חברון

אומנות הכתיבה נחלקה לשני אופנים, ישנם- בהם הכותב מתאר רק את אשר שמע מאנשים שנכחו באותו מקום וישנם- בהם הכותב מתאר את אשר ראה במו עיניו, תמיד לכותב נדרשת אומנות כתיבה אך אינו דומה האנדרלרין שזורם בדמו של הכותב כשמתאר את אשר שמע לחדוות היצירה שאופפת אותו בשעה שמביא לקוראיו את אשר ראה וחזה במו עיניו
סיפורים רבים זכיתי להביא בפניכם במהלך השנים שחלפו, חלקם אומתו על ידי ראשי הקהילה שבתוכה התרחשה המעשייה, חלקם אומתו על ידי קרובי משפחתו של האיש שעימו התרחשה המעשייה וחלקם אומתו באופן אישי על ידי מול בעל המעשה בכלי ראשון.
אין דומות אצבעותיי המתופפות על המקלדת בשעה שאני מנסה להביא בפני קוראיי סיפור שאומת על ידי קרובי משפחה, לחדוות האמנות והמעוף בשעה שאני מעלה על הכתב סיפור ששמעתי מפיו של בעל המעשה ממש כששמו המלא, כתובתו ומספר הטלפון שלו נמצאים באמתחתי.
פגשתי אותו השבוע, אברך בתחילת שנות השלושים לחייו, הוא ישב וסעד את ליבו בלובי הקפיטריה שבבית החולים "מעיני הישועה", אני- סובבתי באולם הגדול, תוך כדי סידור השולחנות והכיסאות, הוא קם ממקומו, ניגש לעברי ולאחר שוידא עימי כי אני האיש, הוא ביקש בנימוס האם הואיל להתפנות עבורו לכמה דקות בכדי לשמוע את סיפורו.
דוד לקח אותי כמה שנים אחורה, הוא היה אברך כולל כשלפתע מוחו החריף הגה רעיון עסקי מבריק, לצורך העסקה היה צריך לגייס חצי מליון שקל כשהתוצאה אמורה להניב רווח של מליון שקל.
לאחר גיוס כספים שהועידו מחותנו והוריו לקניית דירה, הלוואות מחברים ומכרים, הצליח לספור בידיו 250 אלף שקלים, בלית ברירה החליט האברך לשתף את חברו לספסל הלימודים- יהונתן ברזי העסקה, החבר התלהב ולאחר מאמצים רבים הצליח גם הוא להביא עימו 250 אלף שקל ויחדיו נגשו למימוש הרעיון, הם ידעו מראש כי תנובת הרווח זקוקה ל"בישול איטי" אך בטוחים ונחושים היו במעשיהם וברווח הנאה שיגרפו לכיסם בסופו של התהליך.
לאחר תקופה קצרה, נאלץ יהונתן לפרק את ביתו, את המשך הקשר לצורך העסקה נאלץ דוד להמשיך עם רעייתו של יהונתן שעל שמה הייתה רשומה השותפות, משחלפו הימים שם ליבו דוד כי שותפתו החלה להתעלם מקיומו, ולאחר בירור נודע לו כי בעצת קרובי משפחתה החליטה האישה כי עליו להחזיר לה לאלתר את כספי ההשקעה בתוספת הרווח שאמור היה להניב, כל הסבריו כי התשואה עדיין לא הגיע ואין לו דרך לסיים את השותפות, נפלו על אוזניים ערלות תוך איום מפורש מצידה כי באם לא ימלא אחר דרישותיה היא תדווח לשלטונות האוצר על פרטי העסקה תוך עיוותי המציאות ויאלץ לשבת בכלא.
מאיימת ומבצעת- דוד החל לקבל לביתו מכתבים משלטונות האוצר בו הואשם כי העסקה הנמצאת בתהליך אינה חוקית והוחלו לפתוח כנגדו בחקירה גלויה כשבסופה יאלץ לשלם קנס גבוה ועונש מאסר בפועל.
