תשתית ראייתית נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר
תשתית ראייתית נגד יו"ר בנק הפועלים לשעבר
- אלי שלזינגר, בחדרי חרדים
- י"ג אדר א' התשע"א
היחידה הארצית לחקירות הונאה - להב 433 סיימה את החקירה בעניינו של יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, ומעורבים נוספים בפרשה.
החשדות העיקריים המיוחסים לדנקנר נוגעים בעיקרם לניגוד עניינים, שראשיתו בעסקת רכישה של בנק "פוזיטיף" הטורקי. מדובר בעסקה שהחלה להתגבש בשנת 2005 בין בנק הפועלים וקבוצת RF לבין בעלי הבנק הטורקי. בזמן העסקה שימש דנקנר כדירקטור בבנק הפועלים ומאוחר יותר, ביולי 2007, מונה ליו"ר דירקטוריון הבנק.
לפי החשד, בראשית 2008 הוביל דנקנר כיו"ר הבנק החלטה להעניק פיצוי כספי גבוה לקבוצת RF, זאת בשעה שחברת RF היתה שותפה לקבוצת "אלרן", אשר בבעלות משפחת דנקנר. לפי החשד, פעל דנקנר תוך הסתרת קשריו עם RF מפני נושאי משרה ודירקטורים בבנק הפועלים.
יתרה מזאת, לפי החשד, בסוף 2008 ותחילת 2009 הוביל דנקנר כיו"ר הבנק החלטות שנועדו לפתור בעיית נזילות של בעלי הבנק הטורקי (החלטה על חלוקת דיבידנד מרווחי הבנק הטורקי וכן רכישת אחזקות נוספות בבנק), כשבאותה תקופה קיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מהבנק ההולנדי DHB, השייך גם הוא לבעלי הבנק הטורקי. לפי החשד, הסתיר דנקנר מנושאי המשרה והדירקטורים בבנק הפועלים את דבר ההלוואה מבנק DHB, אותה קיבל תמורת שורת הטבות שהשיג עבור הבנק הטורקי.
במסגרת החקירה, נחקר באזהרה גם מנכ"ל בנק הפועלים המכהן ציון קינן בחשד לסיוע לעבירה של קבלת דבר במרמה, והפרת אמונים בתאגיד. עניינה של החקירה בהלוואה שאושרה לדנקנר באוקטובר 2008 בסך של 3.4 מיליון דולר בוועדת עסקאות עם בעלי עניין בבנק הפועלים.
היחידה סבורה כי נמצאת תשתית ראייתית מספקת נגד דנקנר, המבססת את החשד לביצוע עבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן עבירה של אי דיווח על פי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון. היחידה סבורה כי נמצאה תשתית ראייתית מספקת נגד ציון קינן, המבססת את החשד לביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
לאחר עיון ובחינת התיק אימץ ראש אח"מ ניצב יואב סגלוביץ את מסקנות יאח"ה - להב 433, לפיהן נמצאה תשתית ראייתית לחשדות כמפורט. החקירה לוותה על ידי המחלקה המשפטית בפרקליטות המדינה, ועתה, עם השלמת החקירה וגיבוש המסקנות, יועבר אליהם התיק בימים הקרובים לעיון והחלטה.
החשדות העיקריים המיוחסים לדנקנר נוגעים בעיקרם לניגוד עניינים, שראשיתו בעסקת רכישה של בנק "פוזיטיף" הטורקי. מדובר בעסקה שהחלה להתגבש בשנת 2005 בין בנק הפועלים וקבוצת RF לבין בעלי הבנק הטורקי. בזמן העסקה שימש דנקנר כדירקטור בבנק הפועלים ומאוחר יותר, ביולי 2007, מונה ליו"ר דירקטוריון הבנק.
לפי החשד, בראשית 2008 הוביל דנקנר כיו"ר הבנק החלטה להעניק פיצוי כספי גבוה לקבוצת RF, זאת בשעה שחברת RF היתה שותפה לקבוצת "אלרן", אשר בבעלות משפחת דנקנר. לפי החשד, פעל דנקנר תוך הסתרת קשריו עם RF מפני נושאי משרה ודירקטורים בבנק הפועלים.
יתרה מזאת, לפי החשד, בסוף 2008 ותחילת 2009 הוביל דנקנר כיו"ר הבנק החלטות שנועדו לפתור בעיית נזילות של בעלי הבנק הטורקי (החלטה על חלוקת דיבידנד מרווחי הבנק הטורקי וכן רכישת אחזקות נוספות בבנק), כשבאותה תקופה קיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מהבנק ההולנדי DHB, השייך גם הוא לבעלי הבנק הטורקי. לפי החשד, הסתיר דנקנר מנושאי המשרה והדירקטורים בבנק הפועלים את דבר ההלוואה מבנק DHB, אותה קיבל תמורת שורת הטבות שהשיג עבור הבנק הטורקי.
במסגרת החקירה, נחקר באזהרה גם מנכ"ל בנק הפועלים המכהן ציון קינן בחשד לסיוע לעבירה של קבלת דבר במרמה, והפרת אמונים בתאגיד. עניינה של החקירה בהלוואה שאושרה לדנקנר באוקטובר 2008 בסך של 3.4 מיליון דולר בוועדת עסקאות עם בעלי עניין בבנק הפועלים.
היחידה סבורה כי נמצאת תשתית ראייתית מספקת נגד דנקנר, המבססת את החשד לביצוע עבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן עבירה של אי דיווח על פי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון. היחידה סבורה כי נמצאה תשתית ראייתית מספקת נגד ציון קינן, המבססת את החשד לביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
לאחר עיון ובחינת התיק אימץ ראש אח"מ ניצב יואב סגלוביץ את מסקנות יאח"ה - להב 433, לפיהן נמצאה תשתית ראייתית לחשדות כמפורט. החקירה לוותה על ידי המחלקה המשפטית בפרקליטות המדינה, ועתה, עם השלמת החקירה וגיבוש המסקנות, יועבר אליהם התיק בימים הקרובים לעיון והחלטה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות