הנהלת החינוך העצמאי מתכנסת לראשונה • מיוחד

הציבור החרדי קם הבוקר ליום רגיל, שגרתי ואפרורי. כמעט אף אחד מבין רבבות המתפללים בשטיבלע'ך, לא היה מודע ליום ההיסטורי, שאנו נמצאים בפתחו.

היינו ממליצים לכם לזכור את התאריך. כ' אדר א' תשע"א.

היום, מסתיימת אחת הסאגות המורכבות והמביכות ביותר שהתנהלו בציבוריות החרדית בעשרות השנים האחרונות.

למי שלא היה איתנו, ניתן עדכון קצר. לפני מספר שנים החל מאבק שליטה מכוער על מוסדות החינוך העצמאי.

עשרות אלפי תלמידים ומאות מוסדות, מהווים ללא כל ספק ליטרת בשר מכובדת המצדיקה מלחמת הכל בכל. המאבק החל, כאשר גורמים בחסידות גור גילו כי מתחת לאפם חברו להם אנשי שלומי אמונים ודגל התורה, במטרה 'לגנוב את הסוסים מהאורוות'.

הסוסים יקרי הערך, מספקים מידי שנה מאות ג'ובים למורות בכל רחבי הארץ.

ההחרמה שהרסה את החגיגה

לא נלאה אתכם בפרטים, רק נספר כי על מזבח המלחמה הוקרבו בחירות לעיריית ירושלים, הודפסו רבבות דפי עיתון חדש שהוקם בכדי להשיב את הכבוד של המשפחה המובסת, ונוצרו קרעים כמעט בלתי ניתנים לאיחוי בתוך הציבור החרדי.

אלא שהיום, זה מסתיים. ישיבת ההנהלה הראשונה של חברי העמותה החדשה של החינוך העצמאי, תתכנס הערב (ה') בשעה 18:00 ברחוב אדוניהו הכהן. החבורה תעלה שלוש קומות, ותתיישב על כסאות חדשים לישיבה ראשונה שנועדה להבריא את הגוף החולה או שמא הגוסס.

כזכור, לפני מספר חודשים משכו אנשי הסיעה המרכזית את העתירות שהגישו כנגד הקמת העמותה החדשה, לאחר שהבינו שבית המשפט הולך לזרוק אותם מכל המדרגות. משיכת העתירה הובילה להקמת העמותה החדשה, שמתכנסת היום לישיבתה הראשונה.

למרות היום החגיגי והתכנסות החברים בחדר הישיבות הלא מהודר בבנין המיושן, השמחה אינה מושלמת בלשון המעטה. מי שמעכיר את האווירה הם שלושה כסאות ריקים, שיעמדו מבוישים מסביב לשולחן החגיגי. מדובר בשלושת הכסאות שנשמרו לחברי הסיעה המרכזית, שמחרימים בהפגנתיות את הישיבה.

ולמה להחרים ישיבה כל כך חגיגית? שאלה מצוינת. התשובה מעט יותר מורכבת. כשחילק מי שחילק את המקומות בין חברי העמותה החדשה, הוא הקצה לסיעה המרכזית שלושה מקומות. בסיעה המרכזית שרואים בכל המהלך של הקמת עמותה, שוד לאור יום, סירבו לשתף פעולה עם 'חבריהם' החדשים, ולא היו שותפים למהלך שכונן את הקמת העמותה.

לאחר שראו כי כלתה עליהם הרעה, והעמותה החדשה הינה עובדה מוגמרת, החלו חילוקי דעות בסיעה המרכזית. מי שהוביל את המלחמה - שנפתחה במודעה המפורסמת בעיתון המודיע, תחת הכותרת 'עצור במילין לא נוכל' – סבר כי יש להחרים את כל המוסד, ואין לתת לגיטימציה לגניבת המוסד מידי החסידות. אלא שבסיעה נשמעו בשבועות האחרונים קולות פרגמאטיים. "למה לאבד את הכל. למה שנלך ראש בקיר? ניקח מה שמציעים לנו, ואחר כך נראה מה לעשות", אמרו קופרברג וזייברט, שישבו בחודשים האחרונים עם אנשי 'שלומי אמונים' ו'דגל התורה'.

אלא שלבסוף הקול הדומיננטי ניצח, והישיבה שנערכה בשעות הבוקר, התקיימה בלי נציגות של הסיעה המרכזית. חברי העמותה מתחלקים נכון להיום לפי הסדר הבא: תשעה חברים המייצגים את 'דגל התורה'. שלושה המייצגים את 'שלומי אמונים'. אחד לויז'ניץ, אחד לסלונים ואחד לחסידות בעלזא. שלושה מקומות נותרו פנויים, ומחכים לתשובתם של אנשי 'הסיעה המרכזית'.

למה התייצבה שלומי אמונים לצידה של הסיעה המרכזית?

ומה עושים עם המקומות הפנויים?

בנושא הזה התקיים ויכוח בימים האחרונים בין אנשי 'דגל התורה' לבין אנשי 'שלומי אמונים'. ב'דגל' רצו לחלק את השלל בין החברים, ולזכות בעוד מקום בגוף היוקרתי. אלא שדווקא ב'שלומי אמונים' טענו בתוקף כי זה לא מוסרי ולא הגון, ועדיף לפי שעה להשאיר את המקומות פנויים ולחכות שיאוישו על ידי אנשי הסיעה המרכזית.

ומה קרה, אתם שואלים, שבשלומי אמונים התחילו לדאוג לסיעה המרכזית? יש שיאמרו שהכנסת שלושה נציגים בלבד להנהלת החינוך העצמאי מטעם חסידות גור, תהווה ניצחון מושלם למשפחה השלטת ברחוב פרס. כל עוד בסיעה המרכזית מחרימים את ההנהלה, הניצחון אינו מושלם. אך כאמור, זה רק בשם היש שיאמרו.

בינתיים, הכבוד יישאר

ומה עם היו"ר הניצחי אברהם יוסף ליזרזון? זוהי שאלת מיליון הדולר.

לפי שעה, לא יעסקו חברי ההנהלה בנושאים פרסונאליים, שעלולים להביא לפיצוצים כבר בישיבה הראשונה והחגיגית. אך אין ספק כי בקרוב מאד יעלו גם נושאי התקנים לשולחן הדיונים, ובינהם המשך תפקידו של היו"ר שלמעשה כיום אינו מייצג איש מלבד את עצמו.

על פי המסתמן, הרב ליזרזון ימשיך להנות מתואר יו"ר החינוך העצמאי, אך ללא קבלת משכורת או סמכויות. למעשה, מלפני מספר חודשים נשללה ממנו המשכורת, וכבר היום הופקעה ממנו זכות החתימה על מסמכים המייצגים את המוסד. נו, אז נשאר הכבוד. גם זה משהו, לא?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!