הוא לא ידע נפשו מצער, אב צעיר לשלושה פעוטות בביתו ובהמתנה לשמחה נוספת, מוצא עצמו מואשם בעבירות פליליות, חקירות משטרה וחשש לכתב אישום, כל העסקנים בהם נועץ, משכו כתפיהם בהתנערות והודיעו לו כי נבצר מהם לסייע לו, לאחר עבודת תחקיר מקיפה שערך התברר לו כי המפתח לגורלו נמצא בידיו של פקיד בכיר, ראש מחלקה במשרד האוצר שתיקו נמצא על שולחנו והוא- הוא אשר אמור להחליט על גובה הקנס הכספי שיושת עליו ורק הוא- בידו ההחלטה האם להגיש כתב אישום אם לאו.
בצר לו ובצעד של נקיטת צעד אחרון של "אין לי מה להפסיד" החליט דוד לעשות מעשה- לעלות לירושלים למשרד האוצר, בליווי רעייתו ושלושת ילדיו ולהתחנן על נפשו.
החליט ועשה- בבוקר אחד התייצב האברך עם רעייתו ושלושת ילדיו בפתח הבניין וביקש להיפגש עם האיש, דרך חתחתים ותחקורים פתלתלים עבר בדרכו אך נחישותו הרבה לפגוש את הפקיד פנים מול פנים, לא עצרה בפניו אף דלת ומחסום ולאחר כארבע שעות המתנה הורשה להיכנס ללשכתו המפוארת של הפקיד הבכיר שבסמכותו הבלעדית לחרוץ את דינו לטוב או לרע.
לאחר כמה מילות נימוס ולאחר שהציג את שמו המלא בפני "רם הדרג", נשאל בקול רך האם יש לו קשר עם "פלוני אלמוני מהעיר אלמונית" דוד- מופתע מעט, השיב כי האיש הוא אביו, "האם אביך כיהן כחבר מועצה בעיר אלמונית" שאל שוב הפקיד בקול נינוח וידידותי, לאחר שדוד השיב שוב בחיוב לפתע- ללא כל הכנה מוקדמת קם הפקיד מכורסאתו העמוקה, ניגש לעבר האברך הרועד, הושיט שני זרועות על כתפיו וחבקו ארוכות תוך שהוא ממלמל "אביך הציל את חיי, אני חב לו את כל חיי, מה אתה רוצה? כל שתבקש תקבל".
לאחר התאוששות מההלם שפקד את שני האישים, סיפר "הדרג הבכיר" כי בהיותו איש צעיר לימים הסתבך עם רשויות המס, על כתפיו הצעירים רבץ מתן כופר של סכומי עתק ומאסר בפועל "יום אחד" מספר הפקיד בהתרגשות "בעודי מיואש ובסתר ליבי מקוננות מחשבות אבדון, הגעתי לביתו של אביך שהיה חבר מועצה בעיר מגוריי ועסקן מקושר בקנה מידה, התחננתי לעזרה ואף איימתי כי אם מהבית הזה לא תגיע הישועה, אקפוץ מהחלון הדירה ואשים קץ לחיי, ימים ולילות הקדיש אביך לפתרון הבעיה שלי אל אף שכמעט ולא הכירני ולבסוף- בעקבות קשריו הענפים עם הרשויות הצליח לסיים את הסתבכותי בקנס כספח פעוט וכול התיקים הפליליים נסגרו"
האיש השתתק מעט ואח"כ הוסיף "בזכותו אני חי והנה הגיע השעה כרגע לשלם לו, מה שתגיד ומה שתבקש אני כאן לשירותך"
לאחר כשעה יצא דוד עם משפחתו מהבניין, כשהוא מברך "ברוך שעשה לי נס במקום הזה" נפעם ונרגש בדיוק כפי שיצא פקיד "רם הדרג" מבית אביו לפני כשלושים שנה- קנס כספי פעוט וזניח והוראה החתומה על ידי הפקיד הבכיר, על ביטול כתב האישום וסגירת כל התיקים שעומדים נגדו.
שלח לחמך? טובה תחת טובה? גלגל חוזר בעולם? תגידו מה שתגידו, אני עדיין לא מעכל!

טורו של חברון גרנביץ' מופיע ב'בחדרי חרדים' ו'קו עיתונות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!