצד למשא ומתן", כתב.

"לאותו מסרון לוו סמלים לא מעטים. אלו כללו 'סמיילי', בקבוק שמפניה, דמויות רוקדות ועוד. צלמיות אלו משדרות אופטימיות רבה. אף שלא היה במסרון זה כדי להקים חוזה מחייב בין הצדדים, מסרון זה הוביל, מטבע הדברים, להסתמכות גדולה של התובע על רצון רב של הנתבעים לשכור את דירתו. בעקבות זאת, התובע הסיר את המודעה שפרסם באינטרנט בדבר השכרת דירתו". השופט קבע כי בני הזוג יפצו את התובע ב-7250 שקל - דמי שכירות לחודש אחד שפספס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!