סופשבוע ארוך - זה טוב ליהודים? • טור מיוחד

בתקופה האחרונה גוברים והולכים הדרישות והעצומות להחלתו של סוף שבוע ארוך בישראל.

בבסיסה של הדרישה עומדת ההנחה, כי חוק שעות עבודה ומנוחה הנוכחי הקיים משנת תשי"א, אינו עונה לדרישות הנוכחיות ואינו מתחשב כיאות במצב העובדים.

המטרה המרכזית היא, להוביל להגדרתו של יום ראשון כיום שבתון מלא, וכדי להימנע ככל האפשר מפגיעה במספר שעות העבודה – להאריך את שעות העבודה בימי שישי.

לטענת מקדמי ההצעה, השפעתו של סוף שבוע ארוך, תביא תועלת הן במישור החברתי והן במישור הכלכלי.

במסמך שהנפיקו הם מפרטים את היתרונות למשק מסוף שבוע שכזה:

קיצור שבוע העבודה יוביל לעלייה במספר שעות העבודה ביום, מה שיאפשר חלוקה מחדש של מקומות עבודה בין עובדים רבים יותר ובעיקר מובטלים ועובדים במשרות חלקיות.

בנוסף תתאפשר התאמה של ימי העסקים בישראל, לאלה הנהוגים במדינות אחרות בעולם. מה שיקל על הפעילות הכלכלית והפיננסית מול מדינות אלו.

הארכת סוף השבוע, עשויה גם להביא לגידול בפעילות המסחר של רשתות השיווק, הקניונים, המסעדות, וכל ענף התיירות והמלונאות, בנוסף תביא גם לעלייה בהיקף הצריכה הפרטית זאת בעיקר בשל הגידול הצפוי בנתח הצריכה של המגזר הדתי שיתחיל ליהנות מיום שבתון מלא.

במקביל יהפוך יום שישי למנוצל יותר מבחינה כלכלית וגם לריווחי יותר, כאשר מעביד המשלם הוצאות נסיעה למשל, יקבל ביום כזה תפוקה של יותר שעות בעד ההשקעה.

ומה עם ביטול תורה?

בנקודה זו חשוב לציין כי מבחינת הציבור החרדי הארכת שעות העבודה בימי שישי עשויה להוות מוקש, בפרט בימי החורף: אז עשויות שעות העבודה להיצמד לשבת ומלבד חילולי שבת בהיקף עצום שעשויים להיגרר מכך, יגדל הקושי של עובד חרדי להשתלב בשוק העבודה מכיוון שהוא לא יוכל לעבוד בשעות המאוחרות של יום שישי.

ברשימת היתרונות החברתיים טוענים מקדמי ההצעה כי יום שבתון נוסף יעניק עוד מוטיבציה לעובדים במהלך השבוע, מכיוון שיזכו להתרעננות של 2 ימי חופש.

כך גם תצומצם השחיקה הטבעית של העובד בעבודתו, בנוסף יקל הדבר על הציבור הדתי והחרדי שיוכל ליהנות סוף סוף מיום שבתון מלא מלבד שבת, כך שיתאפשר להם לבצע קניות וכדומה.

מקדמי ההצעה אף רומזים בקריצה לציבור החרדי, כי יפעלו בד בבד עם קידומה להסיט את משחקי הספורט בארץ מימי שבת לראשון, ובכך למנוע את חילולי שבת ההמוניים הכרוכים במשחקים אלה.

מאידך גיסא, מתנגדי החוק המעדיפים לשמר לעת עתה את המצב הנוכחי, מצביעים על חסרונותיו המרכזיים של סוף שבוע ארוך במשק, ובראשם הנזק הכלכלי העצום שצפוי להיגרם למשק.

לפי האומדן מדובר בהפסד שעשוי להגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל, ולכל הפחות 8 מיליארד שקל למשק, זאת מלבד עלות תקציבית שבין מיליארד ל-4 מיליארד שקלים.

בנוסף טוענים המתנגדים כי צמצומם הכולל של שעות העבודה השבועיות עשוי לייקר את תהליכי הייצור ולהעלות את המחיר, מה שיוביל להקטנת התפוקה, אובדן תוצר והעלאת מחירי המוצרים והשירותים במשק.

בנוגע לטענות כי התהליך יסייע לקליטת עובדים נוספים ולצמצום מעגל האבטלה, טוענים המתנגדים כי הדברים טרם הוכחו באופן מחקרי, ויתכן תמיד מצב הפוך בו יפגעו דווקא אלו המחפשים עבודה.

ראוי לציין כי מספר שאלות מרכזיות בנושא עדיין 'פתוחות' ותשובה עליהן עשויה לחרוץ את גורל התוכנית כולה לשבט או לחסד.

המרכזיות מביניהן: האם יופחת מספר שעות העבודה השבועיות? ובמידה ויופחת, האם המהלך ילווה בקיצוץ בשכרם של העובדים? כיצד יתוגמלו עובדי ענף התיירות והמלונאות על עבודתם הצפויה בימי ראשון?

נתון נוסף שראוי לקחת בחשבון הוא שסוף שבוע ארוך יכלול כפי הנראה גם את מערכת ההוראה, ויוביל לקיצוץ בימי הלימודים. נקודה זו מסקרנת במיוחד בכל הנוגע למערכת החינוך החרדית, כאשר מעל לשאר הנידונים יעמוד הנושא של ביטול התורה הצפוי מפיהם של רבבות תשב"ר ביום זה.

לסיכום, אכן סוף שבוע ארוך הוא צעד סוציאלי שעשוי לשפר ולתקן רבות בשוק העבודה הישראלי, אך עדיין קיים החשש מנזק כלכלי ארוך טווח.

בנוסף, על הציבור החרדי ונציגיו לבחון בשבע עיניים את שלל הסעיפים הנלווים להצעה כזו – אם וכאשר תקודם, ולהישמר מהשלכות אפשריות של ההצעה על חילול שבת וצמצום שוק העבודה הקטן בלאו הכי לציבור החרדי (עבודה ביום שישי אחר הצהריים) כמו גם ביטול תורה אפשרי (בהשבתת מערכת הלימוד בימי ראשון).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!