עד מתי ניתן להתפלל ערבית? • הגר"ע פוסק הלכה

פסק הלכה של הראשל"צ הגר"ע יוסף, בעניין זמנה של תפילת ערבית לכתחילה היא עד חצות הלילה או עד שיעלה עמוד השחר, שהתפרסם בסוף השבוע במוסף 'עונג שבת' ב'יום ליום', מעורר הדים בקרב ציבור בני התורה הספרדים.

לשאלה זו השלכות הלכתיות שונות. כגון, אדם שאין בידו למצוא מניין, אלא רק אחרי חצות הלילה - האם ראוי שיתפלל ביחידות או יחכה לאחר חצות? או בנידון שכבר כתב ה'משנה ברורה' באדם שלא התפלל מנחה ויתפלל ערבית שתיים - האם עד חצות יוכל להתפלל או עד שיעלה עמוד השחר?

הגר"ע יוסף, בספרו 'יביע אומר' חלק עשירי, כבר מתפלפל רבות בשאלה זו ופוסק כי זמנה של תפילת ערבית היא לכתחילה עד שיעלה עמוד השחר, ולא כפי שטענו שהיא עד חצות בלבד.

בחודש האחרון שלח אחד מהתלמידי חכמים להגר"ע שאלה לפסק ההלכה שנתן, והביא את דברי הרמב"ם בהלכות מעשה הקורבנות, שכותב שהקטר חלבים ואיברים הינם עד חצות.

הגר"ע משיבו במכתב ארוך ומנומק ומכריע שלא כדעת כל הפוסקים, כי זמנה של תפילת ערבית עד שיעלה עמוד השחר לכתחילה, ואדם קודם חצות ללא מניין יחכה לאחר חצות ויתפלל במניין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!