העיקר שלחרדים לא יהיה • הטור של נחשוני

ה'פרזיטים' ו'הגיס החמישי'

ביום חמישי הקרוב ייערך עוד אחד מהכנסים שאימצו לעצמם שמות של ערים וישובים בישראל, כסמל של סטטוס וחיוניות, כמו 'כנס הרצליה' 'כנס שדרות', אבל תמיד משקפים אטימות רגשית מוחלטת להלך הרוחות ולנעשה בבתים שברוב ישובי ישראל.

גם הפעם ייערך הכנס בהרצליה, אבל הנישה שבחרה היוזמת, ראש העיריה יעל גרמן, היא באמת ייחודית - הנשים.

"נשים מעצבות מדיניות' – הוא השם שנבחר לכנס הזה.

יומרני? 'מצואיסטי' מדי? אל תעיזו לחשוב אפילו, כי מיד תזוהו על ידי המארגנות כ'שובניסטים'.

מה יש, רק לגברים מותר לעצב מדיניות? והנשים ישארו תמיד עם "בעצב תלדי בנים"?

אתם יכולים לתאר לעצמכם שהרבנית קנייבסקי, הרבנית מבעלז או הרבנית צביה אליהו לא יוזמנו לכנס. מה הן כבר מעצבות? איזו מדיניות? הן הרי גם לא מייצגות שום 'אג'נדה'...

לקראת הכנס הגדול הזה, שמנסה להיות כמו של 'גדולים', הוזמן מחקר מקצועי ומקיף, משני בעלי שם בתחום הכלכלי: דר' מומי דהן ודר' משה חזן.

המחקר מתפרס על פני לא פחות מ-80 עמודים וכמו 'קדימון' להצגה הכי טובה בעיר, הוא תופס כבר היום, שלושה ימים לפני שהמובילים פרקו את כסאות הפלסטיק באולם שבו יתקיים הכנס, את הכותרות המרכזיות של העתונות הכלכלית בישראל.

גם את עינינו הן צדו, אבל מאד התאכזבנו ובעיקר השתעממנו.

"ההוצאה הממשלתית לתלמיד אחד במערכת החינוך כולה היא כאחוז מהתוצר לנפש, נמוך ברבע לעומת הממוצע של המדינות המתפתחות", נאמר במחקר, וגם: "נמצא מתאם שלילי בין אי-השוויון בהכנסה להיקף הסיוע הממשלתי במדינות מתפתחות".

או: "ההוצאה הבטחונית של ישראל שהיתה בשיעור של 6.5 מהתמ"ג ב2009 חריגה בנוף המדינות המפותחות, שמקצות לכך 1.5% מהתמ"ג לממוצע".

שאלנו בבית, עד כמה הממצאים הבומבסטיים האלה מעניינים ושמא כ'מעצבת מדיניות' היא רוצה שנשמור לה על קטעי המחקר? אבל היא רק שאלה באיזו שפה הדברים כתובים והזכירה לנו שכשהתקיים לפני שבוע כנס 'בלבוסטע' ולמחרת הערב להשקת רטבי 'קנור' בהשגחת הבד"צ, לא גילינו מספיק דאגה להשתתפותה, כפי שאנחנו עושים בכנס הזה.

אחרי ש'הסתבכנו' עם 'מעצבת המדיניות' האישית שלנו, גילינו שהחלק המעניין במחקר, אולי גם אותה, הוצנע והוא מופיע רק במוסף 'ממון' של 'ידיעות אחרונות'.

מסתבר, שמשהו התשתבש להן למזמינות העבודה: ובמחקר כלולות מסקנות מעניינות וחמורות, שרבים מ'מעצבי' או 'מעצבות' המדיניות היו רוצים בודאי לגנוז.

לפני שהם עושים זאת, הנה כמה מהקטעים הרלוונטיים:

במחקר שואלים שני המומחים, שאחד מהם, דר' מומי כהן, שימש שנים רבות כבכיר בבנק ישראל ובאוצר, אם יש הצדקה לרמה הנמוכה כל כך של הוצאות ממשלה על ביטוח-חברתי-בישראל, ובמלים אחרות: קיצבאות?

תשובתם היא חד משמעית: "לא ולא".

"מאז 2003" – כותבים עורכי המחקר – הממשלות ניהלו מדיניות של חנק התקציבים הסוציאליים לסוגיהם. למדיניות זו ניתן צידוק בדמות הטענה על פיה קיצוץ בקצבאות ובתמיכות סוציאליות יניע את האזרחים לצאת לעבודה ולהיחלץ מהעוני בכוחות עצמם...אלא שדוקא נמצא מתאם שלילי בין מימדי אי-השוויון בהכנסה נטו להיקף הסיוע הממשלתי...כשממשלות מקצצות ברווחה אי השוויון עולה".

