חגורות בטיחות - האמצעי היעיל ביותר למניעת תאונות

את חגורות הבטיחות המציא לפני למעלה ממאה חמישים שנה אדון אנגלי בשם סר ג'ורג' קיילי. הוא היה מומחה לתעופה, שאז עוד היתה בשלב הדאייה, ומטרת החגורה היתה אחרת לגמרי ממטרתה כיום: הרעיון היה לרתום את הדואה למושב הדאון שלו, כדי שיוכל להטות בחדות את גופו ובכך להשפיע על כיוון הדאייה, בלי ליפול מהדאון. במשך הזמן התפתחת על האדמה תעשיית הרכב, ולפני כשבעים שנה, כשהחלה חברת פורד ביצור המוני של כלי רכב, עברה חגורת הדאונים מהשמיים הסבה למושבי המכוניות על הקרקע.

אלינו הגיעה החגורה בשנות השבעים של המאה הקודמת, ומאז היתה החגורה, בארץ כמו גם באש העולם, לאמצעי הבטיחות הפסיבי היעיל ביותר שהומצא עד כה, והיא נחשבת להמצאה שהצילה הכי הרבה נהגים ונוסעים עד כה, אבל העלאתה מתוך הנשכחות אינה בגלל התפקיד האווירי שהועיד לה סר קיילי, אלא בגלל החיים הרבים שהצילה, ועדיין מצילה, כאן בישראל.

שבעה עד תשעה מכל עשרה, שהם רוב גדול של נהגים ושל היושבים לצידם ברכב בישראל, חוגרים חגורות בטיחות מקדימה, אולם למעלה משליש מהיושבים במושבי האחורי, עדיין לא התרגלו לחגור, ובכך מפקירים את עצמם ואת שאר הנוסעים ברכב, לפגיעה קשה ואף קטלנית במקרה של תאונה.

חגורת הבטיחות היא כאמור האמצעי היעיל ביותר שהומצא, כדי למנוע פציעות וכדי להציל חיי נוסעים ונהגים. תפקידה לבלום את הלחץ המופעל על הגוף בעת תאונה, המטיח אותו בעוצמה קדימה, או מעיפו החוצה מהרכב, באנרגיה המוערכת בפי 30 עד פי 60 ממשקל הגוף.

לשם המחשה, שני בני אדם הנוהגים במכונית חדישה, אחד חגור ואחד לא חגור, מתנגשים בקיר או בעץ במהירות 60 קמ"ש. האדם החגור יוצא בפגיעות שטחיות בלבד. האדם שלא נחגר בחגורת בטיחות, יוטח בשמשת הרכב הקדמית בעוצמה שגודלה הוא 75 ק"ג (משקל אדם ממוצע), כפול 17 מטרים בשניה (שהם 60 קמ"ש), כלומר במהירות 1275 ק"ג בשנייה. עוצמה זהה למכונית במשקל טון, הנופלת עליו במהירות 5 קמ"ש. קרוב לוודאי שהוא יהרג בתאונה כזו.

על פי מחקר ארגון הבריאות העולמי, מפחיתה חגורת הבטיחות את הסיכון להיהרג בתאונה ב 61%, וכדי לממש את פוטנציאל ההצלה הזה, צריך לזכור ולשנן: החגורה אינה מותרות, וחגירתה חיונית והכרחית בכל נסיעה ונסיעה, ובכל מושב ממושבי הרכב. חגורת בטיחות מצילה חיים!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!