בהמשך יש במחקר התייחסות ישירה לציבור החרדי וגם הערבי, וכלולה בה האשמה חמורה ביותר כלפי הממשלה והציבור בישראל: "הרוב היהודי והלא חרדי לא מוכן לסייע לאוכלוסיה הערבית והחרדית הענייה, גם אם זו אינה אשמה בעוניה. המפלגות הפוליטיות בישראל מודעות לכך שחלק מהאוכלוסיה מוכן להקריב את רווחתם של העניים היהודים ובלבד שהערבים לא ייהנו מהסיוע הזה.

"אותו חלק גם מתנגד נמרצות להגדלת משאבי המדינה לחרדים עניים, משום שהצלחתם של החרדים להשיג משאבים נתפסת כהפרה בוטה של חוזה בלתי כתוב של מדינת הרווחה. כל עוד החלשים הם בעיקר ערבים וחרדים, יתר האוכלוסיה לא מתקומם נגד הקיצוצים בתקציבי החברה. הציבור היהודי הלא חרדי חושש כי מדיניות חלוקה מחדש היא למעשה העברת משאבים אל האוכלוסיה החרדית והערבית. הראשונה נתפסת אצלו כפרזיטית והשניעה כ'גיס חמישי".

מעולם לא הגדירו אנשי אקדמיה נחשבים את המציאות הכואבת בישראל בצורת מחקר 'דוגרי' כל כך. הוא בעצם חושף את פניה של הפוליטיקאים והחברה בישראל, המוכנים להקריב את מסכניהם וחלכיהם ובלבד שהחרדים יישארו בעוניים.

ברור שהחלק הזה במחקר לא יונח בפני נשות הכנס, ולו מפני שהוא נכתב, בסופו של דבר, על ידי שני גברים שאינם מבינים דבר בכלכלה, ולא על ידי ה'נשים מעצבות המדיניות'....

הס כל בשר

ללא קשר לנושא הקודם החושף את פניה המכוערות של החברה בישראל, כאשר מדובר ביחס לציבור החרדי, מפרסם היום אחד בשם יזהר הס, המוצג כמנכ"ל התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בישראל, קריאת עזרה של הרגע האחרון, ב'טירוף' של מישהו הנמצא בתוך ארמון הנשיאות בטריפולי שבלוב, מוקף בהמונים הקמים עליו ומאיימים לחסלו.

רק אתם, קוראינו החרדים, תוכלו לעזור לו אם תתפוגגו לכם מכאן ותפסיקו להרחיב את קיני משפחותיכם בילדים רק כדי...לקבל בגינם תמריצים ולהגדיל את חשבון הבנק שלכם.

"כשליש מהתינוקות היהודים שנולדו בישראל בשנה האחרונה נולדו למשפחות חרדיות" – מציין הס בדאגה רבה במאמרו ב'הארץ'.

אם המשפט הראשון לא מבעית אתכם, הוא ממשיך ומוסיף כי:"כמחצית מתלמידי כתה א' בשנה החולפת למדו במסגרות חינוך דתיות, רובן חרדיות. בשנים הקרובות המספרים עוד יעלו"...

הס כופר לא רק בעובדה שזהו רצון הבורא, אלא גם ב...נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המצביעים על העוני הקיים בציבור החרדי.

הוא מאמץ את הטענות הזכורות בנוסח: "הכלכלה השחורה היא שחקן מפתח במגזר החרדי".

מי יעיז להסתכן ולומר שהוא אנטישמי? אפילו לא מי שה'כלכלה השחורה' ממלאת את המקרר המחליד שלו ומספק את כל הנהותיו בחיים...

"כשלאברך ואשתו שהעמידו משפחה ברוכת ילדים (איזו טעות פרוידנית...) משתלם לא לצאת לעבודה כי...ההקצבות מכניסות יותר, ברור שבעל הבית, שהוא הרוב הציוני, השתגע. אם לא תשתנה המגמה אנחנו בדרך להיות מדינה דתית".

זה כבר באמת מייאש.

הס מפנה קריאה של לפני נפילה:"את המגמה הדמוגרפית אולי לא נשנה (רק אולי), אך השנים הקרובות בטרם תתחרד ישראל, הם הזדמנות חשובה, אולי אחרונה, בתולדות האקספרימנט (כמה אויר הוציא...) הציוני, לעגן בחקיקת יסוד את אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל".

האמת? גם אנחנו בעד. כך, לא יוכל כל אכול שנאה לקבל במה תקשורתית כאילו אנחנו במדינה שה'דמוקרטיה' שלה היא שם נרדף להפקרות.

בשל מצוקתו הגוברת של יזהר הס וכחלק מתרומתנו לטיפול בסימני החרדה שהוא מגלה במאמרו, ניתן לו עוד הזדמנות לזעוק את זעקתו האחרונה: "אם זה לא יקרה בכנסת הבאה, זה כבר לא יקרה. יש לנו חלון של שנים בודדות כדי להעיר את הרעיון הציוני – דמוקרטי, בטרם ישקע במדמנה של פונדמנטליזם יהודי, שתהפוך אותו לקליפה ריקה".

בדיוק כאן אפסו כוחותיו של הכותב, ונותרה רק ה'קליפה הריקה' ...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!